פסקי דין

רעא 3631/20 Comverse Technology Inc נ' רוני כתריאל - חלק 2

15 דצמבר 2021
הדפסה

--- סוף עמוד 10 ---

שאם דין ההתיישנות הרלוונטי הוא דין מדינת ניו יורק, יש לאפשר לה להגיש חוות דעת מומחה מטעמה בנוגע לדין הזר בעניין זה ויהיה על בית משפט להכריע בנדון כעניין שבעובדה. לבסוף, קומברס מלינה על קביעת בית המשפט שלפיה עליה לתחום את כתב התשובה המתוקן מטעמה רק לסעיפים המתוקנים בבקשת האישור. לטענתה בתיקון כתב תשובה עומדת למשיב זכות להשיב לכתב הטענות המתוקן ללא מגבלה. כפי שצוין, קומברס סבורה שבקשת התיקון מגלמת שינוי משפטי ועובדתי בהיקף רב, ולכן לטעמה אין להגבילה להתייחסות לסעיפים המתוקנים בלבד.

11. המשיבים מצידם סומכים את ידם על קביעות בית המשפט המחוזי וטוענים שלא נפל פגם בהחלטתו. לטענתם בקשת התיקון עולה בקנה אחד עם פסק הדין ב-רע"א 9745/16, [פורסם בנבו] במסגרתו נקבע שיתאפשר להם להגיש חוות דעת מטעמם תוך שבית המשפט המחוזי יקבע את סדרי הדין בעניין זה. בהקשר לכך מדגישים המשיבים שבמסגרת פסק דינו ב-רע"א 9745/16, [פורסם בנבו] בית משפט זה הותיר לבית המשפט המחוזי אוטונומיה מלאה להכריע בשאלה כיצד לנהל את בקשת האישור. עוד מעירים המשיבים שהן מפסק דינו של בית המשפט העליון הן מהחלטות בית המשפט המחוזי, עולה תמונה ברורה שלא מדובר בבקשת אישור שהיא "בקשת סרק" הנעדרת תשתית עובדתית ומשפטית ושהוגשה בחופזה; אלא שעסקינן בבקשה לתקן בקשת אישור מבוססת ורצינית. לטענת המשיבים אין בבקשת התיקון משום שינוי בתשתית העובדתית, ולכן התיקון לא יפגע בקומברס ולכל היותר היא תידרש להגיש חוות דעת משלימה לעניין הדין הזר. מעבר לכך, המשיבים מדגישים שבקשת התיקון עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה, וכי התיקון נחוץ לבירור המחלוקת ולהתאמת הטענות המשפטיות שבבקשת האישור לדין הזר. עוד עומדים המשיבים על השלב הדיוני שבו מצוי ההליך, כאשר טרם אושרה בקשת האישור (לנוכח רע"א 9745/16), [פורסם בנבו] כך שלטענתם העילות המשפטיות נושא בקשת התיקון ממילא יעברו בחינה מעמיקה במסגרת הדיון בהליך. המשיבים מוסיפים וטוענים כי פעלו בתום לב לאורך ההליך, וכי לא עמדה שום "כוונה אסטרטגית" מאחורי החלטתם להגיש לכתחילה את בקשת האישור על פי הדין הישראלי. בכל הנוגע לטענת ההתיישנות, המשיבים מציינים שקביעת בית המשפט המחוזי שלפיה מרוץ ההתיישנות החל ביום 26.9.2011 היא קביעה עובדתית שאין מקום להתערב בה.

דיון והכרעה

--- סוף עמוד 11 ---

12. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

נקודת המוצא לדיון היא כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בעניינים שבסדרי דין, ובכלל זאת בבקשות לתיקון כתבי טענות בהליכים ייצוגיים. בהתאם, היקף ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות מסוג זה מצומצם ומוגבל למקרים חריגים בלבד, שבהם ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת למי מהצדדים עיוות דין (ראו מני רבים: רע"א 3916/21 תמר פטרוליום בע"מ נ' מנצורי, [פורסם בנבו] פסקה 8 (7.11.2021); רע"א 3955/19 פלאפון תקשורת בע"מ נ' שירזי, [פורסם בנבו] פסקה 11 (30.4.2020); רע"א 1850/19 לרנר נ' די בי אס שירותי לווין (1998) בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 9 (7.1.2020); רע"א 9505/17 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' כהן, [פורסם בנבו] פסקה 7 (2.8.2018)). המקרה הנדון אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים, ואפרט.

13. ב-בר"מ 4303/12 אינסלר נ' המועצה האזורית עמק חפר [פורסם בנבו] (22.11.2012) (להלן: עניין אינסלר) נקבע הכלל המנחה שלפיו בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית תיבחן לפי אמות המידה שהותוו בפסיקה בנוגע לבקשות לתיקון כתבי טענות בהליך אזרחי "רגיל", זאת בשים לב למאפיינים היחודיים של ההליך הייצוגי והשלכתם על השיקולים השונים. נקבע שככלל יש לנקוט בגישה ליברלית ביחס לבקשה לתיקון המוגשת בשלבים מוקדמים של ההליך הייצוגי (בדומה לגישה הנוהגת בהליכים אחרים), וזאת בתנאי שבקשת האישור אינה נחזית כבקשת סרק ויש יסוד סביר להניח שהתיקון המבוקש יתרום להכרעה במחלוקת שבין הצדדים. בתוך כך, נקבע שבין היתר יש לשקול את מידת חיוניותו של התיקון לבירור השאלות שבמחלוקת; העיתוי שבו הוגשה בקשת התיקון ואם יש בבקשת התיקון משום שיהוי מצד מבקש התיקון; מידת הפגיעה שהתיקון עלול להסב לבעל הדין היריב; ושאלת תום ליבו של מבקש התיקון. שיקולים אלה מאזנים בין אינטרס התובע, אינטרס הנתבע ואינטרס הציבור – תוך שנקבע כי ככלל, בהליכים ייצוגיים אינטרס הציבור מטה את הכף לטובת קבלת בקשת התיקון, וזאת לנוכח אינטרס חברי הקבוצה המיוצגת וכן בשל התכליות החברתיות שמוסד התובענה הייצוגית נועד להגשים (רע"א 7157/20 מעוף בדיקת ארנונה והיטלים עירוניים בע"מ נ' דואר ישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 7 (21.10.2021); עניין אינסלר, פסקאות 19-13).

--- סוף עמוד 12 ---

14. בענייננו, לא מצאתי הצדקה להתערב בהחלטתו המנומקת של בית המשפט המחוזי. בית המשפט בחן את בקשת התיקון בהתאם לשיקולים שנקבעו בעניין אינסלר, ומצא כי אלה מטים את הכף לטובת קבלת בקשת התיקון, ואיני רואה מקום להתערב בקביעות אלו. כך במיוחד בהינתן שיקול הדעת הרחב השמור לערכאה הדיונית בעניינים דיוניים מסוג זה. נוסף על כך, בית המשפט המחוזי מצא שהתיקון המבוקש אינו משנה את התשתית העובדתית שביסוד בקשת האישור; ובוודאי שלא מדובר במקרה שבו התיקון המבוקש מגלם הלכה למעשה בקשה חדשה ושונה לאישור תובענה ייצוגית. גם בקביעה זו איני סבורה שנפל פגם, ובהתאם אין טעם מבורר להתערב בה. בתוך כך, לא רק שבקשת התיקון אינה נחזית כ"מקצה שיפורים" לבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה בחיפזון או ברשלנות, אלא שהתיקון המבוקש נדרש בהמשך לפסק הדין ב-רע"א 9745/16, [פורסם בנבו] על מנת להתאים את בקשת האישור לדין הזר החל על ההליך וכדי לסייע בבירור המחלוקת שבין הצדדים. במצב דברים זה, לא ניתן לשעות לטענה שלפיה המשיבים השתהו בהעלאת הטענות שמצאו את מקומן בבקשת התיקון.

15. ועתה לטענת ההתיישנות. קביעתו של בית המשפט המחוזי בנוגע למועד שבו השתכללה עילת התביעה של חברי הקבוצה המיוצגת, היא בנסיבות העניין קביעה עובדתית המבוססת על חומר הראיות שהוצג לפני הערכאה הדיונית. כפי שצוין לעיל, נקבע שעד ליום 26.9.2011, שבו הודיעה קומברס לבעלי האופציות על חידוש תוכנית האופציות, חברי הקבוצה המיוצגת לא יכלו לדעת מה יעלה בגורל האופציות שבידם; ועל כן מניין ימי ההתיישנות החל במועד זה. לא ראיתי להתערב בקביעה זו. יוער כי לא מצאתי ממש אף בטענת החברה שמשום שבקשת האישור הוגשה בשנת 2009, לא ייתכן שמרוץ ההתיישנות החל רק בשנת 2011. בקשת האישור תוקנה כאמור בעבר, בשנת 2012, תוך עריכת שינויים ותיקונים במסד העובדתי שבבסיסה; וזאת לנוכח אירועים שאירעו לאחר הגשת בקשת האישור, וביניהם הודעת החברה מיום 26.9.2011 והתפתחויות בהליכים שהתנהלו כנגדה בארצות הברית.

זאת ועוד. גם אם הייתי מקבלת את עמדתה של קומברס כי עילת התביעה נולדה עוד קודם ליום 26.9.2011 ואף התיישנה, עדיין לא היה מקום לדחות את בקשת התיקון. ואבאר. נקודת המוצא היא שכאשר בעל דין מבקש להוסיף לתביעתו, על דרך של תיקון כתב תביעה, עילה שהתיישנה – תידחה הבקשה "שהרי לו הגיש תובענה אחרת חדשה, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה הוא להרשות לתובע קבלת יתרון בלי נאות על-ידי הוספת עילה שהתישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת

--- סוף עמוד 13 ---

כתב התביעה המקורי" (ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126, 131 (1980)‏‏, להלן: עניין זייד). עם זאת, בפסיקת בית משפט זה נקבע שכאשר מוגשת בקשה לתיקון כתב תביעה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, יש לבחון אם התיקון המבוקש חורג מעילת התביעה המקורית – ורק ככל שיימצא שהתיקון המבוקש חורג מעילת התביעה המקורית, תידחה בקשת התיקון וזאת מתוך התחשבות באינטרסים של הנתבע (רע"א 6590/10 עזבון אשתייה נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 11 (28.5.2012)). ואולם כל עוד "נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם השתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע – אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון, אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות" (ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש, פ"ד מד(1) 160, 166 (1989); ראו גם: טל חבקין התיישנות 59-57 (מהדורה שנייה 2021)).

כאן המקום לבאר כי למונח "עילת תביעה" פנים רבות, והוא מתפרש בהתאם להקשר הדברים שבגדרו נעשה שימוש במונח זה. לעניין ניסוח כתב התביעה, הכוונה היא בדרך כלל לעילת תביעה במשמעותה הצרה; קרי: "מסכת העובדות הנדרשות כדי לזכות את התובע בקבלת הסעד שהוא מבקש" (תקנה 6 לתקנות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, להלן: התקנות החדשות). לעומת זאת, בהקשר של סעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 – "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה" – זכה המונח עילת תביעה לפרשנות רחבה "הכוללת את העסקה או המעשה המובא לדיון" (עניין זייד, עמ' 131; ראו גם: ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 18 (4.4.2021), להלן: עניין רמתיים; רע"א 7488/12 דעאס נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פסקה 10 (17.2.2014); רע"א 2607/12 אל על נתיבי אויר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 10 (29.4.2012)). ויפים לענייננו דברים שנקבעו בעניין רמתיים:

"ניתן לסכם ולומר כי מבחן 'העסקה או המעשה המובא לדיון' המשמש לצורך הכרעה בבקשות לתיקון כתב תביעה, משקף אמת מידה מקלה; כי באספקלריא של מבחן זה, המונח 'עילת תביעה' זוכה לפרשנות רחבה; וכי אף כאשר כתב התביעה המקורי הוא בלתי מלא וחבותו של הנתבע השתמעה ממנו על דרך החסר, אין בכך בהכרח כדי לחסום את האפשרות לתקן את כתב התביעה, ובלבד שכתב התביעה כלל מרכיבי יסוד כלשהם של העילה. זאת, אף אם בין הגשת כתב התביעה המקורי להגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה, חלפה תקופת ההתיישנות" (שם, בפסקה 19).

--- סוף עמוד 14 ---

16. יישום הכללים הנזכרים לעיל בענייננו, מוביל למסקנה כי אין בבקשת התיקון משום חריגה מהותית מעילת התביעה המקורית כפי שזו באה לידי ביטוי בבקשת האישור. כאמור, המסכת העובדתית שהובאה בבקשת האישור נותרה בעינה גם לאחר התיקון המבוקש, ומסכת זו כללה את רכיבי היסוד של העילות הנטענות בבקשת התיקון. משכך, אפילו חלפה תקופת ההתיישנות במועד הגשת בקשת התיקון, אין בכך כדי למנוע את תיקון בקשת האישור כמבוקש.

17. לבסוף, לא מצאתי שיש מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי להגביל את היקף זכות התשובה של קומברס לסוגיות שתוקנו בהתאם לבקשת התיקון. אמנם תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות) מאפשרת לבעל דין לתקן את כתב טענותיו ללא מגבלה לנוכח תיקון כתב טענות שביצע בעל הדין שכנגד (השווּ לתקנה 47(א) לתקנות החדשות המצמצמת זכות זו) – ויצוין כי תקנה זו חלה בענייננו (ראו סעיף 7 לתיקון מס' 3 לתקנות תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020 ובשים לב לכך שבקשת האישור הוגשה טרם כניסתן של התקנות החדשות לתוקף). ואולם תקנה 94 לתקנות הישנות אינה חזות הכל, ויש לתת משקל אף להשתלשלות ההליך כמו גם לרקע שהוביל להגשת בקשת התיקון. כזכור, בעקבות פסק הדין ב-רע"א 9745/16 [פורסם בנבו] הוחזר הדיון בבקשת האישור לבית המשפט המחוזי לצורך בירור שאלת קיומה של עילת תביעה לפי דיני מדינת ניו יורק, ועל מנת לקדם בירור זה הוגשה בקשת התיקון. מלבד עניין קיומה של עילת תביעה לפי הדין הזר, יתר הנושאים בהליך נדונו ב-רע"א 9745/16 [פורסם בנבו] ואין מקום לשוב ולהידרש להם. כך שבדין נקבע שעל קומברס להשיב בתשובתה רק לסעיפים המתוקנים; וזאת במיוחד בשים לב לקביעת בית המשפט המחוזי, שכאמור לא ראיתי מקום להתערב בה, שלפיה בקשת התיקון ובקשת האישור נסמכות על אותה תשתית עובדתית.

סוף דבר

18. בקשת רשות הערעור נדחית, ובהתאם ההחלטה בדבר עיכוב הביצוע מבוטלת. המבקשת (קומברס) תישא בהוצאת המשיבים בסך 10,000 ש"ח.

ניתנה היום, ‏י"א בטבת התשפ"ב (‏15.12.2021).

ש ו פ ט ת

עמוד הקודם12