58. בכל אלו, היה כדי ללמד כי על אף המצב הכלכלי הלא מיטבי של החברה, לא ניתן היה ללמוד ממנו, ביחס לחלק הארי של ההזמנות, על חוסר סבירות של ההתנהלות העסקית, עד כדי הצדקה לחיובם של הנתבעים 1-2 באופן אישי.
59. הגם האמור לעיל, סמוך למועד הגשת בקשת הכינוס אירעו מספר אירועים מרכזיים בחייה של החברה, אליהם אני מוצאת להידרש בנפרד, כמפורט להלן;
מכתב בנק הפועלים מיום 27.5.2019
60. ביום 27.5.2019 או בסמוך למועד זה, התקבלה בחברה דרישת בנק הפועלים לפירעון חוב והתראה טרם נקיטת הליכים משפטיים (נספח 5 לחוו"ד מר מלניק).
ממכתב הבנק עולה, כי על אף קיומו של שעבוד צף לטובת בנק הפועלים, על כלל נכסי החברה, השיבה החברה למנהל מקרקעי ישראל שטח קרקע אשר היה בחזקתה, בפארק תעשיות נועם, תמורת סך של 2.2 מיליון ₪, וזאת מבלי לקבל את הסכמת הבנק מראש ובכתב, ומבלי להעביר לבנק את חלקו היחסי בחוב המובטח בשעבוד.
כן עלה מהמכתב, כי בניגוד להתחייבותה של החברה כלפי הבנק, פחת סכומם הכולל של הממסרים אשר נמסרו לו, מסך של 2 מיליון ₪.
61. נוכח הפרות אלה של ההסכמים עם בנק הפועלים, דרש הבנק תשלום מיידי (עד ליום 30.6.2019) בסך של 978,000 ₪, המהווה את חלקו היחסי בחובות המובטחים בשעבוד הצף, מתוך תמורת המקרקעין, ותיקון ההפרה ככל שהיא נוגעת למסירת הממסרים לבנק.
62. כפועל יוצא של פנייה זו, הזרימו הנתבעים 1 ו- 2 לחברה, ביום 30.6.2019, ולכאורה מהון עצמי, את הסך של 978,000 ₪ (489,000 ₪ כ"א), אשר שולם לבנק הפועלים.
זהו המקום לציין, כי על אף הצהרתם של הנתבעים 1 ו- 2, בתביעת החוב למפרקי החברה, לפיה מדובר בהלוואה שניתנה על ידם "לצורך חיזוק וייצוב החברה באמצעות תהליך התייעלות תפעולית וקבלת ייעוץ עסקי, שקוים בחברה באותו מועד" (ר' במסגרת
--- סוף עמוד 14 ---
נספח 5 לתצהירו של מר משה קאופסיל, ע' 54 לכרך הנספחים), בפועל עלה מן הראיות כי הכספים הוזרמו לצורך תיקון ההפרה מול בנק הפועלים והימנעות מנקיטת הליכים על ידו (ר' עדות מר משה קאופסיל בע' 37 ש' 19-32 לפרוטוקול הדיון).
63. מר משה קאופטייל נשאל על כך בחקירתו והשיב כי הכסף שהתקבל מהקרקע שהוחזרה למנהל שימש לפעילות שוטפת של החברה, ולכן הם לא מצאו להתנגד לדרישת הבנק והזרימו את הכסף, שכן מבחינת הבנק אין חשיבות למקורו (ר' ע' 37 ש' 19-32 לפרוטוקול הדיון).
64. כן יצוין, כי על אף טענתו של רו"ח חרחס במסגרת חוות הדעת, לפיה ממכתב הבנק עולה כי החברה שילמה באמצעות הסך של 2.2 מיליון ₪ שהתקבל ממנהל מקרקעי ישראל תשלומים לנושיה, ובכללם לתובעת, בחקירתו הנגדית הוא הבהיר כי מדובר במסקנה שלו, אולם בפועל אין לו כל אינדיקציה בקשר לשימוש שנעשה בכספים (ר' ע' 24 ש' 12-28 וע' 29 ש' 17-19 לפרוטוקול הדיון).
65. על אף שלא ניתן לראות את מכתבו של בנק הפועלים כ"מכתב שגרתי", המהווה חלק מ"התנהלות שוטפת" של החברה, ועל אף חומרת ההפרה כלפי הבנק, המתוארת במכתב ואשר עליה דומה כי גם הנתבעים 1 ו- 2 לא חלקו, לא היה בפניית הבנק, כשלעצמה, כדי לעורר חשש לחדלות פירעון, ומקובל עליי כי מקום בו ניתנה לנתבעים הזדמנות לתקן את ההפרה המתוארת, וזו אף תוקנה על ידם, לא היה לכאורה הכרח לכלול ביאור בעניין זה בדוחות הכספיים של החברה.
66. יתרה מכך, העובדה כי הנתבעים 1 ו- 2 מצאו להוסיף ולהוציא סכומים לא מבוטלים מכיסם, לצורך תיקון אותה הפרה, מעידה אף היא כי הם עצמם, לא סברו כי החברה בדרך לפתיחתם של הליכי חדלות פירעון, אלא האמינו כי תיקון ההפרה יאפשר המשך פעילות מול הבנק המממן.
ניסיונות הנתבעים לגייס משקיע
67. כפי שצוין, נוכח הקשיים הכספיים אליהם נקלעה החברה, וכחלק ממאמצי ההתייעלות, נעשו ניסיונות לגייס משקיע, אשר ייטיב את מצבה. במסגרת זו נוהל, עוד בשנת 2017, משא ומתן מול ה"ה אריק שור ואייל ארד. משא ומתן זה, לא צלח.
בהמשך, בשנת 2019, ועד סמוך למועד בקשת הכינוס, נוהל משא ומתן מול חב' ויליפוד וביום 5.4.2019 אף נחתם מזכר הבנות בין הצדדים, אשר דווח לבורסה לניירות ערך (נספחים 7 ו- 8 לתצהיר מר משה קאופטייל). בסופו של דבר גם משא ומתן זה, לא הבשיל לכדי הסכם, וביום 9.9.2019, הודיעה ויליפוד לבורסה על אי השלמת עסקת המיזוג.
68. במאמר מוסגר יצוין, כי כעולה מההתכתבות אשר הוחלפה בין גב' אנוך לבין בנק הפועלים, ביום 6.10.2019 (ע' 74 ו- 75 לנספחי חוו"ד מר מלניק), גם לאחר כישלון המשא
--- סוף עמוד 15 ---
ומתן מול ויליפוד, ולמעשה, עד הרגע האחרון, המשיכו הנתבעים וחיפשו משקיעים רלוונטיים לחברה וכן בחנו אפשרות למיזוג החברה עם חב' סלטי שמיר.
69. התובעת מלינה על כך, שהנתבעים לא עדכנו אותה על המהלך אותו ביקשו לבצע, ולא ציינו אותו בדוחותיהם הכספיים. כל זאת על אף שמשמעותו, לשיטתם, היא סגירתה והפסקת פעילותה של החברה, תוך שהיא נפרדת מכל רכושה ונכסיה, והותרת הנושים מול שוקת שבורה.
לא מצאתי לקבל טענה זו של התובעת, ואפרט;
ממסמך העקרונות אשר נחתם בין החברה לבין חב' ויליפוד, עלה כי לא היה בהתקשרות עם ויליפוד כדי להביא לסוף דרכה של החברה.
חלף זאת, ובהתאם למסמך העקרונות, ביקשו הצדדים להקים חברה חדשה, אליה יועברו פעילותה ונכסיה של החברה, כאשר ויליפוד תהיה בעלת 70% ממניותיה של החברה החדשה ואילו החברה תהיה בעלת 30% מהמניות (ור' גם עדות מר משה קאופטייל בע' 33 ש' 33-35, ע' 34 ש' 20-30 וע' 35 ש' 3-5 לפרוטוקול הדיון). בנסיבות אלו, אין המדובר במצב בו החברה חדלה מלהתקיים, ולא מן הנמנע, כי מצבה של התובעת, יכול היה אף להשתפר כתוצאה מאותה התקשרות.
כל זאת עוד בטרם אתן דעתי לעובדה כי המדובר היה בהסכם עקרונות בלבד, וניתן היה להניח כי מספר לא מבוטל של סוגיות, היה מוצא מקומו, בהסכם המפורט בין הצדדים, ככל והיה נרקם הסכם כזה.
70. באשר להכללתו של דיווח אודות העסקה, במסגרת הדוחות הכספיים של החברה, יש להקדים ולציין כי ממילא לא היה בדיווח כאמור כדי לסייע לתובעת, אשר לא הייתה חשופה לדוחות הכספיים של החברה, כחברה פרטית, ואף לא הסתמכה עליהם (ר' גם עדות מר אגבריה בע' 17 ש' 27-36 לפרוטוקול הדיון).
71. זה אף המקום לציין כי המשא ומתן מול ויליפוד, החל עוד בחודש אפריל 2019, כאשר במועד זה עדיין לא אותרו קשיים משמעותיים מול הבנקים המממנים, ולכאורה לא היה מצבה של החברה חריג ביחס למצבה בשנים 2017 או 2018, עד כי ניתן היה לצפות כי הוא ישליך על יכולתם של הנתבעים לצפות את הבאות.
72. כן יצוין כי במסמך העקרונות שנחתם מול ויליפוד, נכללה דרישת סודיות, עת נקבע בו מפורשות, כי: "מסמך זה ותנאיו סודיים והצדדים לו אינם רשאים לעשות בהם שימוש ו/או לתת להם גילוי לכל צד שלישי, אלא באישור בכתב של הצד השני, אלא אם גילוי כאמור נדרש על פי דין או לדרישת רשות מוסמכת".
73. עוד יוסף כי בבואי לבחון את טענות הצדדים, איני יכולה לנתק את ההכרעה מהפרקטיקה המקובלת בעולם העסקי, לפיה חברות פרטיות המנהלות משא ומתן לרכישה/מכירה,
--- סוף עמוד 16 ---
אינן מיידעות בכך את ספקיהן, כחלק ממהלך העסקים השוטף. כל זאת, מקום בו הן מבקשות למצות את אפשרות ניהול המשא ומתן ביניהן ללא מעורבות או לחץ מצדם של צדדים שלישיים, וכן מאחר ובסופו של יום, כפי שאף אירע למרבית הצער בעניינה של החברה, מגעים מעין אלו, אינם מבשילים בהכרח לכלל התקשרות מחייבת, וגילוים, בשלבים מקדמיים, עלול ליצור קושי ואף להביא לטרפוד המהלך.
הקטנת מסגרות האשראי על ידי הבנקים
74. דומה כי הגורם אשר סביר כי תרם, בסופו של יום, במידה לא מבוטלת, לפנייתה של החברה להליכי חדלות פירעון, היה החלטתם המשותפת של הבנקים המממנים, לעצור את מתן האשראי לחברה בלוח זמנים מוגדר.
75. בהקשר זה מצאתי להוסיף ולבחון את השתלשלות האירועים הנוגעת לכך, תוך ניסיון לאתר, את אותה נקודת זמן (ככל שזו קיימת), אשר ממנה ואילך, ניתן או ראוי להורות, כי הסיכון אותו נטלו הנתבעים ביחס ליכולתה של החברה לפרוע את חובותיה היה בלתי סביר, או לחילופין, כי לכל הפחות, היה עליהם החל מאותה נקודה, לשתף את התובעת בנתונים, ולו על מנת לאפשר לה לשקול את צעדיה.
76. נספח 4 לחוות דעת מר מלניק, כולל תכתובות שונות, להן היו שותפים החברה ובעלי מניותיה, רו"ח אנוך, אשר כאמור ליוותה את החברה מבחינה עסקית ופיננסית באותה עת וכן בנק אגוד ובנק הפועלים. התמונה הלכאורית העולה מתכתובת זו תפורט בשורות הבאות;
77. ביום 25.8.2019, התקיימה פגישה בין מר משה קאופטייל, רו"ח אנוך והנהלת בנק אגוד, אשר עיקריה סוכמו במכתב הבנק מיום 27.8.2019 (ע' 73 לנספחי חוו"ד מר מלניק).
לפגישה זו קדמו שיחות והודעות שנמסרו ע"י הבנק.
במסגרת פגישה זו סוכם, בין היתר, כי מסגרת האשראי של החברה, אשר עמדה באותה עת על סך של 6,800,000 ₪, תופחת, מדי סוף חודש, בסך של 200,000 ₪, החל מיום 29.8.2019.
עוד הוסכם, כי החברה תעדכן את בנק אגוד בהתפתחויות הנוגעות למשא ומתן המתנהל עם ויליפוד, בקשר עם מכירת השליטה בחברה, כאשר לאור התפתחויות אלה יוסיף הבנק ויבחן את הצורך בהפחתה נוספת של מסגרת האשראי.
78. ביום 28.10.2019, התקיימה פגישה נוספת בבנק אגוד, אשר עיקריה סוכמו במכתב הבנק מיום 29.10.19 (ע' 72 לנספי חוו"ד מר מלניק).
במסגרת פגישה זו הודיע הבנק על הפחתה נוספת של מסגרת האשראי, אשר עמדה באותה עת על סך של 6,600,000 ₪. הובהר כי ביום 31.10.2019 תופחת מסגרת האשראי
--- סוף עמוד 17 ---
בסך של 200,000 ₪, וכי החל מיום 8.11.2019, תופחת מסגרת האשראי של החברה, מדי סוף שבוע, בסך של 100,000 ₪.
79. מהתכתבות דוא"ל של רו"ח אנוך, עם בנק הפועלים, מיום 6.10.2019, עולה כי דרישת בנק אגוד, להקטנת מסגרת האשראי, נבעה מהקטנה קודמת, פתאומית, של מסגרת האשראי, על ידי בנק הפועלים, בסך של 1.3 מיליון ₪.
כך כותבת רו"ח אנוך לגב' קרן ברש, מנהלת מדור אשראים מיוחדים בבנק הפועלים, ולגב' נורית בן יוסף: "התקיימה פגישה בבנק אגוד ובה הביעו נציגי בנק אגוד תדהמה מהורדת האשראי הפתאומי בבנה"פ בסך 1.3 מ' ₪ וביקשו הורדה מקבילה לזו של בנק הפועלים".
80. בהודעת דוא"ל נוספת, מאותו היום, הבהירה רו"ח אנוך למנהלת מדור האשראים המיוחדים בבנק הפועלים כי לטענת בנק אגוד "... יש דיספרופורציה בין החשיפה שלהם לביטחונות שלהם לבין החשיפה שלכם לביטחונות שלכם" וכי: "עצם העובדה שהחלטתם לרדת באופן פתאומי עוד יותר מדאיגה אותם".
81. יובהר, כי לא בכל הקטנה של מסגרת האשראי, היה כדי להביא בהכרח, לחדלות פירעון של החברה. כך למשל, עולה מהתכתבות הדוא"ל דלעיל, כי כשנה קודם לכן, הקטין בנק אגוד את מסגרת האשראי של החברה, מסך של 8 מיליון ₪ לסך של 6.8 מיליון ₪, ועובדתית - לא היה בכך כדי למנוע את המשך פעילותה של החברה.
כך מציינת רו"ח אנוך בהודעתה: "הירידה של בנק אגוד הייתה הדרגתית לפני יותר משנה והורידו 1 מ' ₪ לאורך 12 חודש". יתרה מכך, מההתכתבות עולה כי בנק הפועלים היה מודע להקטנה זו של מסגרת האשראי, כשנה קודם לכן, אך לא עולה ממנה כי הוא עצמו נקט בצעד דומה.
82. באשר להפחתת מסגרת האשראי 'הפתאומית' על ידי בנק הפועלים, עלה מן הראיות כי היא הייתה קשורה לכאורה לסוגית השבת הקרקע בפארק התעשיות נועם למנהל מקרקעי ישראל, וזאת לשיטת הבנק בניגוד לתנאי השעבוד.
מר משה קאופטייל נשאל על הפחתת האשראי הפתאומית, בסכום של 1.3 מיליון ₪ והעיד כי: "אני לא חושב שהסכום נכון. כי מה שהבנק הפועלים הקטין זה אותם מיליון ₪ של פארק נועם... אני אומר לך למיטב זכרוני, בשביל לתת לך את כל הנתונים אני צריך להכנס להרבה מסמכים. אבל מידיעה אני יודע שהסכום של 978,000 ₪ שהזרמנו אני ואחי לחברה זה הסכום" (ע' 36 ש' 35 – ע' 37 ש' 4 לפרוטוקול הדיון) וכן הוא מבהיר בהמשך: "אני לא יודע למה זה נכתב כך, מבחינתי החזרת הכספים היא הפחתת האשראי". (ע' 37 ש' 12 לפרוטוקול הדיון).
83. בהפחתת האשראי בבנק הפועלים, באמצעות הזרמת הסך של 978,000 ₪, אשר שולמו מהון עצמי באמצעות הלוואה מבנק מזרחי ושעבוד נכס פרטי (ר' בהודעת הדוא"ל של
--- סוף עמוד 18 ---
רו"ח אנוך, בע' 74 לנספחי חוו"ד מר מלניק), לא היה כשלעצמה, כדי לדרדר את מצבה של החברה, ומקום בו היקף הביטחונות אשר הועמד לרשות הבנק צומצם באופן משמעותי, דרישתו להקטנת האשראי לא הייתה חריגה או מפתיעה.
84. עם זאת, דומה כי הפחתת אשראי זו, אשר למתבונן מן החוץ דומה כי נעשתה באופן פתאומי, יצרה מעין "כדור שלג" ותגובות של הבנקים האחרים, אשר ראו בכך סימן אזהרה, וביקשו לבצע הפחתה דומה.
85. לאחר קבלת מכתבו של בנק אגוד מיום 29.10.2019 (ולמעשה לאחר קיומה של הפגישה בבנק אגוד ביום 28.10.2019, אשר המכתב נתן לה אך ביטוי כתוב), השתנתה אותה נקודת איזון, באשר ליציבותה הכלכלית של החברה, וכפי שהעיד מר משה קאופטייל:
"לאחר קבלת מכתב בנק אגוד מיום 29.10.2019 ולאור כך שהעמדת מסגרת האשראי על ידי בנק אגוד היתה מביאה ל'כדור שלג' ולחיסול החברה באופן מיידי, הבנו שיש לפנות לעורכי דין בתחום חדלות הפירעון". (ס' 51 לתצהירו).
86. ואכן, לאחר מכתב זה, ההתפתחות הייתה מהירה. ביום 3.11.2019 התקיימה פגישה ראשונה של הנתבעים עם בא כוחם בהליך. ביום 5.11.2019 התקיימו פגישות עם בנק לאומי ובנק הפועלים, אשר הבהירו כי ככל שבנק אגוד יעמוד על הפחתת מסגרת האשראי, יעמדו גם הם על הפחתה דומה. בפגישה שהתקיימה עם בנק אגוד ביום 6.11.2019, הבהיר זה האחרון, כי הוא עומד על צמצום מסגרת האשראי, ולאור עמדת יתר הבנקים הוסכם על הגשת בקשה לכינוס נכסים.