המסגרת הנורמטיבית
הרמת מסך
14. בשורשו של הליך זה טמונה מחלוקת בין הצדדים, האם מתקיימים תנאי הוראות הדין, ופסיקתו של כב' בית המשפט העליון, מכוחם תמצא הצדקה לחיובם של הנתבעים, או מי מהם, בחובותיה של החברה המצויה כיום בהליכי חדלות פירעון.
15. בהתייחס לטענות התובעת לקיומה של הצדקה לחיוב הנתבעים, תוך הרמת מסך ההתאגדות, יוקדם ויובהר כי עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה מבעלי מניותיה, הוא עקרון יסוד בדיני החברות.
כשרותה המשפטית של החברה, הופכת אותה לישות עצמאית, בעלת חובות וזכויות, נפרדים מאלו של בעלי מניותיה. רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, תישקל סטייה מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת, עת יימצא כי יש להרים את מסך ההתאגדות ולזהות בין החברה לבעלי מניותיה (ר' מסגרת ע"א 4606/90 מוברמן נ' תל מר בע"מ, פ"ד מו (5) 353, 361; ע"א 9183/99 פניגשטיין נ' חברת חברי המהפך מס' 1 (מחצבות) בע"מ, פ"ד נח(4) 693 (2004).
--- סוף עמוד 5 ---
16. סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), מעגן בחובו את העיקרון המשפטי של הרמת מסך, והוא קובע כדלקמן:
6. (א) (1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה,
ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(2) לעניין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה
(1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.
(ב) בית משפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין, צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על העניין הנדון לפניו.
17. דהיינו, בית המשפט יפעיל שיקול דעתו, תוך שהוא יכול לייחס חוב של חברה לבעל מניות (או להיפך), במקרים החריגים בהם עולה כי נעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות,
באופן אשר יש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של חברה, או אף במצב בו נעשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה של החברה לפרוע את התחייבויותיה, ובלבד שבעל המניות היה מודע לשימוש כאמור, בשים לב לאחזקותיו וליכולתה של החברה לפרוע את חובותיה.