26. גם ההליכים בתביעה האזרחית הסתיימו בהסכם שאושר בפסק דינה של כב' שופטת א' וינשטיין מיום 1/11/2016. בהתאם למוסכם התחייבה החברה לשווק ולמכור את מוצריה רק עם כיתוב מוסכם של שמה המלא, הכולל את המילים אנטואן שוקחה ובניו בע"מ בשפות עברית, ערבית ואנגלית. כן הוסכם על גודל האותיות, הגופן שבו ייעשה שימוש ועוד.
27. גם מתן תוקף של פסק דין להסכמות שבין הצדדים לא הביא לסיום המחלוקות, שכן בני ג'ורג' טענו כי החברה מפרה את ההסכמות והגישה מספר בקשות לאכיפת פסק הדין המוסכם על פי פקודת ביזיון בית המשפט (להלן: פקודת הביזיון). מבלי לפרט את כל ההליכים, נציין כי בסופו של דיון נקבע כי החברה הפרה את ההסכם שאושר על ידי בית המשפט, נמנעה מלאסוף במועד מוצרים מפרים, והושת עליה קנס על פי פקודת הביזיון (החלטות השופטת א' וינשטיין מיום 29/11/2017 ומיום 13/12/2017). ערעור שהוגש לבית המשפט העליון התקבל באופן חלקי וסכום הקנס הופחת (ע"פ 4113/17). גם לאחר הכרעת בית המשפט העליון הוגשו בקשות נוספות לאכיפת ההסכם על פי פקודת הביזיון, אך אין צורך להידרש להן.
28. מספר חודשים לאחר מכן, ביום 22/3/2018כך נטען על ידי בני פאוזי וגאבי, נערך ונחתם הסכם בין חברת מאפים לחברה לרכישת הזכויות בשם המסחר "אנטואן שוקחה ובניו" (להלן: הסכם המכר; נספח 1 לטענות המבקשות). בהסכם המכר הצהירה החברה כי היא בעלת הזכויות בשם המסחרי "אנטואן שוקחה ובניו" וכן בסימנים "שוקחה" ו/או "AS". הוסכם כי עבור רכישת הזכויות בסימנים האמורים ובמוניטין שנלווה להם, תשלם חברת מאפים לחברה סך של 2,617,000 ש"ח במועדים ובתנאים כמפורט בסעיף 5 להסכם המכר. למרבה הפלא, אין בהסכם המכר כל אזכור להליכים שננקטו בתביעה האזרחית ולהסכם שקיבל תוקף של פסק דין בגדרה. הדבר מפתיע, שכן על פי ההסכם שאושר, הוגבלה זכותה של החברה לעשות שימוש בשם המסחרי "אנטואן שוקחה ובניו בע"מ" בגופן ובגודל מוסכמים בלבד, אולם אלו אינם נזכרים בהסכם המכר.
29. נפנה את תשומת הלב כבר כאן כי בהסכם שאושר בפסק דין בתביעה האזרחית נקבע כי החברה תוכל לעשות שימוש בשם אנטואן שוקחה ובניו בע"מ (ההדגשה הוספה), ואילו בהסכם המכר סוכם על העברת זכויות בשם "אנטואן שוקחה ובניו" ללא התוספת "בע"מ". הדבר מפתיע, שכן בתביעה האזרחית ובמשא ומתן להסדר הפשרה במסגרתה הקפידו הצדדים להדגיש את התוספת בע"מ, כפי שמה המלא של החברה (ראו גם עדות עמיר פרידמן, עמ' 45). אין הסבר כלשהו מדוע בהסכם המכר נשמטה התוספת "בע"מ" מהסימן המסחרי.
30. עוד מפתיע לגלות שכבר חודשים רבים לפני כן בדקה בני פאוזי את האפשרות לרכישת הזכויות בסימן המסחר הכולל את שם החברה וקיבלה יעוץ משפטי שעסקה כזו אינה אפשרית. בתצהירו של מר ענאן שמשום, מנהלה של בני פאוזי (ע/2), ישנה הפניה להתכתבות מ-13/4/2017 בין עו"ד קריסטין, היועצת המשפטית של בני פאוזי, לבין עו"ד גדי קיי:
כרגע, בשעה שטרם נרשם סימן מסחר לשימוש בשם אנטואן שוקחה, הזכות לשימוש על פי פסק בית המשפט מבוססת על הזכות הלגיטימית של בני משפחת אנטואן שוקחה לעשות שימוש בשם המשפחה שלהם. רק לאחר שיירשם סימן מסחר על השימוש במותג זה, תהפוך הזכות הזו לזכות בפני עצמה שניתן גם להעביר אותה לגורם אחר, גם אם לא קוראים לו שוקחה (נספח 5 ל-ע/2).
בהמשך אותו מכתב הוצע לפעול תחילה לרישום הזכויות בסימן שבמחלוקת על שם החברה.
31. עולה כי למרות שלבני פאוזי ניתן ייעוץ ולפיו לא ניתן לרכוש את זכויות השימוש בסימני המסחר, נחתם הסכם המכר בחודש מרץ 2018. מתברר עוד כי לאחר החתימה על הסכם המכר, ועל מנת להכשיר את רכישת הזכויות בסימן שבמחלוקת פנתה בני פאוזי לעו"ד עמיר פרידמן על מנת שיפעל לרשום את סימן המסחר על שם החברה (סעיף 19 ל-ע/1).
32. עו"ד פרידמן הצהיר כי בחודש אפריל 2018 פנה אליו ענאן שמשום וביקש ממנו לפעול לרישום סימן המסחר, כפי שאושר בפסק הדין בתביעה האזרחית, על שמה של החברה (סעיף 6 ל-מש/1). עוד הבהיר כי גם הוא ייעץ לרשום את הסימן על שם החברה ולא על שם בני פאוזי או חברת מאפים (שם, סעיף 8). בעדותו הבהיר כי כלל לא ידע על הסכם המכר. לדבריו נודע לו על ההסכם רק בדיעבד (עמ' 41, שורה 22), בחודש נובמבר 2020 (שם, שורה 33).
33. מתברר עוד כי עו"ד פרידמן פעל בשמה של החברה והגיש בקשה לרישום סימן המסחר על שמה (נספח 1 לתגובה המשלימה של הנאמן). הבקשה הוגשה ביום 21/5/2018 והתייחסה לכאורה לסימן כפי שהוסכם בתביעה האזרחית, כלומר שמה המלא של החברה כולל הסיומת "בע"מ".
34. לבקשה לרישום סימן מסחר צורף תצהירו של גאבי שוקחה, שנחתם ביום 8/5/2018. בתצהירו מציין גאבי כי החברה עושה שימוש בסימן המסחר לייבוא, לשיווק ולמכירה של מוצרים. בתצהיר לא נאמר כי החברה מכרה את הזכויות לשימוש בסימן לחברת בני פאוזי או לחברת מאפים. נאמר רק כי "המבקשת (החברה - ר'.ס') משתמשת בסימן המבוקש, כאשר היא מסתייעת לצורך שיווק מוצריה בחברות מסחריות העוסקות בשיווק, כגון חברת אס.אף.אס מאפים בע"מ" (סעיף 6 לתצהיר). עוד מציין גאבי כי החברה מעוניינת ברישום "מאחר וברצונה להעניק רישיון שימוש ייחודי בסימנה למשווק בינלאומי או למכור את סימניה ביחד עם המוניטין הצמוד להם [...]". גאבי אינו מציין כי החברה כבר התקשרה בהסכם עם בני פאוזי, ומשתמש בלשון עתיד, כלומר מבקש שהסימן יירשם כדי לאפשר בעתיד מכירה של הזכויות בו (סעיפים 7, 8 לתצהיר).
35. ביום 3/6/2018 שלח עו"ד פרידמן בשמה של החברה תשובה לדרישת רשם סימני המסחר (נספח 3 לטיעוניו של הנאמן). גם במכתב זה לא מוזכר הסכם המכר. יתרה מזאת, במכתבו מבהיר עו"ד פרידמן כי החברה מבקשת לרשום את סימן המסחר, שהוא שמה של החברה, ומדגיש כי זכותה לרישום סימן המסחר אנטואן שוקחה ובניו בע"מ מבוססת על "זכות הפרט להשתמש בשמו ובשם משפחתו ללא מפריע". עו"ד פרידמן אף מפנה להוראות סעיף 47 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, המקנה הגנה על שימוש אמת בשמו של אדם.
36. מעניין לגלות כי במסגרת ההליכים שננקטו כנגד החברה ובני פאוזי בתביעה האזרחית על פי פקודת הביזיון, ובתמיכה לבקשה שהוגשה לעיכוב ביצוע הקנס שהושת על בני פאוזי, הוגש גם תצהיר של מר ענאן שמשום. בתצהירו (נספח 5 למסמכי הנאמן) הוא מציין (פסקה 11):
מאחר וחברת אנטואן שוקחה היא היצרן הבלעדי של אותם מוצרים ומי שמפיקה את התווית על אותם מוצרים [...].
ובהמשך (פסקה 12):
למבקשת (בני פאוזי - ר'.ס'), המשמשת כמפיצה בלבד של מוצרי אנטואן שוקחה, אין כל חלק בייצור המוצרים ו/או בהכנת תוויות המוצרים של החברה. המוצרים המועברים אליה להפצה, מועברים בארגזים סגורים שחל איסור לפתוח אותם טרם הגיעם לנקודת המכירה.
התצהיר נחתם בחודש ינואר 2018, כלומר בטרם חתימת הסכם המכר, אולם אין חולק שהדברים אינם משקפים את האמת, שכן גם קודם לחתימת הסכם המכר הייצור והשיווק נעשו על ידי החברות בקבוצת בני פאוזי. זאת ועוד, לאחר חתימת הסכם המכר לא נשלחה כל הודעה על השינוי, וגם בעיקרי הטיעון שהוגשו לבית המשפט העליון בחודש יולי 2018, כלומר אחרי חתימת הסכם המכר, חוזרים בני פאוזי וענאן שמשום על אותם דברים בדיוק ולא מזכירים כי נחתם הסכם מכר (נספח 9 למוצגי הנאמן).
37. גם החברה ומר גאבי שוקחה טענו בפני בית המשפט העליון כי החברה היא המייצרת והמשווקת את המוצרים, ובעיקרי הטיעון מטעמם, שהוגשו בחודש יולי 2018, לאחר חתימת הסכם המכר הנטען, אין כל אזכור של ההסכם (עיקרי הטיעון צורפו כנספח 10 למוצגי הנאמן).
38. כאשר נשאל ענאן שמשום מדוע הצהיר בבית המשפט העליון כי החברה היא המייצרת את המוצרים, למרות שכבר מכוח הסכם ההפצה עבר הייצור והשיווק לסאן אויל, העיד כי "מי שאחראית על הייצור זה אנטואן שוקחה" (עמ' 66). עוד העיד כי לא הציג את הסכם המכר בכל ההליכים הקודמים כיוון שלא חשב שצריך (עמ' 72). לדבריו, הוא גם לא סיפר לעו"ד עמיר פרידמן, שייצג את החברה ואת בני פאוזי בהליכים לרישום סימן המסחר, כיוון שלא שאל אותו על כך, "אם היה שואל אותי הייתי אומר שיש" (עמ' 72, שורה 24).
39. תשובה מעניינת יותר לשאלה מדוע בכל ההליכים לא צוין כי נחתם הסכם המכר מספק גאבי בתצהירו (ע/4), בסעיף 21, כאשר הוא מצהיר כי "כל ציטוטי הנאמן לדבריי ממופעים שונים ובהליכים שונים היו נכונים לשעתם". בעדותו בבית המשפט לא נתן הסבר ברור מה הייתה הכוונה באמירה "נכונים לשעתם", אף שהבהיר מפורשות כי בני פאוזי ייצרו ושיווקו את המוצרים בעצמם עשו שימוש בשם החברה והחברה רק קיבלה עמלות (עמ' 83).
40. עוד עולה מהמסמכים שהוצגו לעיוני כי בקשותיה של החברה לרישום סימני מסחר, לרבות רישום סימן מסחר עם שמה המלא, "אנטואן שוקחה ובניו בע"מ", טרם הוכרעו על ידי רשם סימני המסחר. מתברר כי בני ג'ורג' הגישו התנגדות לרישום סימני המסחר על ידי החברה. בני ג'ורג' אף הגישו בקשה לרישום סימני המסחר הכוללים את השם "שוקחה". רשם סימני המסחר ביקש לקיים תחרות זכויות בין בני ג'ורג' לחברה בהתאם לסעיף 29 לפקודת סימני המסחר. על החלטת רשם סימני המסחר לעריכת תחרות הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (רע"א 40068-06-19), אשר התקבלה. בהתאם, הוחזר הדיון לרשם סימני המסחר על מנת שיכריע תחילה בהתנגדויות השונות (ראו הטענות שהוגשו לבית המשפט בנספח 8 למוצגי הנאמן). לטענת הצדדים, הליכי הרישום "הוקפאו" ולמעשה טרם נרשם סימן מסחר כלשהו על שמה של החברה.
41. מעניין לגלות כי גם בטיעוניה של החברה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב לא הזכירה החברה כי סימני המסחר נמכרו לבני פאוזי. כך בסעיף 20 לתגובת החברה לבקשת הרשות לערעור שהגישה בני ג'ורג' נאמר:
המשיבה (החברה - ר'.ס'), מבקשת הרישום, משווקת, מייבאת ו/או מוכרת מוצרים רבים, כולל שמנים ושמנים אכילים, שמן תירס, שמן חמניות, קטניות משומרות ומיובשות, שמן קנולה, אורז בסמתי, פול, פטריות, רוטב עגבניות, תירס, מורטודלה, סוכר לבן ומוצרי צריכה בסיסיים נוספים.
ודוקו, הצהרה זו ניתנה יותר משנה לאחר שהחברה "מכרה" לטענתה את הזכויות בסימן המסחר וחדלה מלייצר ולשווק מוצרים כלשהם. החברה הגדילה לעשות וצירפה צילומים של מוצרים המשווקים על ידה (פסקה 20), כאשר אין חולק כי מי ששיווקה את המוצרים הייתה בני פאוזי. החברה צירפה רשימת בתי מסחר ונקודות שיווק של מוצריה מבלי לציין כי מי שמייצר ומשווק את המוצרים היא קבוצת בני פאוזי (סעיף 22).
42. בסעיף 23 לתגובתה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ציינה החברה כי "המשיבה, חברת אנטואן שוקחה ובניו בע"מ, עוסקת במסחר תחת סימניה המסחריים, הכוללים את שם המשפחה "שוקחה" מאז 1983, כאשר היקף הפעילות המסחרית של המשיבה משנת 2012 ועד היום נאמד בסכום של 276,353,000 ש"ח [...]". אין חולק כי הדברים אינם מדויקים, בלשון המעטה, וכי המכירות, לפחות משנת 2010 נעשו על ידי קבוצת בני פאוזי. גם אישור רואה החשבון שצורף מתייחס למכירות של בני פאוזי תוך שימוש בשם "אנטואן שוקחה ובניו" ולא למכירות של החברה.
43. אין בפניי כל מידע מה אירע בדיון בבקשות החברה לרישום סימני המסחר בפני רשם סימני המסחר, אולם הצדדים הסכימו כי הליכים אלו "הוקפאו" ולא התקדמו, וכי עד היום לא ניתנה כל החלטה בבקשת החברה לרישום סימני המסחר.
במצב זה, מבססות החברה ובני פאוזי את טענותיהן לעשיית שימוש בסימן "אנטואן שוקחה ובניו בע"מ" על ההסכמות שהושגו בתביעה האזרחית.
הבקשה
44. כאמור, ביום 23/12/2020 ניתן צו מניעה האוסר על בני פאוזי וכל הפועל בשמה ומטעמה (משמע כל החברות הקשורות) לעשות שימוש בשם שוקחה, בכל צורה ואופן, על גבי המוצרים שהן מייצרות ומשווקות. בבקשה המונחת להכרעה כעת עותרות המבקשות לצמצם את צו המניעה כך שיוכלו להשתמש בסימן המסחר כפי שאושר בתביעה האזרחית, דהיינו לעשות שימוש בשם אנטואן שוקחה ובניו בע"מ בתנאים שנקבעו בהסכם שאושר.
45. המבקשות טוענות כי מכוחו של הסכם המכר שנכרת בין חברת מאפים לבין החברה, הן זכאיות לעשות שימוש בסימן "אנטואן שוקחה ובניו". לטענתן, עם חתימת הסכם המכר עברה הזכות הקניינית בסימן שבמחלוקת לקניינה של חברת מאפים והיא רשאית לעשות בו שימוש כרצונה. נטען כי התמורה על פי ההסכם שולמה במלואה, ועל כן החל מיום 22/3/2018 הן רשאיות לעשות שימוש בסימן. נטען עוד כי השקיעו ממון רב בעיצוב, בפרסום ובמיתוג הסימן. עוד נטען כי ההסכמות בדבר זכויות השימוש של החברה בסימן הוכרו בפסק הדין בתביעה האזרחית, ועל כן רשאית הייתה החברה למכרן למבקשות.
46. גאבי שוקחה תומך בטענותיהן של המבקשות וטוען אף הוא כי הסכם המכר של הזכויות בסימן הוא הסכם תקף. יוער כי גאבי שוקחה מציג עצמו בכל ההליכים כ"בעל המניות" בחברה, אף כי כאמור לעיל, זכויותיו במניות החברה טרם הוכרעו.
47. הנאמן מתנגד לצמצום צו המניעה וטוען כי למבקשות אין זכות לעשות שימוש בשם שוקחה בכל צורה שהיא, ואף לא לעשות שימוש בשם החברה "אנטואן שוקחה ובניו בע"מ". הנאמן מעלה מספר טענות כנגד תקפו של ההסכם וכנגד תקפה של העסקה הנטענת למכירת הזכויות למבקשות.
48. הנאמן טוען כי לא בוצעה כל עסקה למכירת הזכויות בסימן המסחר שבמחלוקת או בכל סימן דומה, וכי הצגת ההסכם נועדה אך ורק להבריח נכסים מנושי החברה. הנאמן מדגיש כי בכל ההליכים שננקטו, הן בתביעה האזרחית, הן בפני רשם סימני המסחר והן בפני בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי בתל-אביב, טענו החברה ובני פאוזי כי החברה היא המוכרת, המייצרת והמשווקת את המוצרים, וכי קבוצת בני פאוזי רק מפיצה את מוצריה. על כן, טוען הנאמן כי החברה והמבקשות מושתקות מלטעון אחרת. עוד טוען הנאמן כי בהסכם שאושר בתביעה האזרחית הוכרה הגנתה של החברה להמשיך ולהשתמש בשמה שלה, שהוא "אנטואן שוקחה ובניו בע"מ". זכותו של אדם לעשות שימוש בשמו שלו אינה ניתנת להעברה ולמכירה לאחר.