בית משפט השלום בירושלים
ת"א 47266-10-19 ריבה נ' קרן היסוד המגבית המאוחדת לישראל
בפני כבוד השופט אורן סילברמן
תובע
יחיאל ריבה
נגד
נתבעת קרן היסוד המגבית המאוחדת לישראל
פסק דין
1. בפניי תביעה כספית לתשלום פיצויים בסך של 600,000 ₪ (לצרכי אגרה) בשל טענה בדבר הפרת הסכם וזכויות יוצרים של התובע.
תמצית טענות התביעה
2. התובע - יחיאל ריבה, הגיש תביעה כנגד קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, במסגרתה טען כי הוא צלם אשר מצלם כבר יותר מ- 50 שנה תמונות של נופי ארץ ישראל, אתריה ואנשיה. לטענתו, בינו לבין הנתבעת נוצר קשר ראשוני בשנת 2014, עת ביקשה הנתבעת להגדיל את התרומות שהיא מקבלת לטובת מדינת ישראל ולקדם את ההסברה בעולם. כעבור שנה גילה התובע שהנתבעת ביצעה מאות הפרות של זכויות היוצרים שלו וזכויות אחרות, על כן פנה אליה במכתב מיום 15.10.15 בו התריע על הפרת הזכויות והפרת הסכם שנחתם בין הצדדים. בעקבות פנייתו נפגשו הצדדים ועלה רעיון לבניית מיזם משותף שמטרתו הרחבת גיוס התרומות לנתבעת באמצעות שימוש בתמונות שצילם התובע, כך שתורם יקבל כאות הוקרה על תרומתו תמונה במתנה שצילם התובע. לטענת התובע, המו"מ לעניין הקמת המיזם התנהל במשך שנתיים בהן הציע רעיונות ודרכים לבניית המיזם, שיווקו, הפעלתו והצלחתו. בתום השנתיים הגיעו הצדדים להסכמה והתובע חתם ביום 14.9.2017 על כתב קבלה וסילוק ועל הסכם שיתוף פעולה (להלן: "ההסכם") במסגרתו נקבע כי יוקם מיזם משותף ובנוסף התובע יקבל פיצוי בסך של 100,000 ₪ עבור הפגיעה במוניטין, עוגמת הנפש וההוצאות שנגרמו לו. בחלוף שנתיים מעת שהוקם המיזם גילה התובע כי הנתבעת מסכלת ומכשילה את הצלחת המיזם וכל שעלה בידה הוא לגייס תרומות בסך של 1,100$ בלבד.
3. התובע טען שהנתבעת הפרה את ההסכמות בין הצדדים כלהלן: אף שעל פי ההסכמה והתחייבות הנתבעת היה עליה לפעול בשיתוף פעולה מולו ולקבל את אישורו והסכמתו לגבי כל שימוש בתמונות, היא נהגה בו כ"נתון לחסדיה"; הנתבעת פעלה בניגוד לאמור בסעיף 1 להסכם המיזם ועשתה שימושים רבים ושונים בתמונות שצילם שלא במסגרת המיזם, ללא אישורו וידיעתו; הנתבעת לא שיווקה את המיזם כמתחייב בהסכם, באמצעות שליחי קרן היסוד בעולם או ע"י הפצתו בהודעת מייל לרשימת התפוצה של הנתבעת; הנתבעת לא ביצעה והפיצה קטלוג דיגיטלי של התמונות; הנתבעת לא ערכה תערוכות צילום כפי שהוסכם; הנתבעת לא הזמינה את התובע לשני ימי צילום בחודש; הנתבעת לא שלחה לתורמים בצירוף לתמונה מכתב שמפרט את פרטי ההתקשרות עם התובע בנוסח שסוכם בין הצדדים; הנתבעת כמעט שלא העלתה פוסטים ברשת החברתית "פייסבוק" בשלושת העמודים השונים שתוכננו לשם כך, והוא אינו יודע האם הושקע מלוא התקציב לקידום התמונות (850$ בחודש); הנתבעת הפרה גם את סעיף 5.4 ב להסכם המיזם, כאשר לא העבירה לתובע דיווחים כספיים ואחרים הקשורים במיזם, בזמן ובפירוט הנדרש;
הנתבעת נמנעה מלהזמין את התובע לאירועים משמעותיים שהיה בהם כדי לקדם את המיזם ולא חידשה את מאגר התמונות באתר האינטרנט; הנתבעת פעלה להרחקת אוכלוסיות של יהודים מהמיזם בניגוד להסכם תוך שהיא מבליטה מוטיבים נוצריים ומסתירה מוטיבים לאומיים וישראליים. עוד נטען, שהנתבעת ביצעה קידום של המיזם בארצות עניות אף שאינן מתאימות לקהל יעד שתורם; הנתבעת לא קיימה ישיבות כנדרש בהסכמים ולא פעלה לתיקון ליקויים המיזם בהתאם לסיכום הצדדים; הנתבעת, באמצעות נציגה מר תומר רוטליין, השתלטה על דף המיזם תוך אי מתן דיווח לתובע על השימוש שנעשה בתמונות שצילם; אתר התמונות שיועד למיזם לא התאים לאופי המיזם והנתבעת לא הקצתה כוח אדם ייעודי המתאים מבחינה מקצועית לצורך המיזם; לא שולמו לתובע החזר הוצאות ונסיעה בהתאם להסכם עבור יום הצילום הנוסף בחודש.
4. נוכח האמור טוען התובע שהנתבעת הפרה את הסכם המיזם הפרה יסודית ומעת שלא מילאה אחר התחייבויותיה הרי שכתב הסילוק שנחתם בין הצדדים ביום 14.9.2017 בטל ומבוטל. לטענתו, בשים לב להפרות המתמשכות של זכויות היוצרים שלו, הוא זכאי לפיצוי בסך של 2.5 מילון ₪, אולם לצרכי אגרה הוא העמיד את תביעתו על סך 600,000 ₪.
תמצית טענות ההגנה
5. הנתבעת טענה בכתב ההגנה שהוגש מטעמה כי התובע הוא צלם חובב שביקש לנדב מזמנו וכישרונו לטובת המדינה ללא תמורה, זאת על בסיס "חברות" אישית עם מנהל חטיבת התקשורת השיווקית דאז בנתבעת. לטענתה, הצדדים חתמו על כתב קבלה וסילוק ביום 14.9.2017, במסגרתו קיבל התובע, לפנים משורת הדין, פיצוי בסך של 100,000 והוסכם על הקמת המיזם. התובע מנוע מלטעון כל טענה שנוגעת לתקופה קודם לחתימת ההסכם, ולכן דין טענות אלה להימחק.
6. הנתבעת טענה כי לא הפרה את ההסכם ובכלל האמור השקיעה עשרות אלפי שקלים ומאות שעות עבודה לצורך הצלחת מיזם והתובע הסכים פעם אחר פעם להמשיך את הפעילות המשותפת עם הנתבעת ולא פרש מהמיזם.
7. לעניין טענות ההפרה טענה הנתבעת כי היא לא הפרה את זכויות היוצרים של התובע ואף אם הייתה הפרה, זו לא הובאה לתשומת ליבה על ידי התובע; הועבר מידע לגבי המיזם לשליחי הנתבעת במספר הזדמנויות ולרשימת התפוצה שלה, והמיזם קודם במדויק על פי מסמך השיווק והתקציב שהיווה חלק מההסכם בין הצדדים; לא בוצע קטלוג דיגיטלי בהסכמת התובע, אולם דבר המיזם פורסם בלוח שנה שהופץ בעשרות אלפי עותקים בנציגויות הנתבעת ברחבי העולם; לא בוצע קידום פרויקט ספציפי מאחר שהתנאים לא בשלו לכך והתובע גרם לנתבעת לנזק כאשר מנע שימוש בדף המיזם באופן שיאפשר קידומו; התובע קיבל דיווחים באופן מפורט ומלא על כל פעולה שבוצעה; צורף מכתב עם פרטיו האישיים לכל תמונה כמתחייב; התובע הוזמן ל- 30 ימי צילום על חשבונה;
נערכו תערוכות צילום ותמונות התובע הוצגו בתערוכה בווייטנאם ובוועידה העולמית של הנתבעת, שם נכח גם התובע; כל פוסט שפורסם הגיע גם לקהל יהודי זאת בנוסף לחשיפה ייעודית לקהל זה באמצעות לוחות שנה, בתערוכה, ובאמצעות מתנות לתורמים גדולים; התובע הוזמן לכל הישיבות ואתר המיזם נבנה באופן מדויק ומלא והתרומות שהגיעו דרכו נקלטו ללא דופי; הוצאות התובע ככל שנדרשו, שולמו;
8. הנתבעת טענה כי התובע הוא שהפר את ההסכם בין הצדדים וממשיך לעשות כן מידי יום. מטרת התביעה לטענתה, היא להוציא כספים מהנתבעת בטענות שווא ודין התביעה להידחות תוך תשלום הוצאות.
התנהלות ההליך
9. ביום 10.09.20 התקיים דיון בתובענה (בפני כבוד השופט עבאס עאסי) ובסיומו הופנו הצדדים להליך גישור. משלא צלח הליך הגישור נמשכו ההליכים.
10. בדיון שנערך בפני ביום 17.6.2021 הודיע התובע כי הוא מוותר על הטענות הקשורות בביטול כתב הקבלה והסילוק וביקש לטעון רק לעניין הפרות ההסכם. בהתאם לכך קבעתי בהחלטתי בגמר הדיון כי הסעד המבוקש שעניינו ביטול כתב הקבלה והסילוק יימחק מכתב התביעה והמחלוקת שנותרה בין הצדדים נוגעת לשאלת הפרת ההסכם ושיעור הנזק או הפיצוי לו זכאי התובע, ככל שבוצעו הפרות של ההסכם או של זכויות היוצרים שלו. כמו כן נקבעה פרוצדורה להגשת ראיות הצדדים. במסגרת הדיון הועלתה לצדדים הצעה למתווה הכרעה בפשרה אך לא התקבלה הסכמת התובע למתווה זה.
11. מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית חתום על ידו.
12. מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של מר מיכאל ביילי, מר תומר רוטליין ומר רועי בליצקי.
13. ביום 04.01.22 נערך דיון במסגרתו נחקרו העדים נגדית על תצהיריהם. במהלך הדיון הסכים התובע למתווה מוצע לפשרה אך הנתבעת הודיעה כי היא איננה מסכימה למתווה. בהמשך חזרה בה הנתבעת והודיעה על הסכמתה למתווה אך אז חזר בו התובע מהסכמתו. לאור סיום הליך שמיעת הראיות והתנהלות הצדדים כאמור נקבע התיק להגשת סיכומי הצדדים.
דיון והכרעה
14. הצדדים הרחיבו מאד בכתבי הטענות מטעמם ובראיותיהם אליהם צורפו במצטבר אלפי מסמכים כנספחים, חלקם המשמעותי שלא לצורך או באופן שאינו מאפשר שימוש ראייתי בהם ללא תימוכין בחוות דעת מקצועית. גם בראיותיהם כללו עדויות בלתי קבילות כגון כאלו המסתמכות על ייעוץ משפטי וראיות החורגות מגדר המחלוקת שנותרה להכרעה.
15. בסופו של יום, וכפי שהוגדרה המחלוקת בישיבת הקדם כאמור לעיל, מדובר הכרעה ממוקדת ועל כן נבחן להלן את טענות התובע להפרת ההסכם על ידי הנתבעת. ככל שיקבע כי ההסכם הופר נדון בשאלת נזק או הפיצוי.
16. מכלול הראיות בהליך זה מוביל לקביעה כי התובע הוכיח פגיעה בזכות היוצרים ובזכויות המוסרית וכי הנתבעת פעלה בהקשר זה בלבד בניגוד להסכם. יתר הטענות להפרת ההסכם מצד הנתבעת דינן להידחות. נבחן להלן את טענות התובע כפי שפורטו לעיל.
הפרת זכויות היוצרים
17. בכל הקשור לטענה בדבר הפרת זכויות יוצרים וזכות מוסרית הרי שעלה בידי התובע להוכיח כי הנתבעת העלתה לעמוד הפייסבוק שלה תמונות אשר הופיעו בו כאשר הן אינן תואמות את המקור. מדובר בפרסום של תמונות שבנקל ניתן לראות כי הן שונות מהמקור - כך, בחיתוך התמונה המופיעה בדף לאורכה ולרוחבה ובחיתוך שמו של התובע המופיע על כל תמונה מקורית בצדו התחתון שמאלי של התמונה (ר' עמודים 12-17, 19, 21-25 ו- 27 לנספח 8 בתצהיר התובע, ר' גם עדות התובע בעמוד 17 שורות 13-28 בהן אישר כי בכל התמונות ששלח למיזם הופיע שמו על גבי התמונה). לא נדרשת מומחיות מיוחדת לשם קביעה זו ודי בעיון בראיות שצורפו.
18. לא עלה בידי הנתבעת בראיותיה ליתן הסבר מניח את הדעת כיצד בפועל קרו הדברים. למעשה, לא ניתן כל הסבר על ידה לבד מכך שמדובר בפרסום מקובל כפוסט בפייסבוק (ר' עדות רוטליין בתצהירו ובעמוד 73 שורות 10-22; בעמוד 74 שורות 7-27; בעמוד 76 שורות 13-20).
19. אומנם, מדובר בהתנהלות בהתאם להוראות ההסכם בפרסום פוסטים בדף הפייסבוק כפי שעולה מעדות רוטליין כאמור (ור' גם נספח ב' - תכנית שיווק למיזם להסכם). אולם, לחובת הנתבעת עומדות העובדות המוכחות הבאות - האחריות להעלות את הפוסטים והתמונות היתה על הנתבעת, ואלו הועלו על ידה או על ידי נציגיה כפי עולה מעדויות ביילי ורוטליין (עמוד 48 שורות 22-25, עמוד 70 שורות 9-28), מדובר בעמוד פייסבוק של הנתבעת (עמוד 74 שורות 1-5), לא הוכח שניתנה הסכמת התובע להופעת התמונות בעמוד הפייסבוק בדרך האמורה, כפי שמחייב ההסכם (סעיף 5.1.א). לאור האמור הרי שישנה הפרה של הנתבעת את זכויות היוצרים של התובע וזכותו המוסרית שעוגנו והוגנו במסגרת ההסכם ונותרו בידיו (ר' סעיף 5.1.א להסכם).
20. ויודגש, גם אם עריכת התמונות לא בוצעה על ידי הנתבעת או עובדיה, הרי שבפועל העלאת התמונות על ידה הביאה להצגתן באופן שונה מהמקור וללא מתן מזכה כלל או מזכה מספיק, תוך מחיקה במקרים רבים של שמו של התובע המוטבע על גבי התמונה.
21. בהקשר זה לחיתוך שמו של התובע מהתמונה ישנה פגיעה נוספת וזאת כאשר לא בכל פוסט צוין שמו באופן ברור – בחלק מהפוסטים, לאור היקף המלל, שמו של התובע מופיע רק לאחר לחיצה על הסמן "עוד" (ר' עדות רוטליין עמוד 74 שורות 13-27 ולמשל עמודים 12-15 לנספח 8 לתצהיר התובע לעומת עמוד 21 וכן עדות התובע עמוד 21 שורות 24-25). יוצא, אם כן, כי המעיין בדף הפייסבוק רואה תמונה שלא ניתן לה כל קרדיט ורק בפעולה אקטיבית של כניסה לתמונה או למידע נוסף הוא יכול ללמוד על זהות המצלם. גם בכך הפרה הנתבעת את זכות התובע. בהקשר זה ניתן היה לציין את שמו של התובע בראשית הטקסט או במיקום שבו בוודאות יראה שמו ויינתן מזכה, אך הנתבעת בחרה שלא לתת את תשומת ליבה לעניין זה ולפרסם פוסטים המפנים למיזם כשהתמונות לא תואמות את המקור (תהא הסיבה אשר תהא) וללא מתן קרדיט (אלא בכפוף לפעולה אקטיבית של הגולש).
22. הפגיעה האמורה קיימת גם לאור כך שהתמונות, כפי שמפורסמות בדף הפייסבוק של הנתבעת, ניתנות להורדה ושימוש על ידי כל אדם ונעדר המזכה המוטבע בהן במקור (ר' עדות בליצקי בעמוד 93 שורות 10-15 ובהמשך עמוד 94 שורות 16-18).
23. בהתייחס לטענות הנתבעת בדבר ידיעתו של התובע והעדר טענה מצדו עד למועד הגשת התביעה (ר' בתצהיר רוטליין ולמשל בעמוד 75 שורות 21-22 ובעמוד 76 שורות 1-3), הרי שלטענות אלו יש מקום במסגרת קביעת שיעור הפיצוי אך לא לשאלת עצם הפרת הזכות על ידי הנתבעת בפרסום בדף הפייסבוק שלה ועל ידי שליחיה.
24. יוער כי הפרת הנתבעת כאמור את זכויות התובע בוצעה אגב שימוש בתמונות בהתאם להוראות ההסכם. בהקשר זה אני דוחה את טענת התובע כי היה על הנתבעת לאשר עמו מראש כל שימוש בתמונה במסגרת המיזם או כי הסכם הופר ע"י הנתבעת - ראשית, הוכח כי התמונות נמסרו על ידי התובע לטובת השימוש במיזם (עמוד 15 שורות 23-33). גם שינויים בוצעו על ידו (עמוד 16 שורות 12-16). מדובר בהיקף נרחב של תמונות (עמוד 17 שורות 1-2) (ר' גם תצהיר רוטליין בסעיף 17 ותצהיר בליצקי בסעיפים 8-9). שנית, הדבר אינו עולה במפורש מההסכם, שכן ניתן להבין את סעיף 5.1.א. ככזה הדורש את הסכמת התובע לשינוי בתמונות בלבד ולא לפרסומן בהתאם להסכם. שלישית, הבנה זו של ההסכם היתה מצד הנתבעת כבר משלבים ראשונים, כפי שעולה במכלול הראיות שצורפו – בתמליל השיחה מיום 15.05.19 (עמודים 4-5 נספח 12 לתצהיר התובע), בהתכתבויות בין הצדדים לאור טענות התובע (נספח 12 לתצהיר התובע) ובעדויות הנתבעת (ר' עדות ביילי בעמוד 47 שורות 24-32 ובעמוד 48 שורות 1-4 ו- 13-17, ר' עדות רוטליין בעמוד 70 שורה 32 עד עמוד 72 שורה 2). המיזם המשיך, גם מצד התובע, על אף עמדה ברורה זו של הנתבעת.
25. מעבר לאמור הרי שלא עלה בידי התובע להוכיח כי הנתבעת עשתה שימוש בתמונות שצילם שלא במסגרת המיזם, שלא על פי ההסכם או ללא אישורו וידיעתו.
26. לא ניתן ללמוד מהנספחים שצורפו כי מדובר בשימושים חיצוניים למיזם או קידומו אשר בוצעו על ידי הנתבעת וזאת שעה שהוכח כי הגופים בארצות השונות הן אישיות משפטיות נפרדות, ובשעה ההליך ננקט כנגד הנתבעת בלבד (ר' עמוד 38 שורות 11-17, עמוד 45 שורות 1-15, עמוד 92 שורות 18-20, עמוד 93 שורות 32-33, עמוד 94 שורות 4-5, 28-35). נפנה בהקשר זה למשל לעמודים 1-2 בנספח 8 לתצהיר התובע, בהם מדובר על הפרה לכאורה של דף הפייסבוק של ארגון דנמרק ובעמודים 35 מדובר בהפרה של גוף עצמאי הולנדי.