המבקשים ציינו כי על רקע זה הוגשה על ידיהם בקשה לסילוק בקשת האישור המתוקנת על הסף. לאחר שהוגשו בה תשובות הצדדים, קבע בית-המשפט בהחלטה מיום 24.2.2020 כי "משהוגשו הבקשה לאישור המתוקנת, הסיכומים, הבקשה לסילוק על הסף והתשובות לה, נראה כי הבקשה לאישור בשלה למתן הכרעה". על כן, נטען כי בקשת הסילוק כלל לא נדונה לגופה, קל וחומר שלא במעמד הצדדים, ובית-המשפט פרסם החלטה בבקשת האישור ב"מעמד צד אחד".
בית-המשפט שגה בעת יישום הדין הישראלי
10. למעלה מן הצורך לשיטתם, התייחסו המבקשים גם לאופן יישום הדין הישראלי בהחלטת האישור. לגישתם, התחזית נושא ההליך שעריכתה היא מסובכת ביותר, לא ניתנה ביחס למדד פיננסי אחד או ביחס לעסקה ספציפית. מדובר, כך נטען, בתחזית ביחס לכלל הכנסותיה של החברה במהלך הרבעון השלישי של שנת 2014 בהיקף של למעלה מ-100 מיליון דולר.
במסגרת תחזית זו צפתה החברה שיפור בהכנסותיה במהלך הרבעון, וכן שיפור בשיעור הרווח הגולמי, וזאת תוך הסתייגות כי השיפור האמור לא יעלה על 30%. בתום הרבעון התברר כי החברה אכן צדקה בתחזיותיה והציגה שיפור דרמטי בהכנסותיה, וכי הייתה מגמת שיפור מובהקת גם בכל יתר המדדים הפיננסיים המהותיים, לרבות הרווח הגולמי האבסולוטי. לשיטת המבקשים, החברה אף צדקה ביחס למגמת השיפור בשיעור הרווח הגולמי, אולם שיפור זה לא התרחש ברבעון בו פורסמה התחזית )בו הוצגה ירידה של 1% בשיעור הרווח הגולמי( אלא ברבעונים העוקבים לו.
11. נוכח נתונים אלה, סבורים המבקשים כי בקשת האישור מבוססת על חוכמה שבדיעבד, הנסמכת כולה על העובדה כי התחזית לא התממשה במלואה בדיוק באופן ובמועד שהוערכו מלכתחילה. זאת, חרף העובדה כי מדובר בהחמצות מינוריות לכאורה שנבעו מאירועים חיצוניים ובלתי- צפויים. המבקשים ציינו כי בכל שיחות הוועידה שהחברה מקיימת, היא נוהגת להדגיש את המורכבות הרבה של תחזיותיה, את הסיכונים הנלווים ואת אי-הוודאות הכרוכה בהתממשות התחזית. כל זאת, בהלימה לדרישות הדין האמריקאי ולרגולציה הרלבנטית.
12. עוד נטען, כי לא ניתן לנטרל את מרכיב שיקול-הדעת בעריכת תחזית מעין זו, שכתוצאה ממנו לא ניתן לצפות לדיוק מקסימלי. במובן זה יש להבחין לשיטת המבקשים, בין השפעה שלילית מינורית לבין השפעה שלילית מהותית, שהיא המקימה חובת דיווח. משכך, ולא בכדי, לא הוגשה נגד החברה תביעה מקבילה בארצות-הברית בגין תחזיותיה השונות.