5. ואכן בחלוף פחות משנתיים מיום חתימת הסכם העבודה, ביום 20.9.2015 הודיע כהן לדויטש כי החליט לעזוב את עבודתו בחברה. נוכח הודעתו זו, דרשה החברה ממשיבה 1 כי תחזיר את התשלום שקיבלה מכוח הסכם העמלה. בתגובה לכך, ביום 6.3.2016 הגישה משיבה 1 הליך של המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי לאכיפת הסכם העמלה בטענה כי מדובר בהסכם עצמאי המנותק מיחסי העבודה שהיו לכהן עם החברה וכי היא זכאית לקבלת עמלות מכוחו ללא מחויבות כלשהי כלפי המערערות או המשך מתן שירותים להן. מנגד, המערערות טענו כאמור כי הסכם העמלה נכרת בקשר עם עבודתו של כהן בחברה ועל כן יש לראות בהסכם כבטל עם הפסקת עבודתו. בנוסף נטען כי כהן הפר את הסכם העבודה כמו גם את הסכם העמלה, באופן המקנה לחברה זכות לבטל את הסכם העמלה.
6. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נקבע כדעת המשיבות כי הסכם העמלה הוא הסכם עצמאי שאינו תלוי ביחסי העבודה שהיו קיימים בין כהן לחברה, ולכן ההסכם בתוקף ללא הגבלת זמן גם לאחר שכהן סיים את עבודתו בחברה. בית המשפט קבע כי למקרא מכלול הוראות ההסכמים עולה כי יש ממש בטענה כי מדובר בהסכם עצמאי המנותק מיחסי העבודה שהיו בין החברה ובין כהן. זאת בהתייחס לכותרות שניתנו להסכמים השונים; להיעדר המונח "עובד" בהסכם העמלה, כמו גם היעדרן של הוראות באשר למהות העבודה או השירות שתעניק משיבה 1 באמצעות כהן בתמורה לעמלה; ולהבהרת הצדדים בסעיף 12 להסכם העמלה על פיה התשלום למשיבה 1 אינו ניתן במסגרת יחסי עובד-מעביד. בנוסף, גם בחינת נסיבות כריתת הסכם העמלה מצביעה על כך שכוונת הצדדים הייתה לראות בו הסכם עצמאי שאינו קשור ביחסי עבודה. זאת בהתייחס בין היתר לטיוטות שהועברו קודם לאישור הנוסח הסופי של הסכם העמלה, כאשר מונחים והוראות שהיה בהם כדי לקשור בין הסכם העמלה לבין הסכם העבודה, שונו או הושמטו.
7. באשר לטענת המערערות כי כהן הפר את הסכם העבודה, צוין כי אין מדובר בסוגיה הנתונה לסמכותו של בית המשפט המחוזי כי אם לבית הדין לעבודה, ועל כן אין מקום להידרש לה. באשר לטענה בדבר הפרת הסכם העמלה, נקבע כי לא נמצא בטענה זו ממש. מדובר בהסכם חלוקת עמלות, אשר מלבד חיוב החברה לשלם את העמלה המוסכמת בתנאים הקבועים בו, הוא אינו כולל כל חיוב המוטל על משיבה 1 או על כהן. מנגד, הודעת החברה על פקיעת הסכם העמלה מהווה הפרת ההסכם מצדה ומקימה למשיבה 1 זכות למתן צו לאכיפתו.
8. עוד קבע בית המשפט כי הסכם אשר לא נקבע מועד לסיומו ניתן על דרך הכלל לביטול על ידי מתן הודעה זמן סביר מראש, אולם המערערות כלל לא ביקשו לסיים את ההסכם אלא טענו לפקיעתו. מעבר לכך, הסכם העמלה הוא מסוג ההסכמים עליהם לא חלה אפשרות הביטול תוך פרק זמן סביר, שכן מדובר בהסכם המקנה זכות קבועה בנכס או באינטרס של החברה מעיסוקה בתחום ליווי קבוצות רכישה. לפיכך, המערערות כלל לא היו זכאיות לבטל את זכותו של כהן לקבל את חלקו מהעמלה המגיעה לו לפי הסכם העמלה. במסקנה זו תומכת גם העובדה שבטיוטה להסכם העמלה שהועברה בתחילה הוצע כי תוקף ההסכם יוגבל בזמן, אלא שבמסגרת התכתבות בין הצדדים הובהר כי מדובר בחלוקת הכנסות שאינה אמורה להיות מוגבלת בזמן, ובהתאמה הושמטה הגבלת התוקף.