--- סוף עמוד 24 ---
(1997); ע"א 2273/02 חברת פסל בע"מ נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ פ"ד נח(2) 36 (2003)).
107. דומה כי ההבחנה האם יש לייחס את המעשים או המחדלים נושא התביעה לחברה בלבד, או שמא יש להוסיף ולייחס אותם למי מאורגני החברה, תלוית אירוע. למעלה מכך, מקום בו החברה עצמה אינה אדם- בשר ודם, והתייחסות למעשיה/מחדליה קשור באלו של המוציאים והמביאים בשמה ובעבורה, היכולת לייחס חבות לחברה או דווקא לאורגנים שלה (או לשניהם גם יחד), אינה תמיד קלה לביצוע.
לעניין זה אשוב ואפנה את הצדדים לראשיתו של פסק הדין ולנקודת המוצא על פיה החברה הינה אישיות משפטיות נפרדת, וכי כשרות זו היא המקנה לה את הזכאות לקבלתן של זכויות שונות, לצד החיוב בקיום התחייבויותיה, וכל זאת במובחן מאלו של בעלי המניות או מנהלי החברה. כך עת עסקינן בחיובים חוזיים, כך עת אלו נובעים מדיני עשיית עושר וכך מקום בו עסקינן בעוולות מכוח דיני הנזיקין.
108. עיון בפסקי הדין השונים מלמד כי איתורה של אותה נקודה, מכוחה או בשלה יחויב בעל המניות, ככל והינו אורגן של החברה (ושלא על בסיס הרמת מסך ההתאגדות), נעשה תוך מתן הדעת לשלושה כלים משפטיים מרכזיים כדלהלן :
- פעולות האורגן במסגרת סמכותו או תוך חריגה ממנה - דהיינו האם פעלו הנתבעים במסגרת הסמכות אשר הוקנתה להם על ידי החברה, בהיבט הפורמלי והמהותי, ובעבור החברה, או שמא פעלו כאדם פרטי או תוך חריגה מאותה סמכות.
- מודל האחריות האישית - בחינת השאלה האם מתקיימים במעשים ובמחדלים הפרטניים אותם ביצעו הנתבעים, כל יסודות העוולות השונות להן טענה התובעת (תרמית, עשיית עושר וכו'), עד כדי הצדקה לייחוס אחריות אישית שלהם לצד זו של החברה. כל זאת, על בסיס הגישה המשפטית על פיה אין בחיוב החברה בביצועה של עוולה כלפי ניזוק, כדי לאיין את חובתו של בעל המניות.
- השלכות בחינת תום לבם של הנתבעים, על ההצדקה בחיובם האישי, כאשר בחינה זו מצטרפת לצורך בבחינת קיומה של עילה משפטית עצמאית לחיובם (כאשר עיון בפסקי הדין מלמד כי חיוב אישי זה, נעשה בעיקר עת נמצא לראות בהתנהלות אורגן החברה כזו אשר טמון בה חוסר תום לב מהותי, כדוגמת התנהלות המגיעה כדי תרמית).
109. בתיק זה, נתתי דעתי לאסכולות המשפטיות השונות, לראיות אשר הונחו בתיק בית המשפט, לרבות ובמיוחד לכרונולוגיה של האירועים, לזהות הצדדים ותפקידם של הנתבעים בחברה, למצגים אשר הוצגו לתובעת ולאלו שלא, לשנות העבודה המשותפות, לעובדה כי ההתקשרות בין התובעת לבין החברה הייתה בעיקרה התקשרות חוזית במסגרתה נרכשו חומרי גלם כנגד התחייבות לתשלום עבורם, לעובדה כי הפסיקה אכן הכירה באפשרות לפיה הפרת חוזה על ידי החברה יכול ותגרור בעקבותיה הטלת חבות
--- סוף עמוד 25 ---
אישית על האורגן או נושא המשרה הפועל בשמה של החברה ואחראי להפרה בשל התנהגותו חסרת תום הלב, לאפשרות קיומו של סטנדרט זהירות שונה בין זה הנדרש מחברה המתקשרת בהסכם לבין זה הנדרש מבעל המניות אשר במקרה דנן אף שימש לכאורה כאורגן של החברה, ולבסוף גם לעובדה כי בעת בחינת תום הלב של אורגן החברה - אין די בהוכחה כי הופרה חובת תום הלב של האורגן על פי מבחן אובייקטיבי, אלא יש להראות שעל אותו אורגן רובץ אשם אישי (ראה לדוגמא ע"א 10385/02 מכנס נ' ריג'נט השקעות בע"מ, פ"ד נח(2) 53 (2003)).
בהינתן כל אלה, לא מצאתי כי מתקיימים אותם תנאים מכוחם יש להוסיף ולחייב את הנתבעים בפיצוי התובעת (מעבר לסכומים בהם נקבע כי הנתבעים יישאו מכוח ההחלטה בדבר הרמת המסך לעניין אותן הזמנות מאוחרות כמפורט לעיל).
110. אין ולא הוצגה כל אינדיקציה ממנה ניתן היה ללמוד או להסיק כי הנתבעים או מי מהם פעלו תוך חריגה מסמכות, או בדרך אשר יש בה כדי ללמד על התחייבות אישית או פעולה עצמאית בשלה הם חבים באופן אישי כלפי התובעת.
111. כפי שהובהר לעיל, לא נמצא כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח כי הנתבעים פעלו בתרמית, או מתוך כוונת מכוון להונות את התובעת. הראיות בתיק זה אינן תומכות במסקנה על פיה עסקינן במי שפעלו מתוך מטרה לגזול את כספה של התובעת, או מתוך ידיעה מוקדמת כי לא ישלמו עבור ההזמנות שבוצעו.
העובדה כי נחה דעתי כי היה על הנתבעים להסיק כי החברה לא תוכל לשלם עבור הזמנות אשר בוצעו בתאריכים המאוחרים, כמפורט לעיל, והיה בהחלטתם שלא לעצור את ההזמנות כדי נטילתו של סיכון בלתי סביר, אין בה כדי ללמד על תרמית, כמשמעות מונח זה בהוראות הדין.
אף בהתייחס לטענות התובעת באשר להצדקה בייחוס אחריות אישית לנתבעים מכוח דיני הנזיקין הכלליים לרבות עוולות הרשלנות והפרת הוראה חוקית (במיוחד זו המתייחסת לדיני עשיית עושר), לא מצאתי קיימת הצדקה לחיובם מעבר לסכומים בהם יחויבו מכוח הוראות סעיף 6 לחוק החברות, עת לא הוכח כי הנתבעים התעשרו או ביקשו להתעשר שלא כדין על חשבון התובעת (וודאי בהינתן התנהלותם בחודשים שקדמו לפתיחתם של הליכי חדלות הפירעון), ואף לא נמצא כי מתקיימים ביחס למעשי ומחדלי
112. הנתבעים, תנאי הוראות הדין לצורך הטלתו חיוב אישי נוסף.
--- סוף עמוד 26 ---
113. עוד יוסף, כי דומה ואימוץ פרשנותה של התובעת את האירועים והוראות הדין, כמפורט בכתב התביעה, תוביל בהכרח לתוצאה על פיה בכל מקרה של החלטה עסקית, אשר התקבלה על ידי אורגן כלשהו של חברה והתבררה, הגם בדיעבד, כשגויה, תניב התוצאה בפועל חיוב אישי, וכפועל יוצא אף איון, דה פקטו, של עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת.
משכך, והגם כי בתי המשפט הכירו בעובדה כי יכול ויימצאו המקרים בהם ראוי להטיל אחריות אישית על אורגן או נושה משרה בשל התנהלותו אשר היה בה כדי לתרום להפרת חוזה או כדי לגרום לנזק, אין כל הצדקה, משפטית או עניינית, ליצור זהות בין סטנדרט ההתנהגות אשר חריגה ממנה תוביל לחיוב חוזי/נזיקי של התאגיד, לבין סטנדרט ההתנהגות המצופה מאורגן של אותו תאגיד, אשר מכוחו יכול ותוטל חבות אישית מכוח דיני החוזים או דיני הנזיקין.
בשולי סוגיה זו יש אף להוסיף ולציין כי אף התובעת בחרה לפעול כתאגיד בערבון מוגבל, על כל המשמעויות הכלכליות והמשפטיות הנובעות מכך, לרבות הסיכון הכלכלי הנובע מהיות התאגיד בעירבון מוגבל, ולהחלטות שני הצדדים באשר לאופן, היקף ותוכן ההתקשרות החוזית ביניהם, משמעות והשלכות.
114. בהינתן כל אלה נמצא כי אין מקום לחיוב הנתבעים 1-2 בחבות אישית נוספת, מעבר לזו אשר נקבעה בפרק העוסק בהרמת מסך ההתאגדות.
סוף דבר:
התביעה כנגד הנתבעת 3 נדחית.
התביעה כנגד הנתבעים 1 ו- 2 מתקבלת באופן חלקי, תוך שאני מורה על הרמת מסך ההתאגדות וייחוס חובותיה של החברה לנתבעים 1 ו- 2, החל מיום 10.10.2019, ממכלול הטעמים אשר נמנו לעיל.
אציין כי נתתי דעתי לכך כי לתצהירו של מנהל התובעת צורפו חשבונית מסכמת ותעודות משלוח לחודשים אוקטובר ונובמבר 2019 (נספחים 9 ו-10 לתצהיר). ואולם, עת אותר התאריך הקובע כיום 10.10.2017 (ולא ה- 1.10.2017), ובשל העדר היכולת להסיק מתוך תעודות המשלוח (הגם התאריך הנקוב עליהן) את הסכומים בהם מדובר, נדרש פירוט נוסף.
התובעת תגיש, בתוך 7 ימים, פירוט ההזמנות החל מיום 10.10.2019 ואילך, לרבות הסכום לתשלום, בצירוף אסמכתאות, ופסיקתא תואמת לחתימה. לסכומים האמורים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין, מהמועד בו אמור היה התשלום להתבצע ועד ליום התשלום בפועל.
באשר להוצאות הנתבעת 3 כמו גם הוצאות התובעת במערך יחסיה מול הנתבעים 1-2, אתן דעתי במסגרת פסק הדין המשלים.
זכות ערעור כדין לכב' בית המשפט העליון.
--- סוף עמוד 27 ---
המזכירות תתבקש להמציא העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י' טבת תשפ"ג, 03 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.
הלית סילש