בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 719/20
לפני: כבוד השופט י' עמית
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט ג' קרא
המערערת: סלים לחאם יזמות ובניה בע"מ
נ ג ד
המשיבה: שיכון ובינוי – סולל בונה תשתיות בע"מ
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בת"א 030459-12-13 שניתן ביום 15.12.2019 על ידי כבוד השופטת ש' אלמגור
תאריך הישיבה: ה' בחשון התשפ"ב (11.10.2021)
בשם המערערת: עו"ד גסאן טנוס
בשם המשיבה: עו"ד חדווה הס-קיבש
פסק-דין
השופט י' עמית:
עניינו של הערעור שלפנינו בהתחשבנות סופית בין מזמין לבין קבלן.
רקע עובדתי
1. המשיבה (להלן: סולל בונה) זכתה במכרז של משרד השיכון לבניית 90 יחידות דיור וחניון תת-קרקעי במגרש מס' 3007 ביישוב הקהילתי צור-יצחק שבדרום השרון (להלן: הפרוייקט).
בעקבות זכייתה במכרז, התקשרה סולל בונה בהסכם עם חברה בשם בילדקו הנדסה בע"מ (להלן: בילדקו), שעמה ועם חברות הקשורות עמה, התקשרה עוד קודם לכן בשני מיזמים סמוכים: האחד – להקמת 60 יחידות דיור במגרש 3006 בצור נתן (הסכם מיום 19.7.2005); והשני – להקמת 80 יחידות דיור במגרש 3000 בצור נתן (הסכם מיום 6.6.2006). המנכ"ל והבעלים של קבוצת בילדקו הוא ג'ורג' אבינדר (להלן: אבינדר).
בשלב מסוים, נקלעה קבוצת בילדקו לקשיים, וסולל בונה עמדה לממש את הערבויות הבנקאיות שבילדקו הפקידה אצלה בסכום של כשישה מליון ₪. או-אז, נכנס לתמונה סלים לחאם (להלן: סלים), שהוא הבעלים של המערערת (להלן: לחאם) וחמו של אבינדר, וביום 11.3.2008 נכרת הסכם משולש בין סולל בונה, לחאם ובילדקו (להלן: ההסכם). בהסכם התחייבה לחאם להיכנס בנעליה של בילדקו, לבנות את הפרוייקט בצור יצחק ולהשלים את העבודה במיזם שמונים היחידות בצור נתן. בד בבד חתמו הצדדים על חוזה נפרד שלפיו לחאם תבנה את המיזם כקבלנית משנה.
2. אין חולק כי פרוייקט 90 היחידות בצור יצחק הושלם, אך בין הצדדים התגלעו מחלוקות שהביאו את סולל בונה לחלט בסיום העבודה ובתום תקופת הבדק את הערבויות הבנקאיות שמסרה לה לחאם לפי ההסכם, בסך כולל של כ-1.9 מליון ₪. שני הצדדים הגישו לבית משפט קמא תביעות הדדיות. לחאם העמידה את תביעתה על סך של שמונה מליון ₪ וסולל בונה הגישה תביעה שכנגד על סך של שמונה מליון ₪. סולל בונה טענה בתביעתה, בין היתר, כי מתוך הסכום של 32.6 מליון ₪ שנקבע בהסכם כסכום התמורה, היא זכאית לפיצוי מוסכם מכוח החוזה בגין איחורים במסירה, בסכום כולל של כ-18.5 מליון ₪, אך העמידה את תביעתה משיקולי אגרה על הסך של שמונה מליון ₪.
פסק דינו של בית משפט קמא
3. בית משפט קמא דן בטענות הצדדים, בחן לגופו כל פריט מחלוקת, ובשורה התחתונה דחה בפסק דינו את עיקר התביעות ההדדיות, לרבות תביעת לחאם לתוספת תשלום בגין שינויים בהיתר הבנייה, תשלום עבור תקורה, ופיצוי על אובדן רווח קבלני מהמרכז המסחרי שלא הוקם על ידה. מנגד, נדחתה תביעת סולל בונה לפיצוי מוסכם בגין עיכובים בביצוע הפרוייקט.