מן הכלל אל הפרט;
לאחר שחזרתי ועיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים, בפרוטוקול הדיון ובסיכומי הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות בחלק הארי שלה ולהתקבל בחלקה הקטן.
טעמיי להלן:
הנתבעת 3
21. ראשית, מצאתי להבחין בין עניינם של הנתבעים 1 ו- 2 לבין זה של הנתבעת 3.
--- סוף עמוד 7 ---
22. בעוד שהנתבעים 1 ו- 2 הם בעלי המניות בחברה, אשר הינה חברה משפחתית, הנתבעת 3 אינה בעלת מניות, והקשר שלה לחברה מתמצה בהיות בעלי מניותיה, הנתבעים 1-2, אשר הינם גם מבעלי המניות של החברה, כמו גם היותה בעלת הזכויות של המקרקעין אשר הושכרו לחברה.
23. מקום בו אין המדובר בבעלת מניות בחברה, ממילא אין מקום להרמת מסך.
24. יתרה מכך, לצורך הוכחת טענה של הרמת מסך, יש להניח תשתית עובדתית ראויה ומקיפה המבססת טענה זו (ר' ע"א 8845/12 רום נ' זאבי [פורסם בנבו] (25.11.2014); ע"א 3773/16 עו"ד איתן ארז בתפקידו כנאמן לנכסי החייבת רחל סופר נ' רחל סופר [פורסם בנבו] (3.10.2018)).
לא מצאתי כי תשתית עובדתית כאמור הונחה בעניינה של הנתבעת 3.
הטענות אשר הועלו כנגד הנתבעת 3, בדבר היותה צינור למשיכת הכספים מהחברה אל הנתבעים, כמו גם היותה שותפה להתנהלות הנתבעים 1 ו- 2 ומעוולת עמם במשותף, נטענו בעלמא ובכלליות רבה, ולא הוכחו.
25. יתרה מכך, הנתבעים 1 ו- 2 העידו, בעדות אשר לא נסתרה, כי החל מחודש פברואר 2019 ועד תום תקופת הכינוס, הם לא גבו דמי שכירות מהחברה (ר' ס' 38 לתצהיר מר ארי קאופטייל, ס' 42 לתצהיר מר משה קאופטייל). גם מר מלניק, המומחה מטעם התובעת, אישר במסגרת חקירתו, כי קביעתו בחוות הדעת לפיה החברה המשיכה לשלם לנתבעת 3 דמי שכירות בסך של כ- 80,000 ₪ לחודש, התבססה על הנחה ולא על כרטסת נתונים כלשהי (ע' 13 ש' 28-31 לפרוטוקול הדיון).
26. ויודגש, אין אני מתעלמת מהתמונה העובדתית הכוללת, זו ממנה עולה כי התובעת נותרה להתמודד עם חוב של מיליוני שקלים של החברה, וכי בעליה של אותה חברה בדיוק, גבו במשך שנים דמי שכירות בהיקפים של מאות אלפי שקלים. אכן, כטענת התובעת, יש באמור כדי לעורר חוסר נוחות.
ואולם, התובעת לא טענה, וממילא לא הוכיחה, כי דמי השכירות נגבו שלא כדין, או כי לא הייתה הסכמה באשר לגביית דמי השכירות, או לחילופין כי נעשה שימוש בחברה לצורך העלמת נכסים/כספים. העובדה כי תוצרי רווחיה של הנתבעת 3, יכול ואף סביר כי הגיעו לידיהם של הנתבעים 1-2, אין בה כשלעצמה, כדי לייצר ממשק משפטי מכוחו יכולה החברה להיפרע דווקא מהנתבעת 3.