6. בהמשך, ביום 31.10.2016, קיימו הצדדים פגישה, שסוכמה על ידי הבנק וסיכומה נשלח לקלירשיפט ב-10.11.2016 (נספח ד' לתובענה). במסגרת סיכום הפגישה, פירט בנק לאומי את החשש אשר לאופן פעילות קלירשיפט ולאופייה והבנק שב על דרישותיו שפורטו במכתב הדרישות. כך צוין בין היתר כי: "לאחר הפגישה החברה המציאה ללאומי אישור הבנק האמריקאי בו מתנהל חשבונה אולם לא צוין בו במפורש כי הבנק האמריקאי מודע לפעילות הנש"מ של החברה האחות שלה המבוצעת באמצעותו לרבות בהעברות בינלאומיות. כמו כן, לא צוין מספר החשבון של החברה והחברה האחות, לא צוין ותק מדויק של החשבון אלא רק "מעל שנה"" (סעיף 2 למכתב מיום 10.11.2016). כן צוין כי "מבדיקה שערך לאומי לאחר הפגישה אותר מידע משמעותי שהחברה לא גילתה ללאומי מיוזמתה. לפי מידע זה החברה ניהלה חשבון בסיטי בנק, וככל הנראה החשבון נסגר, אולם לא ברור מה הוביל לסגירת החשבון, החברה מתבקשת בזאת להתייחס למידע ולצרף אסמכתאות לשביעות רצונו המלאה של לאומי" (סעיף 3 למכתב מיום 10.11.2016).
7. ב- 4.12.2016 שבה קלירשיפט ופנתה לבנק לאומי ופרטה את הפעולות השונות שביצעה ביחס לנקודות שעלו בפגישה מה-31.10.206. בעניין פתיחת חשבון נש"מ בבנק אמריקאי לשביעות רצון בנק לאומי כתבה קלירשיפט כי "במהלך התקופה הנוכחית, ולאור הוראתכם לנסות לפתוח חשבון בארבעה בנקים בארה"ב, פנתה מרשתנו אל בנקים בבקשה מסודרת וכתובה לפתיחת חשבון נש"מ אצלם. עד כה טרם ניתנה תשובה חיובית אל שלישית (הטעות במקור-א.נ.ח) באחד מבנקים אלו ואנו ממתינים תוך יצירת קשר וניסיון לקבל תשובה בהקדם. כולנו תקווה כי הדבר יצלח" (סעיף 6 למכתב מיום 4.12.2016). עוד ציינה קלירשיפט כי היא "מעוניינת להגיע אל המו"מ עם הבנק בנקיות כפיים ותום לב".
8. חרף כל ניסיונות קלירשיפט 'לרצות' את הבנק ולעמוד בדרישות שהציב בפניה, נראה כי בנק לאומי גמר אומר שלא להמשיך בקשר עם קלירשיפט ואף שלח מכתב נוסף ב-25.1.2017: "... ולאור התמשכות ההליך והארכות שניתנו בעניין זה, אנו מצפים כי מלוא התנאים, כפי שפורטו לעיל ובמכתבנו מיום 10.11.16, יתוקנו ויושלמו על ידי מרשתך כדבעי, וזאת עד ולא יאוחר מיום 15.2.2017" (סעיף 9 למכתב). לאחר המכתב לאחר שקלירשיפט פנתה לבנק לקיים פגישה נוספת (נספח ו' לתובענה) ולא נענתה, הוגשה התובענה ועמה גם בקשה למתן צו מניעה.
9. ביום 28.12.2017 נעתרתי לבקשה למתן צו מניעה וקבעתי שבנק לאומי יאפשר לקלירשיפט להמשיך בפעילותה בחשבון בכפוף להוראות החוק עד למתן פסק דין בתובענה. עוד קבעתי כי: "החשש של המשיב כי יהיה חשוף לטענות בשל פעילות שאינה כדין של המבקשת אינו חשש מבוטל, אולם מצאתי כי המבקשת פועלת להפגת החשש, הן בכך שהיא פועלת למצוא מתווה לניהול החשבון שיוסכם על הבנק, כי הצהירה כי היא עובדת בשקיפות מוחלטת, הן מול הלקוחות והן מול הרשויות, כי היא מוכנה לפנות יחד עם הבנק לרשות לאיסור הלבנת הון ולקבל הוראותיה, כי היא מוכנה שהמשיב יהיה מחובר למערכת שלה (עמוד 3 שורה 26 לפרוטוקול), ומכאן שככל שקיים נזק, ולא השתכנעתי בכך, הרי פחות בהשוואה לזה שעלול להיגרם למבקשת" (סעיף 27 להחלטה). כפי שקבעתי בהחלטה ראיתי כאמור להיעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני "שישמר את המצב הקיים לעת הזו" (שם, פסקה 29), וכבר אומר כי אף שבצו זמני מדובר, חזית המחלוקת ועומקה, כפי שהתגבשו במהלך ההליך דנא הובילו לכך שצו המניעה הזמני תקף מספר שנים והוא המאפשר את פעילות קלירשיפט עד עתה.