4. מכאן הבקשה שלפניי.
בבקשה נתבקש כי בית משפט זה יקבע כי בהליכים אזרחיים שעניינם עבירות מין, יש לאפשר לנפגעי עבירות מין לבחור את מגדר המומחים שיבדקו אותם, הן לגבי מומחים מטעם הצדדים, הן לגבי מומחים מטעם בית המשפט; וכן כי בהליכים כאמור, בדיקות פסיכיאטריות ייערכו על ידי מומחים בעלי התמחות ספציפית בטראומה מינית. המבקשת טענה, בין היתר, כי בדיקתה על ידי מומחה פסיכיאטרי ממין זכר תקשה עליה לדבר על הפגיעה המינית שעברה ועל השלכותיה כיום, ואין כל הצדקה להתעקשות של המשיבים כי המבקשת תיבדק דווקא על ידי מומחה ולא על ידי מומחית.
5. המשיב הגיש תגובתו לבקשה, ובה טען כי אין מקום להתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. לטענתו, הבקשה נעדרת הצדק סביר לסירוב המבקשת להיבדק על ידי המומחה הפסיכיאטרי, ובכלל, למבקשת אין זכות קנויה להצר את צעדי המשיב על ידי הצבת דרישות בנוגע למגדר המומחה ולתחום התמחותו, כפי שאינה יכולה לדרוש, למשל, שלא להיחקר בחקירה נגדית על ידי עורך דין ממין זכר. בהיבט הדיוני נטען כי המבקשת לא צירפה תצהיר לאימות טענותיה לפני בית המשפט המחוזי.
6. ביום 19.10.2021 התקיים לפניי דיון בבקשה. כדי לפתור את הסוגיה באופן מעשי, בלי להידרש לטענות העקרוניות שהעלו הצדדים, התבקש בא כוח המשיב לאתר מומחית פסיכיאטרית לבדיקת המשיבה (וראו החלטתי מאותו יום). ביום 15.11.2021
--- סוף עמוד 5 ---
הגיש בא כוח המשיב הודעה ובה ביקש כי בית משפט זה ייתן החלטתו בבקשה. אציין כי בהודעה לא נאמר דבר וחצי דבר על אודות ניסיונות לאתר מומחית בתחום הנפשי.
משכך, אין לי אלא להכריע בבקשה לגופה.
דיון והכרעה
7. ההוראות לעניין מומחים מטעם בעלי הדין נקבעו בתקנה 87 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי או התקנות). בתקנה 87(א), נקבע כי על בעל דין המבקש להוכיח "עניין שברפואה" לצרף לכתב טענותיו חוות דעת מומחה בתחום מומחיותו. ההוראה הרלוונטית לענייננו קבועה בתקנה 87(ב) הקובעת כלהלן: "הגיש תובע חוות דעת בעניין שברפואה, רשאי נתבע לשלוח לו דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעמו; נדרש תובע כאמור, ייעתר לדרישה בלא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב...". בהתאם לתקנה 93(ב), "...בעל דין שלא נענה לדרישה או הוראה של בית המשפט לפי פרק זה או שלא נענה במידה מספקת, ואי-ההיענות היתה בלא הצדק סביר, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של עניין שבמומחיות מטעמו לעניין הנדון" (והשוו לתקנות 128(א) ו-137(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).