טענת טעות במצב הדברים
1905. בסיכומיו של נאשם 5 נטען גם לגבי נאשמת 1 כי אף אם ייקבע לגביה שהיא לא מילאה את תפקידה כהלכה וכי היא הפרה את חובות הזהירות הנובעות מתפקידה, הרי שלחלופין יש לפטור אותה מאחריות פלילית בשל טעות במצב הדברים, אף על יסוד קיומו של ספק סביר באשר לתחולת הפטור, בהתאם לסעיפים 34יח ו-34כב לחוק העונשין (סיכומי נאשם 5 בעמ' 99-100).
1906. סעיף 34יח לחוק העונשין קובע:
"(א) העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.
(ב) סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור בסעיף 22(ב)."
1907. סייג הטעות במצב הדברים מבטא את הכלל כי יש לבחון את אחריותו הפלילית של אדם למעשיו על בסיס מצב הדברים שלפי ידיעתו היה מצב הדברים האמיתי בעת ביצוע המעשה – "משמעותו של הסייג היא, שבוחנים את פליליות התנהגותו של אדם באספקלריה של טעותו; כאשר, מטבע הדברים, צריך שתהא זו טעות "כנה", במובן זה, שהעושה האמין בכנות ובתום לב שמצב הדברים שדימה לעצמו – במקום המציאות האמיתית – הוא מצב הדברים האמיתי.". כאשר עסקינן בעבירות של רשלנות מתווספת לדרישת הכנות גם דרישה כי הטעות הנטענת תהיה "סבירה", קרי טעות שאדם סביר בנעלי הנאשם היה יכול לטעות בה (קדמי – חלק שלישי, בעמ' 692).
1908. על הטוען לסייג מוטלת חובת הראיה בלבד, ועליו להקים ספק כי הוא טעה סובייקטיבית. ככל שספק זה הוקם, מועבר נטל השכנוע שלא נתקיימו התנאים ליישום הסייג למאשימה (קדמי – חלק שלישי, בעמ' 694).
1909. על פי הנטען בסיכומי נאשם 5, נאשמת 1 טעתה במצב הדברים, בין היתר, לגבי "מהות תפקידם ברשת אורט, חלוקת התפקידים בצוות אורט לקראת יום המדע והאבחנה בין תחומי
1910. --- סוף עמוד 310 ---
1911.
1912. אחריות לאלה של אנשי הפדגוגיה, ושל והמפיק [טעות במקור, י.ג.] ומהנדס הבטיחות, לאור עדויותיהם, ובמיוחד לאור דבריו החד משמעיים של מנכ"ל אורט..." (סיכומי נאשם 5 בעמ' 100), וכי בחינת התנהגותה בזמן אמת על בסיס אמונתה הסובייקטיבית במצב הדברים מלמדת כי אין להרשיעה בעבירת רשלנות בפלילים.
1913. לאחר שבחנתי את טענת נאשמת 1 על רקע הראיות והעדויות שהוצגו בפני, לא שוכנעתי כי היא אכן טעתה במצב הדברים כנטען או כי היא הצליחה לעמוד בנטל להקים ספק בדבר התקיימות הסייג לאחריות הפלילית בעניינה.
1914. ראשית, כפי שהוסבר לעיל בהרחבה רבה, מהראיות ומהעדויות שהובאו בפני דווקא עולה בבירור כי התפקיד אותו ביצעה נאשמת 1 בפועל היה תפקיד מרכזי מאוד בניהול ובהפקת יריד המדע ואוהל אורט, וכי זה היה גם התפקיד שהוטל עליה לביצוע והאחריות שהיא נטלה על עצמה במודע. מהראיות עולה בבירור כי נאשמת 1 הייתה מודעת היטב לתפקידה ולאחריותה כמנהלת האירוע בפועל וכמפיקה עליונה שלו, וכי כל פעולותיה והתנהגותה בכל השלבים הרלוונטיים מחזקים מסקנה זו.
1915. שנית, בכל הנוגע לדבריו של מנכ"ל אורט, מר צבי פלג, הרי שמצאתי (והדברים הובאו לעיל בהרחבה), בניגוד לטענת נאשמת 1 לפיה עדותו של מר פלג מלמדת שהיא לא הייתה מנהלת האירוע, כי עדותו בבית המשפט והודעותיו במשטרה דווקא תומכות בראיות ובעדויות האחרות לפיהן נאשמת 1 הייתה מנהלת האירוע בפועל, וזאת אף שמר פלג, ככל הנראה לנוכח זיקתו לנאשמים 1 ו-5, שבלטה מעדותו המגמתית, ביקש לתת לתפקיד זה תואר שונה בדיעבד ולצמצמו לכדי עבודה טכנית של "תיאום" בלבד מול הגורמים החיצוניים לאורט.
1916. שלישית, מצאתי כי טענתה של נאשמת 1 בדבר טעות במצב הדברים בנוגע למהות תפקידה אינה עולה בקנה אחד עם קביעתי כי נאשמת 1 ידעה שלא נקבע "מנהל על" אחד אחראי באירוע, וכי לא נעשתה חלוקת אחריות ברורה ומוגדרת בין כל הגורמים, לרבות בנושאי בטיחות, ושדווקא ידיעה זו היא שהעצימה את חומרת ההפרה והסטייה שלה מחובות הזהירות ומסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנה. לפיכך, טענתה של הנאשמת 1 לטעות במצב הדברים באשר להגדרת תפקידה ואחריותה אינה כנה ואף אינה סבירה, בנסיבות העניין.
1917. אם כן, לאור כל האמור, הרי שנאשמת 1 לא עמדה בנטל להקים ספק סביר בנוגע לטעותה במצב הדברים, ואין צורך בהעברת נטל ההוכחה למאשימה בעניין זה.
סיכום לגבי נאשמת 1
1918. לנוכח כל האמור, ובמיוחד בשל תפקידה המרכזי של נאשמת 1 כמנהלת האירוע בפועל וכמפיקה העליונה שלו וקרבתה הרבה למעגל העשייה הפנימי ביותר של האירוע, וכן בשל קביעתי האמורה כי יש לראות את נאשמת 1 כמי שידעה בפועל שבאוהל אורט עתיד להתקיים ניסוי הכולל שימוש באש ובכוהל על ידי תלמידים קטינים בפני קהל רחב, מזדמן, לא ידוע ורב גילאי, הכולל גם קטינים, ללא השגחה ופיקוח צמוד של מבוגר, ולאחר שהזהרתי עצמי כי עסקינן ברשלנות פלילית בעבירה התנהגותית, הדורשת סטייה ממשית ונכבדה מסטנדרט ההתנהגות המצופה מהאדם הסביר, החלטתי להרשיע את נאשמת 1 בעבירת רשלנות פלילית לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין.
--- סוף עמוד 311 ---
--- סוף עמוד 312 ---
הנאשם 5
1919. אפתח ואציין כי מצאתי לזכות את נאשם 5 מחמת הספק, על אף שאני סבור כי הוכח שהוא הפר את חובות הזהירות שהיו מוטלות עליו, סטה מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו באופן סביר והתרשל. זאת מכיוון שבניגוד לנאשמים אחרים, תפקידו באירוע ובאוהל אורט לא היה בליבת העשייה ובמעגל המרכזי של התפקידים והאחריות, וכן מכיוון, שבניגוד לנאשמים אחרים, נותר בעניינו ספק סביר שלא ידע על קיומם של אש וכוהל באוהל אורט. משכך, לא הוכח שרשלנותו הייתה ממשית דיה לשם הרשעה בפלילים, אף לא בעבירה לפי סעיף 341 לחוק העונשין (להבדיל מהאפשרות למצאו כחב ברשלנות נזיקית). כמו כן, לא הוכח שבמעשיו ובמחדליו, בנסיבותיו, הוא נטל סיכון בלתי סביר. בנוסף, כפי שיפורט בהמשך הכרעת הדין, מצאתי גם כי עומדת לו טענה טובה של הגנה מן הצדק, בדמות אכיפה בררנית, בעיקר לעומת מר אלי אייזנברג ומר צבי פלג, שכן אני סבור שהוא יותר קרוב בנתוניו אליהם מאשר אל נאשמים 1, 2 ו-4.
הכרעה בעניין מהימנות ומשקל עדותו של נאשם 5
1920. התרשמותי הכללית מעדותו של נאשם 5, לרבות התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות, היא שמדובר בעדות מגמתית, לעיתים על גבול היוהרה, חוסר הסבלנות והתוקפנות. לעיתים העדות הייתה אף מתחמקת, לרבות בסוגיות מהותיות. לצד זאת, מצאתי שגרסתו הייתה יחסית עקבית ואחידה, ולא ניתן לומר כי היא הייתה נגועה בסתירות פנימיות ובפרכות בסוגיות מהותיות. על כן לא ניתן לקבוע כי עדותו אינה מהימנה.
1921. יצוין גם כאן, כי ניכר שנאשם 5 נכרך בעדותו ובגרסתו (ואף בסיכומיו) ב"פוזיציה" משותפת עם נאשמת 1, על רקע הקשר המקצועי ביניהם והשתייכותם לחג"ם ועל רקע שותפות האינטרסים ביניהם. במסגרת זו נקטו השניים בקו הגנה דומה, שנאשם 5 דבק בו, בעיקר לטובתה של נאשמת 1, אף כאשר הוא לא עלה בקנה אחד עם יתר הראיות, המסמכים והעדויות. נאשם 5 תלה את יהבו בחיזוקים לכאורה לקו הגנה זה שנשמעו מפיו של מנכ"ל אורט, מר צבי פלג, אך כאמור, מצאתי כי גם עדות זו הייתה בבסיסה מגמתית לטובת אנשי חג"ם ואף היא לא עלתה בקנה אחד עם יתר הראיות, המסמכים והעדויות.
1922. עם זאת, סבורני כי "פוזיציה" זו נועדה בעיקרה לשרת את עניינה של נאשמת 1, אשר לגביה קיימים עדויות, ראיות ומסמכים רבים שאינם עולים בקנה אחד עם אותו קו הגנה, וכל אלו פחות רלוונטיים בנוגע לנאשם 5, בעיקר בסוגיות המהותיות, כך שאין באמור כדי להשפיע ממשית על מהימנות עדותו.
1923. בנוסף, עדות הנאשם 5 לא עומדת בסתירה ממשית, בכל הנוגע לחלקו ולאחריותו ולרבות בסוגיות מהותיות, למול עדויות אחרות שנשמעו, הן מטעם המאשימה והן מטעם נאשמים אחרים, ולמול מסמכים וראיות חפציות שהוגשו.
1924.
1925. --- סוף עמוד 313 ---
1926.
1927. לפיכך, מצאתי כי ניתן להעניק לעדות נאשם 5 משקל ראייתי ממשי, בכל הנוגע לחלקו ולאחריותו.
רקע ותפקידו של נאשם 5
1928. נאשם 5, מר שי שמעון לוינזון, הוא בעל תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה ארגונית תעשייתית מאוניברסיטת בר אילן, ודוקטורט בהתנהגות ארגונית מאוניברסיטת מיזורי בארה"ב.
1929. נאשם 5 החל לעבוד ברשת אורט בשנת 1988 במנהל משאבי אנוש, ובהמשך מונה למנהל מחלקה בתחום ייעוץ ארגוני וקשרי חוץ. בשנת 2007 הקים בהנחיית מר צבי פלג, מנכ"ל רשת אורט, את חטיבת גיוס משאבים, קשרי קהילה ויחסי ציבור בהנהלת רשת אורט ("חג"ם"), ומונה לעמוד בראשה. במסגרת עבודתו היה אחראי על כל תחום גיוס המשאבים, תרומות, שיתופי פעולה עם גורמים עסקיים ולא עסקיים, ויחסי ציבור ופרסום. בעת הרלוונטית לענייננו, מנתה חג"ם חמישה בעלי תפקידים, כשנאשם 5 ממשיך לעמוד בראשה (ת/41 ש' 4-6; פרוטוקול בעמ' 469-470; סיכומי נאשם 5 בעמ' 10 סעיף 34).
1930. כמו כן, במסגרת תפקידו כראש חג"ם, היה נאשם 5 אחראי על הטמעת נהלי משרד החינוך ונהלי אורט (שאומתו במבחני ISO) בפעילות עליה היה אחראי ובמׅנהל עצמו (ת/51 ש' 23-27; פרוטוקול בעמ' 84 ש' 23-32 ובעמ' 85 ש' 1-12).
1931. בעדותו טען נאשם 5 כי חג"ם לא הייתה שוות ערך מבחינה ארגונית ופוליטית לשאר המׅנהלים, ולכן, בהתאם להחלטת מר צבי פלג, מנכ"ל אורט, כשהתקיימו אירועים של רשת אורט שימשה חג"ם כאחראית על התיאום בין המׅנהלים, כשהביצוע בפועל נעשה על ידי נאשמת 1, ונאשם 5 היה ממונה עליה.
1932. בדומה לאמור בנוגע לנאשמת 1, אני סבור כי גם שימושו של נאשם 5 במונחים "תיאום", "תכלול" וכד' לצורך תיאור תפקידו ותפקידה של נאשמת 1 (בשגרת היום יום של תפקידם, ביריד ניו יורק וביריד המדע) נועד בכדי לעשות רדוקציה טכנית-אדמיניסטרטיבית לתפקיד המהותי אותו ביצעו הם וחג"ם ברשת אורט בכלל, ובאירועים שאורגנו על ידם בפרט, וכדי לייפות מילולית, באופן מאולץ ומגמתי, את המציאות העובדתית והנורמטיבית של תפקידם. בהתאם לכך, ותוך שנתתי דעתי גם לכך שייתכן והיקף תפקידו של נאשם 5 השתנה בין אירוע לאירוע וכי בחלק מהאירועים תפקידו אכן היה מצומצם יחסית, ובשים לב לכך שיש לבחון כל אירוע לגופו, אני סבור שתפקידו של נאשם 5 בשגרה וביחס לאירועים נוספים שבהם לקח חלק במסגרת תפקידו כראש חג"ם, היה תפקיד ניהולי, בעל אחריות וסמכות מהותית, כשהיקף התערבותו ותפקידו משתנה גם בהתאם לתפקידה של נאשמת 1, העובדת תחתיו.
1933. חיזוק לקביעתי האמורה ניתן למצוא גם בעדותו של מר פלג, בה ציין כי נאשם 5 יודע לנהל פרויקטים, וכי הוא בעל ניסיון בניהול כנסים ובתיאום מול מפיקים, שחלקם מצריכים מפיקים חיצוניים וחלקם מופקים על ידי חג"ם (פרוטוקול בעמ' 79 ש' 23-26 ובעמ' 470 ש' 25-32).
--- סוף עמוד 314 ---
תפקידו של נאשם 5 במסגרת יריד ניו יורק
1934. נאשם 5 לקח חלק בארגון, בניהול ובהפקת יריד ניו יורק מטעם חג"ם. ביחד עם נציגים נוספים מחג"ם (לרבות נאשמת 1), היה אחראי על התקשורת עם הגורמים בניו יורק, קרי הקונסול והמפיק המקומי, ועל הפקתו הכללית של האירוע (נ/47; פרוטוקול בעמ' 491 ש' 23-24, בעמ' 514 ש' 1-11, בעמ' 628 ש' 12-32 בעמ' 629 ש' 7-23). בכלל זה, היה נאשם 5 אחראי (ביחד עם נאשמת 1) על הקשר מול המפיק המקומי, בין היתר במטרה להסדיר את קבלת הרישיון לקיום האירוע מהעירייה המקומית (ת/42 ש' 36-37; פרוטוקול בעמ' 513 ש' 30-31 ובעמ' 514 ש' 1-13).
1935. בנוסף, נאשם 5 לקח חלק בהכשרת ניו יורק והעביר במסגרתה שיעור לתלמידים המדגימים על יחסי ציבור (ת/34א'; פרוטוקול בעמ' 629-630).
תפקידו של נאשם 5 בפרויקט הקניונים וביריד המדע
1936. כאמור בחלק המבוא, פרויקט הקניונים היה יוזמה של נאשם 5 וחג"ם, כשתחילה שימש נאשם 5 בתפקיד מרכזי בהכנות לביצוע הפרויקט. במסגרת היוזמה להקים את פרויקט הקניונים, ניהל נאשם 5 שיחות ותחלופת הודעות דוא"ל עם נאשם 4 (שאליה כותבו גם נאשמת 1 ומר אלי אייזנברג, ונאשמת 2 בהמשכה), בהן סוכם שנאשם 4 יבנה מודל תערוכה או מיצג אינטראקטיבי על בסיס יריד ניו יורק עם דגש על הפעלות של הקהל. נאשם 5 אף ציין בהודעת הדוא"ל הראשונה - כי מטרת הפרויקט היא קידום תדמיתה של רשת אורט, כי הפרויקט יבוצע על פני מספר ימים, במספר קניונים או מקומות בעלי ריכוז גבוה של מבקרים מזדמנים, במספר ערים (כשכל יום הוא מבוצע במקום אחר), וכי המבצעים יהיו "נבחרת של תלמידי אורט מדצי"ם ובוני פרויקטים מצטיינים – אפשרות לכלול גם סטודנטים הנדסאים.", והנחה את נאשם 4 בנוגע לדרישות שיש לפרט במסגרת המודל (דרישות משאבים, כוח אדם, ציוד ולוח זמנים להכנות) (נ/8).
1937. כמו כן, כאמור, נאשם 5 היה בקשר עם מנהלי האזורים מטעם אורט והנחה אותם בנוגע לפרויקט הקניונים, השתתף בפגישה עם מנהלי האזורים בפורום מח"ת, שם עדכן אותם לגבי ביצוע "ORT STREET LABS- שבוע טכנולוגיה ומדע לקהילה" (פרויקט הקניונים), ופנה למנהלי האזורים בהודעת דוא"ל (אליה כותבו גם מר שמריהו רוזנר, ונאשמים 1, 2, ו-4), בה הסביר את מטרת פרויקט הקניונים – "לקדם את תדמית בתי הספר והמכללות שנמצאים באזור הקניונים שבהם נפעל", פרט בכלליות את שעתיד להתבצע במסגרת הפרויקט, מבלי לפרט את הפעילויות שיוצגו בו – "תלמידים מצטיינים בוגרי המגמה המדעית-הנדסית וסטודנטים יציגו את פרוייקטי הגמר שלה. בנוסף, קבוצה נבחרת של מד"צים יקיימו סדנאות חוויתיות בפיסיקה וטכנולוגיה לציבור שיבקר בביתנים שיוקמו. הפעילות כולה תתואם לקהל המגוון ולכל/רוב חתך הגילאים. כמו כן, ישתתפו נציגי הנהלה מהמטה ומהשטח אשר יציגו את העשייה הכללית של "מה קורה באורט..."", צרף קישור להורדת סרט שהופק על "שבוע האירועים שקיימנו במתכונת דומה בניו-יורק Street Labs", וביקש מהם לקחת חלק בפעילות ההסברתית והשיווקית שתתקיים במסגרת פרויקט הקניונים. בהמשך לכך, עדכן כי עתידה להתבצע פגישת הדרכה למנהלי האזור ולמנהלי בתי הספר שביקשו להשתלב בפעילות (נ/44).