בית המשפט המחוזי בירושלים
בפני כב' השופט א' דראל
27 דצמבר 2021
ת"א 9966-10-19 ישי ואח' נ' שלום ואח'
בעניין:-1. דוד ישי
2. נלי ישי
-ע"י עו"ד דוד ישי-התובעים
-נגד
–
-1. דני שלום
2. שרון שלום
-ע"י עוה"ד יהונתן סבאג, אורי אמיתי-הנתבעים
ובעניין:-דני שלום
ע"י עוה"ד יהונתן סבאג, אורי אמיתי-
התובע שכנגד
-נגד-
-1. דוד ישי
2. נלי ישי
ע"י עו"ד דוד ישי
3. יוסף רגב
הנתבעים שכנגד
פסק דין
מבוא
1. לפני תביעות הדדיות שהגישו שני עורכי דין, דוד ישי (להלן: ישי) ודני שלום (להלן: שלום), שהיו שותפים במשרד עורכי-דין ובמיזם לתוספת בנייה לפי תמ"א 38 ברחוב עין גדי בירושלים (להלן" הפרויקט). במהלך שנת 2012 נפרדו דרכיהם של השניים, אלא שחלף פרידה עניינית ומסודרת, הפכו ישי ושלום יריבים קשים ומרים, עד שניכר כי הקדישו חלק ניכר מהעשור האחרון במאבק האחד נגד השני, כשכל אחד מהם מייחס לשותפו לשעבר תכונות אופי ומעשים בעלי אופי פלילי.
2. בין השניים נוהלו הליכים משפטיים לפירוק השותפות במשרד עורכי הדין, ובינם לבין הדיירים המתגוררים בבניין שאותו התחייבו להרחיב במסגרת הפרויקט. הליכים אלה כללו פניות לבורר, בקשות לביטול הבוררות ולהחלפת הבורר, ניהולה של הבוררות, בקשה לפירוק שיתוף, והליכי ערעור על החלטות ופסקי דין שניתנו. במהלך התקופה בוטל ההסכם בינם לבין הדיירים, והשלמת הפרויקט הועברה לגורם אחר.
3. הליך הבוררות בין ישי ושלום לבין הדיירים הסתיים, אך פסק הבוררות שניתן לא דן במערכת היחסים בין שלום לבין ישי. משכך, הגיעו הצדדים אל 'התחנה האחרונה' – ליבון המחלוקת הכספית שנותרה ביניהם בכל הקשור לפרויקט. עניינה של המחלוקת בהתחשבנות בין שני השותפים ותביעותיהם, האחד כלפי האחר, לקבלת פיצוי על הרווח שנמנע ועל ההפסד שנגרם כתוצאה מאי השלמתו של הפרויקט בידי שני השותפים, ישי ושלום.
4. לתביעה ולתביעה שכנגד צורפו צדדים נוספים. לתביעת ישי צורפה כתובעת גם אמו, גברת נלי ישי (להלן: האם), שלגביה נטען כי פעילותו של ישי בפרויקט נעשו בנאמנות עבורה. ישי הגיש את תביעתו ואת תביעת אמו גם נגד בת הזוג של שלום, גב' שרון שלום (להלן: בת הזוג), בטענה לחבות מצדה לשאת בסכום שייפסק לחובת שלום. שלום תבע בנוסף לישי גם את מר יוסף רגב, ששימש כנציג בעלי הדירות בפרויקט (להלן: רגב). לטענת שלום, ישי ורגב עשו יד אחת נגדו, ועל-כן גם רגב חייב לפצותו.
5. כבר מתוך עיון בכתבי הטענות וסגנונם, ניכר היה כי ניהול ההליך בדרך שגרתית עשוי לארוך חודשים ארוכים, וליצור סרבול בלתי נסבל. ישי, שייצג את עצמו, ושלום, הגישו כתבי טענות ארוכים וסבוכים – עד שהיה קושי אמיתי לדלות מהם את המידע הנדרש לצורך
--- סוף עמוד 3 ---
ההכרעה במחלוקות שעוד נותרו. כל אחד מהם הפנה להליכים האחרים, והרחיב מקום בו ניתן לקצר. משכך, הצעתי לצדדים בישיבת קדם המשפט לפסוח על דיון בבקשות; על עיסוק בטענות מקדמיות; ועל הגשת תצהירים, שמטבע הדברים היו צפויים להיות ארוכים ומפורטים – ולהסכים למתווה דיוני, שלפיו כל אחד מהשניים יוכל לספר את גרסתו בעל-פה ללא הפרעה משך חצי שעה, ולאחריה להיחקר נגדית משך שעתיים (וזאת לצד האפשרות להבאת עדים נוספים – שני מומחים שנחקרו אף הם פרק זמן קצר). מתווה זה, אפשר לקבל בצורה ממוקדת ואפקטיבית יותר, את לבּת הגרסה של כל אחד מהצדדים, והביא לסיום שמיעת הראיות ביום דיונים אחד בלבד, שלאחריו הגישו הצדדים את סיכומיהם.
6. אף שהצדדים העתירו על בית המשפט טענות מטענות שונות, ותיקי המוצגים אוחזים מאות עמודים, הרי שכפי שאפרט להלן, רבות מן הטענות אינן נדרשות להכרעה. נפתח בסקירת הרקע העובדתי כפי שהוא נלמד מתוך המסמכים, ומעיקרי העדויות שנשמעו. לאחר מכן, נפרט את הטענות המרכזיות, נגדיר את השאלות ונכריע בהן.
הרקע העובדתי
7. בכדי ללמוד על רצף הדברים נפרט תחילה את המסד העובדתי, הנלמד מתוך המסמכים שהוגשו, ושהוא בעיקרו אינו שנוי במחלוקת, או שככל שמתעוררת בו מחלוקת ההכרעה בה אינה חיונית. לשם הנוחות ייסקר מהלך הדברים בדרך כרונולוגית (למעט אירועים שהתרחשו במקביל).
8. כאמור, ביסוד התביעות שותפותם של ישי ושלום במשרד עורכי דין מאז שנת 2003 (הסכם השותפות צורף כמוצג ת/1 למוצגי ישי וכנספח 1 לכתב ההגנה בתביעה שכנגד). במהלך תקופת השותפות, עסק ישי לצד עבודתו במשרד בפרויקט בניה ברחוב מטודלה בירושלים, ושם פגש ברגב. לימים, הציע רגב לישי להקים פרויקט אחר, להתחדשות עירונית, בבית שבו הוא מתגורר ברחוב עין גדי 27 בירושלים. ישי נענה להצעה, והציע לשותפו למשרד עורכי הדין, שלום, להשתתף. שלום נענה.
9. ביום 23.9.2008 חתמו השניים, ישי ושלום, על הסכם עם בעלי דירות הבניין ברחוב עין גדי 27 בירושלים לביצוע עבודות תמ"א 38 בתמורה לקבלת זכויות קנייניות בבניין (נספח ז' לכתב התביעה, נספח ג' לתביעה שכנגד, מוצג ת/30 למוצגי ישי; להלן: ההסכם עם הדיירים או הסכם הקומבינציה). לפי ההסכם עם הדיירים, רגב מונה לנציג הדיירים, וישי ושלום התחייבו לשפץ את הבניין, להוסיף לו מעלית, לתקן את השטחים משותפים, ולהרחיב כל אחת מהיחידות ב- 15 מ"ר ברוטו בצדי הבניין. בתמורה לכך, היו ישי ושלום זכאים לבנות 3 יחידות דיור נוספות, שיימסרו לבעלותם. ההסכם עם הדיירים כלל תניית בוררות ולפיה מונה מר ירון טל (להלן: טל) בורר בין הצדדים (סעיף 68 להסכם).
--- סוף עמוד 4 ---
10. לצד ההתקשרות של ישי ושלום עם הדיירים, ביום 21.9.2008 נחתם בין ישי לבין האם הסכם נאמנות, ולפיו ישי ישמש כנאמן עבור אימו בכל הנוגע להתקשרות עם דיירי הבניין בפרויקט. ההסכם דווח לרשויות המס, כאשר מי שחתם על טופס הדיווח, ואישר את האמור בו היה שלום (טופס הדיווח מיום 10.10.2008 - נספח ו' לכתב התביעה, מכתב לאגף מס הכנסה מיום 12.11.2008, נספח 4 לכתב ההגנה בתביעה שכנגד, הוגשו גם כ- ת/25-27 למוצגי ישי).
11. בין השנים 2009-2012 פעלו הצדדים במשותף. ישי התמקד בקידום הפרויקט, בעוד שלום התמקד בפעילות משרד עורכי הדין. בחודש פברואר 2012 נפרדו דרכי השניים ביוזמתו של ישי, למורת רוחו של שלום:
ישי נימק את החלטתו להיפרד משלום בכך שמצא כי שלום משך כספים שלא כדין מחשבונות המשרד לכיסו הפרטי.
שלום תלה את החלטתו של ישי להיפרד ממנו ברדיפת בצע מצדו, וברצונו לנכס לעצמו את נכסי השותפות, תוך נישולו של שלום מזכויותיו, כלשונו.
12. פירוק השותפות במשרד היה טעון ויצרי. מטענים ויצרים אלה חלחלו גם לשותפות בפרויקט. בתחילה ניסו הצדדים לנהל התכתבות בניסיון למצוא פתרונות, לערוך התחשבנות, ולהסדיר את היחסים, אלא שעד מהרה עברו היחסים לפסים אחרים.
13. ביום 1.4.2012 פנה שלום לישי עם פירוט לגבי ההתחשבנות בין השניים, וביקש ש-ישי ישלם את היתרה המגיעה ממנו, תוך הצעה לפגישה משותפת (מוצג ת/5 למוצגי ישי). למחרת השיב ישי לשלום, ובתשובתו פרט ישי את מחדליו של שלום; את טענותיו על הוצאת כספים מהחשבונות המשותפים ללא הסכמתו; ואת עמדתו באשר למעשים אלה (מוצג ת/6 למוצגי ישי). בשולי המכתב ציין ישי כי "לאור התנהגותך המבישה, הנני מודיע לך על ביטול כל המתנות האישיות שקיבלת ממני לרבות חלקך ב"פרוייקט עין גדי" וכל מתנה אחרת".
14. בחודש יוני 2012 החלו העניינים לעלות על מסלול של התנגשות.
מצד אחד, ביום 18.6.2012 פנה עו"ד ד' לנגה בשמו של שלום לישי בהצעה להסדר לפירוק השיתוף (מוצג ב' למוצגי שלום), וביום 25.6.2012 ישי השיב לפניה כי הוא פעל בהסכם ההתקשרות בנאמנות עבור אימו, וכי הודיע כבר לפני זמן על ביטול התחייבותו לתת לשלום מתנה, בשל התנהגותו המחפירה של האחרון, ובכללה מעילה בכספי נאמנות (מוצג ת/24 למוצגי ישי, מוצג ג' למוצגי שלום).
--- סוף עמוד 5 ---
מן הצד האחר החלו שלום וישי בצעדים חד צדדיים. ביום 9.6.2012 פנה שלום ללשכת רישום המקרקעין בירושלים בבקשה לרישום הערת אזהרה לטובתו על זכויות הדיירים מכוח ההסכם עם הדיירים (מוצג א' למוצגי שלום).
ישי מצדו השתתף, שלא לומר יזם, כינוס אסיפה של הדיירים, בהיעדרו של שלום. באסיפה זו, שכונסה ביום 27.6.2012, נכחו רגב וכן דיירים נוספים. מתוך הרישום שנערך עולה כי ישי מסר לדיירים על הפירוד בינו לבין שלום, והוסיף כי הוא ממשיך לקחת על עצמו את כל ההתחייבויות מול הדירים (נספח ה' לכתב התביעה שכנגד, ת/ 40 למוצגי ישי, מוצג ד' למוצגי שלום). ישי הוסיף כי:
"בחודש פברואר הודעתי לדני כי מבחינתי (המילים פשוטות ומבלי לסבך אותכם בעניינים משפטים) הוא סיים את חלקו בפרויקט, עקב התנהלות קלוקלת שלו בלשון המעטה.
כמו שאתם יודעים אני נמצא תכופות בפרויקט, מנהל אותו בפועל, ונושא בעצמי בנטל התשלומים לספקים, תאומים, מציאת אנשי מקצוע, וכיוצ"ב, וכך יהיה עד לסוף הפרויקט, ודני נעלם לחלוטין..."
15. ביום 3.7.2012 הגיש ישי כתב תביעה לבורר טל נגד שלום ונגד הדיירים. כתב התביעה (מוצג ה' למוצגי שלום) הוא למתן פסק דין הצהרתי, ולצווי עשה. הבורר נתבקש להצהיר כי ישי לבדו זכאי למלוא הזכויות בדירות החדשות שייבנו מכוחו של ההסכם עם הדיירים. הבורר הודיע בסמוך לכך ביום 12.7.2012 על הסכמתו לשמש בורר (מוצג ו' למוצגי שלום).
16. מיד כשנודע לשלום על פתיחת הליכי הבוררות הוא פנה, ביום 26.7.2012, באמצעות בא-כוחו, לבורר בדרישה להימנע מקיום הליכים (מוצג ט' למוצגי שלום). זאת, בטענה לקשרי חברות בין הבורר לבין ישי. לאחר שהבורר דחה את טענתו (מוצג י' למוצגי שלום) פנה שלום בתובענה על דרך של המרצת פתיחה לביטול הליכי הבוררות, בגדרה ביקש צו מניעה (ה"פ 340/12). במקביל פנו גם הדיירים לבית המשפט המחוזי בבקשה דחופה למתן סעדים זמניים (ת.א. 324/12). בהחלטה מיום 30.8.2012 קיבל בית המשפט (כב' הנשיאה מ' ארד) את הבקשה ונתן צו כמבוקש (נספח ו' לכתב התביעה שכנגד).
17. ביני לביני ביום 5.8.2012 הגיש שלום בקשה לפירוק השיתוף (ת.א. 8173-08-12), במסגרתה עתר לפירוק השיתוף בין הצדדים בכל הקשור לפרויקט ולמינוי בא כוחו, עו"ד ד' לנגה לכונס נכסים (ת/38 למוצגי ישי). ביום 19.11.2012 נדחתה בקשה ראשונה למתן סעד זמני. לאחר מכן, הוגשה בקשה שנייה (מוצג ל"ג למוצגי שלום) בהחלטה נוספת שניתנה ביום 10.3.2013 הורה בית המשפט על מינוי כונס נכסים זמני (נספח ב' לכתב ההגנה, מוצג ל"ט למוצגי שלום). בקשת רשות ערעור שהוגשה על ההחלטה התקבלה והוברר כי ככל שימונה
--- סוף עמוד 6 ---
כונס נכסים המינוי לא יחול על זכויות הדיירים (פסק דין מיום 9.9.2013 ברע"א 2676/13 (נספח ג' לכתב ההגנה, מוצג מ"ג למוצגי שלום).
18. במקביל להליכים השונים התקיימו פגישות בין הצדדים בניסיונות למציאת פתרון. אחת הפגישות הייתה ביום 6.9.2012. מסיכום הפגישה (מוצג ת/42 למוצגי ישי, מוצג י"ז למוצגי שלום) נלמד על הצעה למנגנון שיאפשר את המשך הפרויקט, תוך הסתייעות בנאמנות, וחלוקת זכויות שוויונית עם תום הפרויקט. אלא, שהסיכום הראשון לא היה מקובל על רגב, שנכח גם הוא בפגישה, ושלח סיכום אחר (מוצג י"ח למוצגי שלום וכן ר' ת/43 ולת/44 למוצגי ישי).
19. ביום 10.10.2012 התקיימה אסיפת דיירים שבה נכחו ישי, שלום, ונציגי הדיירים. במסגרת ההסכמות שהושגו בישיבה (נספח י' לכתב התביעה, מוצג ת/46 למוצגי ישי) נטל על עצמו שלום להמשיך בביצוע הפרויקט, בעוד ש-ישי התחייב שלא לעכב או להפריע לעבודות הבנייה ככל ששלום ידאג לביצוען. בהמשך לכך, מינה שלום מהנדס מטעמו, שלאחר בחינה אף היה נכון לקבל על עצמו לפקח על הבנייה, אלא שהדברים לא הסתייעו.
20. ביום 10.10.2013 הודיעו הדיירים באמצעות רגב לישי ולשלום על ביטול ההסכם (נספח ז' לכתב התביעה שכנגד, מוצג מ"ד למוצגי שלום). על רקע הודעת הביטול, נמחקה התביעה לפירוק שיתוף (פסק דין מיום 12.11.2013, מוצג נ"ו למוצגי שלום). לאחר ביטול ההסכם, מינו הדיירים קבלן אחר, אלי צרויה, להשלים את הבנייה.
21. ביני לביני, משדבר לא התקדם, והבנייה נעצרה, פנו הדיירים ביום 25.2.2013 לבורר טל בתביעה נגד ישי ושלום (מוצג ל"ו למוצגי שלום). הפתיחה בהליכי הבוררות הביאה להתדיינות באשר לזהות הבורר, נוכח טענתו של שלום לקיומם של יחסי חברות בין ישי לבין הבורר טל (הפ"ב 32270-11-13). בפסק דין שניתן ביום 10.11.2014 התקבלה הבקשה, והבורר טל הועבר מתפקידו (נספח ח' לכתב התביעה שכנגד, מוצג ס"ב למוצגי שלום). בהמשך לכך מונה בורר אחר, עו"ד גדעון שפיגל.
22. עם מינוי בורר, התנהל הליך בוררות מורכב וממושך שדן במערכת היחסים שבין הדיירים לבין ישי ושלום. הליך הבוררות לא עסק במערכת היחסים שבין ישי ושלום, אף שבמסגרתו נקבעו קביעות המתייחסות להתנהלותם כלפי הדיירים ולמשמעות שיש לייחס לה. ביום 30.12.2018 נתן הבורר את פסק הבוררות הסופי שבו קבע ש-ישי ושלום זכאים להשבה מאת הדיירים בגין השקעתם בפרויקט, עד לשלב שבו הופסקה עבודתם בו, בסכום של 4,533,750 ₪ (להלן: סכום ההשבה, נספח ב' לכתב התביעה, נספח ב' לכתב התביעה שכנגד).
--- סוף עמוד 7 ---
עוד נקבע כי יש לקזז מתוך סכום ההשבה את הפיצוי שלו זכאים הדיירים מאת ישי ושלום, בסכום של 2,460,500 ₪. יתרת הסכום 2,073,250 ₪ היא הסכום שאותו חויבו הדיירים לשלם לישי ולשלום. סכום זה שולם, והופקד בנאמנות (החלטה לעניין אישור פסק הבוררות – ת/86 למוצגי ישי).
23. ביום 6.10.2019 הגיש ישי את תביעתו לבית המשפט. במסגרת התביעה הוא תבע את השבת ההשקעה בסכום של 4,327,139 ₪ (לאחר ניכוי השקעתו של שלום, שאותה העריך בסכום של 206,611 ₪); את שווי ה"מתנה" שנתן לשלום, בכך שצרף אותו למיזם המשותף, או ההפרש בין סכום ההשבה לפיצויי הקיום, דמי שימוש, החזר הסכום ששולם לדיירים בגין הנזקים שנגרמו להם, החזר הוצאות משפט. לצד ההיבט הכספי נתבע מתן צו עשה, המורה על העברת מלוא הסכום ששילמו הדיירים והופקד, לידי ישי. ישי העמיד את סכום התביעה לצרכי אגרה על סך של 5,000,000 ₪.