15. נוסף על כך, נראה שהצדדים הסכימו שיש להמתין לדוח המפרק אשר יסייע לבירור המחלוקות ביניהם, ולכן הסכימו לעכב את התביעה הראשונה של התובעת נגד נחום עד לקבלת דוח המפרק. בתביעה שלפניי הצהירה התובעת כי בעקבות הכרעת המפרק בתביעות החוב התברר לה שהכספים שהעבירה לנחום לצורך מימון פעילות אצט לא הועברו לחברה. גם בחקירתה הנגדית העידה התובעת כי חשבה שנחום השקיע את כל הכסף באצט, ורק לאחר שקיבלה את הכרעת המפרק הבינה שנחום תובע את כל הכסף שהכניס לאצט, כולל הכספים שהתקבלו מהתובעת (פרוטוקול מיום 14.10.2021, עמ' 61 ש' 24-15). לא נסתרה טענת התובעת כי הלכה למעשה לא הייתה אפשרות לדון ולהכריע בתביעתה הכספית נגד נחום, כל עוד לא הכריע המפרק אם הכספים שלטענתה הועברו לנחום, או חלק מהם, שימשו לצרכי החברה והפרויקט. ברי שבנסיבות אלה אין לקבל את הטענה כי התובעת עשתה שימוש לרעה בהליכי משפט כאשר הגישה את תביעתה הנוכחית נגד נחום רק לאחר הכרעת המפרק בתביעות החוב.
16. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את טענותיו של נחום בעניין התיישנות ושיהוי של תביעות התובעת בגין כספים שהעבירה לטענתה לנחום לצורך הפרויקט.
השתק שיפוטי
17. ב"כ נחום טען בסיכומיו כי יש לדחות את התביעה עקב השתק שיפוטי לפי רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ''ד נט(6) 625 (2005) (להלן "עניין בית ששון"). לטענתו, התביעה בתיק דנן עומדת בסתירה לתביעה הראשונה שהגישה התובעת נגד נחום. בהקשר זה הפנה ב"כ נחום לטענה בפתח כתב התביעה בתיק דנן שלפיה תובעת העבירה לנחום כספים בהיקף של 60 מיליון ש"ח, ומנגד לטענה בתביעה הראשונה שהגישה התובעת שלפיה השקעותיה בפעילות המשותפת עם נחום הגיעו לסך של 10 מיליון ש"ח בלבד. עוד צוין כי בתביעה הראשונה נטען שהתובעת השקיעה בסך הכול 1,163,060 $ וביצעה העברות בנקאיות לחברות זרות בסך של 638,150 $, ולא הוזכרו טענות כלשהן בעניין העברות במזומן לדויד ברק ופירעון שיקים ברחבי העולם, כפי שנטען בתביעה שלפניי.
18. ואולם, בניגוד לנטען בסיכומים מטעם נחום, התובעת לא "נזכרה" בכספי השיקים ובכספים שהעבירה במזומן לברק רק בעת הגשת התביעה שלפניי ביולי 2017. התובעת תבעה כספים אלה עוד בתביעת החוב שהגישה בשנת 2013 בתיק הפירוק, כעולה מההכרעה בתביעות החוב של בעלי המניות ומתגובת המפרק לערעור בתביעות החוב (נספחים 2א ו-2ב לתצהיר התובעת). היות שלטענת התובעת, חלק ניכר מהכספים שהעבירה לנחום היו מיועדים לחברה או לפרויקט, היא תבעה אותם בתביעת החוב שהגישה לתיק הפירוק ולא כללה אותם בתביעה הראשונה שהגישה נגד נחום אישית. כך למשל, התובעת טענה בתביעת החוב שבמהלך השנים העבירה לברק, איש אמונו של נחום, סך של 2,032,669 $ במזומן, ולכן יש לייחס לה השקעה בחברה בסכום זה (ראו סעיף 42 בתגובת המפרק לערעור). כמו כן טענה התובעת בתביעת החוב כי יש לייחס לה השקעה באצט בגין סכומים נוספים שהעבירה לנחום ולא נכללו בתביעתה הראשונה, לרבות בגין שיקים שנמשכו מחשבונה והופקדו בחשבונות שונים של נחום ברחבי העולם (ראו למשל סעיף 48 לתגובת המפרק). לא ברור אם בתביעת החוב הייתה התייחסות לכל השיקים שפורטו בתביעה שלפניי, אך לא הועלתה כל טענה בעניין זה בסיכומיו של נחום, ואף נטען שם בסעיף 34 כי "יש זהות מוחלטת בין הכספים הנתבעים בהליך זה לכספים שנתבעו בתביעת החוב". התובעת לא נשאלה בחקירתה הנגדית אם בתביעה שלפניי תבעה כספים בגין שיקים שלא הוזכרו בתביעת החוב, ואם כן מדוע. כפי שיפורט בהמשך, מעדותה של התובעת עלה שלאחר הגשת תביעת החוב הגיע לידיה מידע לגבי שיקים נוספים שנמשכו מחשבונה לטובת נחום. כמו כן עלה מעדותה של התובעת שגם נכון למועד חקירתה הנגדית בתיק דנן, לא היו בידיה ראיות בנוגע לכל הכספים שהעבירה לנחום או למי מטעמו.