3.6. לאחר רכישת הדירות בבאר שבע, ולפני שהתברר לתובעת שנחום פעל כלפיה במרמה, הציע נחום לתובעת להשקיע במלון דירות הידוע כפרויקט מגדלי המלכים בטבריה (להלן "הפרויקט") שבנייתו הייתה בשלבי סיום. לפי מצגי נחום לתובעת, ההשקעה הייתה אמורה להסתכם בכמה מאות אלפי דולרים בלבד, והפרויקט היה צפוי להסתיים בתוך חודשים ספורים ברווח נאה. ביום 23.9.2007 נחתם הסכם לצירוף שותפים לפרויקט בין החברה בעלת הזכויות במלון – צאלח דוד ובניו בע"מ (להלן "חברת צאלח") לבין נחום כמיופה כוח של התובעת ושל בנו יונתן וכנאמן של בניו דוד וגיא, נתבעים 6 ו-7. נחום שוב הפר בגסות את ההסכמים עם התובעת כשהכניס את בניו כשותפים במקומו, ללא ידיעתה של התובעת. בהסכם זה התחייב נחום בשם המשקיעים לשלם את המשכנתה שלקחה חברת צאלח מבנק לאומי.
3.7. לבקשת נחום העבירה התובעת מחשבונה הפרטי ביום 19.9.2006 סך של 338,150 $ לחברת HSZF LLC וביום 30.3.2008 סך של 300,000 $ לחברת Abbott Solutions, ובסך הכול 638,100 $. סכומים אלה לפי השערים היציגים במועדים הרלוונטיים ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית עומדים נכון ליום הגשת התביעה על סך כולל של 3,521,702 ₪. נחום רימה את התובעת לחשוב שמדובר בהעברת כספים לחברות שמהן ניטלה המשכנתה של חברת צאלח ועבור פידיון המשכנתה בבנק לאומי, אך בדיעבד הבינה התובעת שהכספים הועברו לחשבונותיו הפרטיים של נחום המתנהלים בארה"ב בחברות שקשורות ישירות אליו. מבדיקות שבוצעו בדיעבד עלה שנחום הוא הבעלים והנשיא של החברות הנ"ל, שהייתה לו שותפה בחברות בשם פלורה סוטו (להלן "סוטו"), וששניהם עזבו את ארה"ב כדי להתחמק ממאסר לאחר שנמצאו אשמים בהונאה. במכתב שצורף לתביעה כתבה פלורה לנחום שהיא הורתה לכל הדיירים במלון לשלוח את דמי השכירות לחשבון המשותף שלהם בליכטנשטיין, שבו הפקיד נחום גם כספים של התובעת ללא ידיעתה.
3.8. לצורך ההשקעה בפרויקט הוקמה ביום 19.12.2007 חברת א.צ.ט. תיירות ונופש בע"מ (להלן "אצט" או "החברה") שהתובעת ונחום היו בעלי מניותיה. נחום שכנע את התובעת לפתוח חשבון על שם אצט שנועד לתשלום עבור ההשקעות המשותפות. לנחום הייתה זכות חתימה יחידה בחשבון והוא זה שניהל אותו באופן שוטף. בשנים 2006 ו-2007 העבירה התובעת מיליוני דולרים מחשבונותיה בחו"ל לטובת אצט, דרך נחום, שנטל כספים אלה לעצמו בנוכלות ובמרמה. נחום קיבל מהתובעת שיקים בנקאיים שעליהם צוין במפורש שהם מיועדים לפרויקט וכן העברות בנקאיות בסך כולל של 5,978,000 $. כספים אלה לא הופקדו בחשבון אצט כמוסכם, אלא הועברו לחשבונותיו הפרטיים של נחום ברחבי העולם. לפי התחשיבים המפורטים בכתב התביעה, התובעת דורשת מנחום בגין כספים אלה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, סך כולל של 39,396,771 ₪.