המחלוקת שבין המבקשת למנכ"ל
15. המבקשת תיארה בחקירתה הנגדית, כמו בהתכתבויות שצירפה, (ראו נספחים 15 ואילך לתובענה) כי בהתחלה, המנכ"ל קיבל אותה באדיבות, אלא שבשלב מסוים, גילתה היא, כי הדירקטורים האחרים, היינו המשיב והדירקטורית מטעם העובדים, אישרו למנכ"ל (עובר לכניסתה לחברה), לשנת 2018, בונוס בסך 50,000 ₪. הדברים עלו בסביבות חודש 6/20 ובין היתר עיינתי במכתב המנכ"ל למבקשת שנשלח בדואר אלקטרוני. המבקשת ביקשה לבחון מה השיקולים ובסיס החישוב לאותו בונוס שנתי ויש לציין כי המבקשת, בהמשך, גם דרשה לקשור בין הבונוס השנתי בסך 50,000 ₪ לביצועי החברה, כאשר המנכ"ל סבר מנגד כי מדובר בתנאי שכרו מאז שנת 2016. כשיטת המנכ"ל, חש הוא העדר אמון מצד המבקשת, כאשר מצד המבקשת ויועצה, מר יוני פסטרנק, היה מדובר בדרישות לגיטימיות שאינן צריכות להשפיע על עמדת המנכ"ל לגבי הנדרש ממנו. טוענת המבקשת שהדברים הביאו לקושי בקבלת מידע מהמנכ"ל, כמו גם העדר סובלנות לביקוריה ולפגישות עמה וזאת בניגוד לזמן הרב שהמנכ"ל מקדיש למשיב. המנכ"ל חש מצדו מצוקה למול המבקשת, שכן וכשיטתו, המידע שנדרש למבקשת, בביקוריה, אינו דורש זמן פגישה רב, כי המידע הועבר אליה ושהיא אינה באמת צריכה מידע נוסף ושהוטלו עליו מטלות רבות שאין עובד אחר שיבצע. במסגרת פסק דין זה, לא נדרשת הכרעה במחלוקת שבין המנכ"ל למבקשת, אולם הדברים רלוונטיים לרקע הנוגע לקושי מסוים שהתגלע והעדר רצון טוב שנוצר בנסיבות.
החלטות הדירקטוריון בקשר לדרישות המבקשת למול המנכ"ל
16. המבקשת טענה לקיפוחה, שכן בעבר, לא היו מגבלות על ביקורי דירקטורים. המבקשת טוענת שדווקא היא, כגורם שבאה זה מקרוב לחברה, והמצויה בנחיתות מידע, זקוקה למנכ"ל בביקוריה כדי לגשר על פערי המידע. המבקשת טוענת כי המנכ"ל פועל למעשה, לטובת המשיב והדברים מביאים לידי נחיתות המידע בא היא מצויה ושההחלטה אודות קציבת ביקוריה וזמן הביקור הינם כחלק מקיפוחה.
17. המחלוקת שבין המנכ"ל למבקשת, הביאה את היועץ המשפטי עו"ד יאיר בן דוד, לתת חוות דעת בעניין מערכת היחסים שבין המנכ"ל לחברי הדירקטוריון, וזאת ביום 17.6.20. היועץ הכלכלי לחברה, אף הוא כתב בנושא חוות דעת, ("נייר עמדה"), בקשר לפעילות הדירקטוריון למול המנכ"ל. בישיבת דירקטוריון מיום 11.8.20, נקבע בענין ביקורים בחברה בידי חברי דירקטוריון אחת לחודש, (סע' 5 על סדר היום), כי אומצה עמדת המנכ"ל לביקורים חודשיים של דירקטורים, לשיחה חודשית קצרה וכללית בסדר גודל של 30-40 דקות, וזאת בניגוד לדרישת המבקשת להיפגש בצורה רחבה, תדירה ושוטפת, כאשר עמדת המנכ"ל הינה שהדבר יכול להשבית את עבודת המנכ"ל. על פני הדברים, קביעה אפריורית שכזו, שבה אומצה העמדה ולפיה תוגבל האפשרות של המבקשת כדירקטורית לפגישה אחת בחודש של 30-40 דקות, יש בה קושי, ואיני משוכנע כי בהכרח, באופן קבוע העדכונים יכולים להתמצות בהיקף זמן שכזה, היקף שאינו סביר. מבחינה זו, הנני מקבל את בקשת המבקשת, ומורה על ביטול ההחלטה מיום 11.8.20 אודות משך הפגישה עם המנכ"ל, אם כי הדירקטוריון יהיה רשאי לחזור ולדון מחדש בנוגע להיקף הפגישות של הדירקטורים עם המנכ"ל.
18. יחד עם הענין הנקודתי האמור, לא שוכנעתי בפגיעה של ממש, בציפיית המבקשת למידע אודות עסקי החברה ופעולתה השוטפת. בפני המבקשת פתוחים ספרי הנהלת החשבונות של החברה כפי שעלה מההתכתבויות שצירף המשיב בנספחים 12 ואילך. המבקשת מקבלת יעוץ כלכלי מעולה, והדבר משתקף בחילופי הדברים שהיא עצמה צירפה, ודומה כי ישנה בקיאות רבה בעסקי החברה, ונתוניה, והגם שמטבע הדברים, היא אינה מכירה לפני ולפנים את החברה, כפי שהכיר בשעתו בעלה המנוחה כמו גם כפי שמכיר המשיב, בסך הכול הינה בעלת נגישות למידע הרלוונטי. לדברים יש להוסיף כי לגבי עסקים ונכסים משותפים אחרים שבין הצדדים, בין בארץ ובין בעולם, המבקשת הראתה כי יכולה להתגבר על פערי המידע הבסיסיים, ובסיכום הדברים, לא שוכנעתי כי בעניינן של החברות המשיבות, הוכחה פגיעה בציפייה הלגיטימית של המבקשת בנוגע למידע אודות החברות.
19. בכול הנוגע למנכ"ל, מלכתחילה, היה שיתוף פעולה טוב שנבע כפי שהוא פירט, מהעדר כוונה להיקלע למחלוקת שבין המבקשת למשיב. הנני משוכנע כי לאחר שחלף פרק זמן, מאז אותם חילופי דברים בחודש 6/20 ועד היום, ולאחר שהמחלוקת בקשר לשכר הנוסף שהיווה את נושא המחלוקת כבר הובררה, (אם כי יכול ועוד תועלה בעתיד שוב לדיון, ואין בפסק דין זה כל קביעת מסמרות לגביה), הנני משוכנע כי בחלוף הזמן, גם פגישות עבודה, יהיו ענייניות וברוח טובה. לפיכך, איני מוצא כי עמדתו של המנכ"ל באותה עת, והמחלוקת שנוצרה, יכולה לשמש את המבקשת, כנימוק וחיזוק לטענתה כי ציפייתה הלגיטימית נפגעה וכי הינה מקופחת בחברה תוך שמסקנת הדברים הינה שלא שוכנעתי בטענות המבקשת לקיפוחה והיא אינה עומדת בתנאים הקבועים בסע' 191-192 לחוק החברות, לצורך שבהתערבות ביהמ"ש מלבד אותן נקודות מינוריות שלעיל.
טענות המבקשת להחזר עלות הייעוץ המשפטי שהיא שכרה
20. לאור תוצאת פסק הדין, כאשר בעיקרם של דברים, לא שוכנעתי בטענות המבקשת לקיפוחה, במיוחד ובדגש על החברה, המשיבה 4, גם לא שוכנעתי כי זהו המקרה החריג והנדיר, שעל מהחברות המשיבות לשאת בהוצאות הייעוץ המשפטי של המבקשת כדירקטורית.
הסעד האופרטיבי – היפרדות בדרך של התמחרות בין בעלי המניות
21. בהינתן הסכמת הצדדים שעליהם להיפרד, בשל חוסר האמון שביניהם, יש להורות על ביצוע היפרדות וזאת בלא צורך בהוראות ביהמ"ש המתערבות בתהליך ההיפרדות שיבוצע בדרך של התמחרות פנימית בין הצדדים. לעניין דרך ההיפרדות, ראו: ע"א 8712/13 אדלר נ' לבנת (1.9.15), ע"א 3662/17 פלוני נ' פסגות זו השקעות ופיתוח (1.2.18), ע"א 6290/17 גבריאל מגזני נ' יואב לוי, 11.2.18. כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, דרך כלל, ההתמחרות במקרה של אובדן אמון, תהא בשיטת "המעטפות", כאשר הדברים הוסברו בהלכת ע"א 8712/13, בפסקאות 86 ואילך לחוות דעתו של כב' השופט י. דנציגר. לא מצאתי בענייננו הצדקה לסטות מהדרך שנקבעה כאמור בהלכה הפסוקה, לצורך ההתמחרות וההיפרדות שבין בעלי המניות.
22. ההיפרדות בין הצדדים, בדרך של התמחרות בשיטה האמורה, תבוצע בתוך 3 חודשים מהיום, כאשר הצדדים כמובן רשאים להגיע לכל הסכמה אחרת. לפיכך התקבלה עמדת המשיב ולפיה בכפוף לאמור, אין הצדקה למעורבות נוספת של בית המשפט.
23. סיכומם של דברים, בכול הנוגע למשיבות 2-3 על המשיב לכנס אסיפה כללית מיוחדת בתוך 30 יום, כאשר על סדר היום בכול אחת מהחברות, יהיה בחירת המבקשת כדירקטורית. כאמור, מצאתי שיש לבטל את ההוראה מישיבת הדירקטוריון לחברה, מיום 11.8.20 שעסקה בזמן שצריך המנכ"ל להקדיש לדירקטור ותדירות הביקורים במפעל החברה באופן שהחלטה זו תבוטל. מנגד, לא שוכנעתי כי המבקשת "קופחה" בידי מהמשיבים עד כדי הצורך בהוראות מיוחדות לצורך ובטרם ההיפרדות, אלא נקבע כי העיקרון להתמחרות "בשיטת המעטפות", תוך 3 חודשים מהיום.
לאור התוצאה בפסק דין זה, איני עושה צו להוצאות.
זכות ערעור כדין.
ניתן היום, י"ג אדר א' תשפ"ב, 14 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.
יעקב פרסקי