18. בהמשך לכך, ביום 30.7.2014 פרסמה החברה עדכון לתשקיף מדף ובמסגרתו הצעה לציבור. כמו כן, ביום 30.9.2014 פרסמה החברה דיווח מיידי על אודות הזמנות המשך שקיבלה מלקוח מוביל, והיא אף טרחה לציין כי הזמנות אלה מביאות את ההזמנות מאותו לקוח לסך כולל של 50 מיליון דולר. בכך הציגה החברה מצג שווא בעל שתי פנים - האחת, כי אין מקום לעדכן את התחזית שהיא פרסמה קודם לכן; והשנייה, כי ניתן לצפות למגמה חיובית בעסקיה.
19. אולם, בחלוף שלושה חודשים בלבד מגיוס הכספים התבררה התמונה האמיתית - ולפיה הכנסות החברה עמדו בתחזית, אולם שיעור הרווחיות הגולמית ירד )לעומת התחזית על-פיה הוא יעלה בשיעור של עד 30%(. זאת ועוד, בשיחת ועידה שקיימה החברה בסמוך לפרסום אותם הדוחות הכספיים, הודיע סמנכ"ל הכספים כי החברה צופה ששיעור הרווחיות הגולמית ברבעון הרביעי צפוי להיות אף נמוך יותר.
לגישת המשיב, החברה ניסתה להמעיט במשמעות הפער שבין מצגיה לבין ביצועיה בפועל, בטענה כי מדובר בפרמטר יחיד בלבד )הרווחיות הגולמית(. אולם, כך צוין, אחוז הרווח הגולמי הציג כביכול היפוך מגמה, קרי הבדל בין רבעון המסתיים ברווח תפעולי לבין כזה המסתיים בהפסד תפעולי.
20. המשיב הוסיף כי ניתן ללמוד על משמעות החמצת התחזית מתגובת השוק. כך, ביום פרסום הנתונים אירעה צניחה מיידית בשווי המניה, שלאורה הודיעה הנהלת החברה כי בכוונתה לשנות את האסטרטגיה הניהולית בכל הנוגע לתמהיל העסקאות )בחירה בעסקאות בעלות שיעור רווח גולמי גבוה יותר(. הודעה זו עולה לשיטת המשיב כדי הודאת בעל-דין.
21. עוד מציין המשיב לעניין זה, כי אין מדובר בפרמטר יחיד, שכן בין פרמטר זה לפרמטרים אחרים קיימים יחסי תלות. כך, אי-עמידה בפרמטר שיעור הרווחיות הגולמית נבע למעשה מהעמידה של החברה בפרמטר אחר - פרמטר ההכנסות. החברה בחרה להתקשר בעסקאות שהיו צפויות אמנם להגדיל את סך הכנסותיה, אך להקטין את שיעור הרווח הגולמי שלה.
בהקשר זה נטען כי יש לדחות את טענות החברה כאילו תחזיותיה התגשמו באיחור, מאחר שהן עולות כדי הרחבת חזית פסולה. לגופו של עניין, הטענות סותרות את גרסת החברה עצמה בדבר שינוי אסטרטגיה בתום שנת 2014, כמו גם את שיחת הוועידה שנערכה בחודש אוקטובר 2014. לעניין זה הפנה המשיב גם לקביעה בהחלטת האישור לפיה התחזית התייחסה לרבעון השלישי והרביעי לשנת 2014. לכן אף אם התחזית אכן התגשמה באיחור, מדובר בהטעיה.