בית דין אזורי לעבודה בתל אביב -יפו
סע"ש 61341-02-22
03 ינואר 2024
לפני: כב' השופט בכיר כאמל אבו קאעוד
מר איתן קשמון – נציג ציבור עובדים
גב' יהודית טל – נציגת ציבור מעסיקים
התובעת: תים תובלה בינלאומית בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אורי ויזנברג ועו"ד מיכל דה מונטה אליהו
–
הנתבע: הישאם ביטאר
בעצמו
פסק דין
בתובענה שלפנינו עסקינן בעובד שיווק ומכירות שהקים עסק מתחרה תוך כדי עבודתו אצל מעסיקתו, ובסיום עבודתו אף ייצג כעו"ד לפחות שניים מלקוחות התובעת אותם גייס במהלך עבודתו כנגדה.
השאלות שהתעוררו נוגעות בעיקרן להפרת הסכם העבודה בין הצדדים, להיקף חובת הנאמנות וחובת תום הלב של עובד כלפי מעסיקתו, ולהשלכותיה של הפרת חובה זו. כמו כן, עלתה השאלה האם העובד גזל סודות מסחריים של התובעת בניגוד לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט -1999 (להלן – החוק), והאם התובעת זכאית לסעד ציווי, כמו גם לסעד כספי בגין הפרה זו.
נביא להלן את הטענות שהעלו הצדדים, נתאר את עיקר הדיון שהתקיים, ונפרט את הכרעת בית הדין.
רקע עובדתי
1. התובעת היא חברה העוסקת בשילוח בינלאומי של מטענים ובעמילות מכס .
2. הנתבע התקבל לעבודה אצל התובעת בתפקיד איש שיווק ומכירות במגזר הערבי בישרא, לרבות במזרח ירושלים, ובשטחי הרשות הפלסטינית ועזה. בהתאם להסכם העבודה תפקידו של התובע כלל טיפול אדמיניסטרטיבי, תפעולי וחשבונאי שוטף, יחד עם מתן מענה שיווקי ומכירתי ללקוחות קיימים של החברה ולקוחות פוטנציאליים .
3. הנתבע הינו עורך דין במקצועו , ומעדויות הצדדים ניכר כי הנתבע ביצע במהלך עבודתו ועבור לקוחות התובעת, גם פעולות הקשורות למקצוע זה .
4. ביום 18.11.19 נחתם בין התובעת לנתבע הסכם עבודה בו נקבע בין היתר הדברים הבאים :
"העובד מתחייב כי לא יפנה ו/או ייצור קשר, במישרין או בעקיפין... בין כעובד ובין כעצמאי, עם לקוחות החברה ו/או חברות הבנות שלה, ו/או ייתן במישרין או בעקיפין ללקוחות החברה ו/או ללקוחות חברות הבנות שלה, שירותים בתחום עמילות מכס ו/או בתחום השילוח במשך תקופה של שנתיים לפחות מסיום הסכם זה, מכל סיבה שהיא, אלא בהסכמתה ובאישורה מראש ובכתב של החברה".
5. בחודש יולי 2021, במהלך תקופת עבודתו של הנתבע בתובעת, הוקמה חברה בשם טריפל פאל בע"מ (להלן – טריפל פאל), החברה נרשמה על שם אחיו של הנתבע אשר היה בעל המניות היחיד בה , אולם הנתבע ראה את החברה כעסק שלו .
6. ביום 1.9.21 הודיע הנתבע על התפטרותו מעבודתו אצל התובעת ושלח הודעת דוא"ל בזו הלשון :
"נועם שלום
בהמשך לשיחתנו מהבוקר הריני להודיעך על התפטרותי מהעבודה, בהתאם לסיכום ביננו, עבודתי בחברה תסתיים ביום 30/9/2021.
אודה להסדרת קופת הגמל במגדל (או לחילופין תשלום הסכום לחשבון הבנק שלי) שכן בדקתי במגדל ואין שם כספים.".
7. התובעת הגישה חילופי תכתובות דוא"ל מיום 2.9.21, בין מנכ"ל התובעת, מר נועם פנגס (להלן – פנגס) לתובע, בהן העלה הנתבע כי הוא שוקל להפעיל את רישיון השילוח שלו וציין שאינו מנוע מלפנות ללקוחות של התובעת, למעט לקוח אחד עמו התקשרה התובעת עובר לתחילת עבודתו אצלה , נוכח תשובתו זו של התובע, השיב לו מר פנגס כי "הדבר נוגד את הסכם ההעסקה בינינו ואם זו מגמתך היא מהווה הפרה יסודית באופן ברור ובוטה!" .
8. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת לגבי זכויות אשר לא שולמו לנתבע בתום סיום העסקתו. ביום 7.10.21 שלח הנתבע מכתב התראה ובו דרישה לתשלומים שונים שלדעתו הוא זכאי להם בקשר עם עבודתו אצל התובעת וסיומה . מאחר ומדובר בסעד שלא נתבע במסגרת ההליך, לא נדרשנו לדון במחלוקת זו.
9. ביום 3.11.21, הגיש הנתבע בכובעו כעו"ד, תביעה כספית כנגד התובעת, בשמה של חברת German Medical Care מעזה (להלן – חברת מדיקל קאר) שהיא למעשה לקוחה פעילה של התובעת, אותה גייס הנתבע לשירותיה, ועמה היה בקשר בזמן עבודתו .
10. ביום 11.10.21, שלח הנתבע הודעת דוא"ל אל פנגס, בו הודיע הנתבע כי טריפל פאל מטפלת בחברת מדיקל קאר בכל הנוגע למעקב וביקורת על תיקי עמילות. המכתב כלל מענה לגבי דרישת תשלום שהוציאה התובעת למדיקל קאר, והסתייגותו של הנתבע לחלק מהתשלומים .
11. ביום 11.10.2021, הוציא ב"כ התובעת מכתב למדיקל קאר, בבקשה שלא לשתף פעולה עם הנתבע וחברת טריפל פאל ולא לתת יד להפרת התחייבותו של הנתבע כלפיה כעולה מהסכם העבודה .
12. ביום 12.11.21 קיבל בא כוח התובעת מכתב תשובה מטעם משרדו של הנתבע ""HESHAM K. BETAR. Law office, על גבי המכתב התנוססה חתימתו של הנתבע, כבא כוחה של מדיקל קאר . במכתב התבקש בא כוח התובעת שלא לפנות ישירות אל מדיקל קאר הלקוחה שלו, עוד ציין הנתבע כי הגיע עם פנגס אותו היום להסדר תשלום הנוגע למחלוקת שנוצרה בין דרישתו של הנתבע מטעם טריפל פאל, לחיובים אותם דרשה התובעת ממנה.
13. ביום 14.2.22 קיבלה התובעת מכתב "התראה לפני נקיטה בהליכים משפטיים מיצוי הליכים טרם הגשת בקשה לאישור תובעה כתובענה ייצוגית" , ממשרדו של הנתבע כעו"ד ובשם חברת שרקאת בירד פלאייט (להלן – חברת בירד), לקוחה נוספת של התובעת אשר גייס הנתבע במהלך עבודתו אצלה . במכתב נדרשה התובעת להשיב לבירד סכומים שנגבו ממנה שלא כדין לכאורה הנוגעים לדמי שהייה, הוצאות בחו"ל והיטלים שונים. עוד התבקשה להשיב התובעת הפרשי מטבע ותשלומים שנגבו תחת השימוש במונח "היטל".
טענות התובעת
14. לטענת התובעת, מדובר במזימה אותה רקם הנתבע מראש, במהלך עבודתו אצלה. לשיטתה, הנתבע תכנן לגזול את קניינה לעשות שימוש בידע ובמידע שאליו נחשף במסגרת עבודתו אצלה ולהתחרות בה. הנתבע תכנן להתפטר מעבודתו אצל התובעת לאחר הקמת החברה טריפל פאל, לעשות שימוש במידע ובידע שצבר אצל התובעת, מתוקף תפקידו כאחראי על המגזר הערבי. התובעת טענה כי הנתבע פנה ללקוחותיה, הכפיש את שמה ושידל את לקוחותיה לשכור את שירותיו כדי לתבוע באמצעותו את התובעת. הנתבע אף הגדיל ואיים על התובעת כי ייצג את לקוחותיה בתביעה ייצוגית נגדה .
15. בשתי התביעות שהוגשו מטעם לקוחות התובעת נגדה, על ידי הנתבע, העלה הנתבע טענות לגבי התנהלותה של התובעת כנגד הסכומים אותם חייבה את שתי החברות כלקוחותיה. הנתבע אף האשים את התובעת בביצוע עבירות פליליות ועוולות נזיקיות כמו תרמית, הטעיה ועוד .
16. לגרסת התובעת, רשימת הלקוחות, המידע על המחירים ואופן התמחור, שיטות העבודה ונהלי העבודה שלה הם בגדר סוד מסחרי. לדידה, כל המידע העסקי וסודותיה אינם גלויים לציבור הרחב, הם מצויים במשרדי התובעת וחשופים אך ורק לעובדיה, המידע העסקי שברשותו של הנתבע, אותו קיבל במהלך עבודתו אצל התובעת ועקב עבודתו שם, מהווה סוד מסחרי כהגדרתו בחוק. בפנייתו של הנתבע ללקוחותיה, בנוגע לסכומים ששולמו או אמורים להיות משולמים ובתביעתו בשמם של הלקוחות להשיב סכומים ששולמו הפר הנתבע את הסכם העבודה, פעולתו נעשית שלא בתום לב, הנתבע עושה שימוש שלא כדין בסודותיה המסחריים של התובעת ומבצע עוולה הקבועה בחוק של "גזל סוד מסחרי" .
טענות הנתבע
17. במהלך החודשים פברואר ומרץ 2021 הודיע הנתבע לפנגס כי ברצונו לגשת לבחינות של רשות המיסים לצורך קבלת רישיון של משלח בינלאומי, הנתבע ניגש לבחינה ועבר אותה בהצלחה. במחצית שנת 2021 ביקש הנתבע להוריד את היקף עבודתו על מנת שיוכל להתפתח בעולם השילוח והיתרי היבוא , הנתבע פעל בשקיפות ושיתף את פנגס בתכוניות שלו.
18. בתום חודש אוגוסט 2021 קיבל הנתבע איומים על חייו לאחר שפנגס הפר התחייבות כלפי אחת הלקוחות, הנתבע הודיע לפנגס על רצונו לסיים את עבודתו בנתבעת, בגלל הרעת תנאים, וסוכם על סיום עבודתו ביום 30.9.2021. לגרסתו, פנגס שינה את דעתו והחליט כי פנייה ללקוחות שהיה הנתבע איתם בקשר, גם בנושא היתרים ורישיונות, אותם מוסמך הנתבע לעשות כעו"ד, תיעשה לאחר קבלת הסכמתו בכתב. הנתבע הבהיר לפנגס כי דרישתו אינה חוקית וכי אינו יכול להגבילו בעבודה כעורך דין, כמו כן ציין בפניו כי התניה בהסכם העבודה אינה רלוונטית וחוקית. מאותה העת החל פנגס להתנקם בנתבע ופגע בזכויות המגיעות לו כעובד בסיום העסקתו, והנתבע סולק ממשרד התובעת והושפל לעיניי העובדים.
19. הנתבע לא הפר את התחייבותו כלפי התובעת, התניה בהסכם העבודה אינה חוקית ודינה בטלות, התובעת לא שילמה לנתבע תמורה מיוחדת בגין התניה בהסכם העבודה לפיה אסור לו לפנות ללקוחות.
20. עוד נטען כי הנתבע לא השתמש בסודות מסחריים, וכי כלל לא הוכח כי מדובר בסודות מסחריים, לתובעת אין "רשימת לקוחות", התובעת לא עובדת עם אותם לקוחות באופן ייחודי ובלעדיי, הלקוחות פונים לתובעת כמו גם לחברות מתחרות בשוק לשם קבלת הצעת מחיר.
21. הנתבע פעל לכל אורך הדרך בתום לב, שמר על חובת נאמנות לתובעת, והתביעה שהגיש נגדה לביהמ"ש מבוססת על מסמכי יבוא, חשבוניות ומסמכים אחרים שהועברו לו על ידי היבואן, וכל עו"ד אחר יכול היה להגיש תביעה דומה נגד התובעת.
ההליכים בבית הדין
22. לאחר סיום עבודתו של הנתבע, התובעת פנתה לבית הדין בבקשה לצוו מניעה זמני נגדו. בבקשתה טענה התובעת כי הנתבע מזיק לתובעת במכוון ובמודע, גוזל את סודותיה המסחריים – לקוחותיה והמידע שלה. עוד נטען כי הנתבע עושה שימוש בעיסוקו כעורך דין על מנת לפגוע בתובעת, לרבות בייצוג לקוחותיה נגדה. בהתאם, התבקש צו מניעה זמני המונע מהנתבע לפנות במישרין או בעקיפין למי שהיו לקוחותיה של התובעת עד למועד סיום עבודתו של הנתבע אצלה וללקוחות התובעת עמם היה הנתבע בקשר עד לסיום עבודתו; לעשות שימוש בסודות מסחריים של התובעת, לרבות בידע ובמידע של התובעת בנוגע לפעילותה העסקית ולהתנהלותה; לתת ללקוחות אלה, במישרין או בעקיפין, שירותים בתחום עמילות מכס או בתחום השילוח.
23. ביום 13.3.22, נערך הדיון בבקשה לסעד זמני. הצדדים הוזמנו לדיון המשך שהתקיים ביום 17.3.22. לאחר הגשת סיכומי הצדדים ניתנה החלטת בית הדין בבקשה לסעד זמני ביום 25.4.2022 על ידי חברתי השופטת הבכירה עידית איצקוביץ ז"ל.
24. בית הדין קיבל את הבקשה באופן חלקי. ניתן צו מניעה זמני למשך שנה אחת, האוסר על הנתבע (בעצמו או באמצעות צד ג') ליצור כל קשר עם לקוחות התובעת (שהיו הלקוחות שלה עד למועד סיום עבודתו אצלה) כדי לתת להם שירות משפטי או לייצג אותם בהליכים נגד התובעת.
25. במסגרת ההחלטה קבע בית הדין כי בשלב זה של ההליך לא הוכח לכאורה קיומו של סוד מסחרי וכי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי התניה בחוזה העבודה, המגבילה את עיסוקו של הנתבע, מגנה על "אינטרס לגיטימי".
26. באשר לטענות התובעת לעניין הפרת חובת תום הלב על ידי הנתבע, מצא בית הדין כי עולה לכאורה כי התנהלותו של הנתבע מהווה הפרה של חובות האמון ותום הלב אשר ביחסי העבודה ובסיומם. משהנתבע פעל תוך הפרת חובת האמון עת יצר קשר עם לקוחותיה של התובעת, והחל לתת להם את שירותיו כעורך דין תוך שהוא עשה שימוש במידע שהיה ברשותו על עסקיה של התובעת כנגד התובעת.
27. ביום 21.10.2022, הגישה התובעת בקשה לחיסיון שני מסמכים אשר צורפו לתצהירה. בבקשתה נטען כי נספח 19 שצורף לתצהירו של פנגס – מהווה רשימת לקוחות בגדר סוד מסחרי, ונספח 20 מאגד שתי תכתובות עם לקוחות התובעת, האחד מאשר כי הנתבע פנה אליו לאחר מתן הצו הזמני, השמיץ את התובעת ולכן הלקוח ביקש להפסיק את ההתקשרות עמה. בעוד שהתכתובת הנוספת מעידה על לקוח נוסף שפנה שהנתבע פנה אליו לאחר מתן הצו.
28. לאחר הגשת התצהירים על ידי הצדדים, התקיים דיון הוכחות בתיק העיקרי ביום 8.1.2023. במהלך הדיון, קיבל בית הדין את בקשת התובעת והורה על חסיון המסמכים - נספחים 19 ו- 20 לתצהיר התובעת, וזאת בהתחשב בנזק שעלול להיגרם לתובעת כתוצאה מחשיפת הנתונים שבמסמכים שלגביהם מבוקש החיסיון.
29. ביום 13.4.23, הגישה התובעת בקשה להאריך את תוקפו של צו המניעה הזמני שניתן. בדיון מיום 1.6.23, נמחקה הבקשה בהמלצת בית הדין.
30. בתאריך 21.8.23 ניתנה החלטת כב' הנשיאה, השופטת הדס יהלום, כי עקב נבצרות ארוכת טווח של כב' השופטת הבכירה עידית איצקוביץ ז"ל, התיק יועבר לטיפול מותב בראשות הח"מ.
31. בתאריך 23.8.23 ניתנה החלטה על ידי הח"מ במסגרתה הצדדים התבקשו להודיע עמדתם לגבי שינוי הרכב מותב ביה"ד בנסיבות שפורטו והמשך ניהול ההליכים בתיק. בהעדר התנגדות הצדדים, ניתנה החלטה ביום 29.9.23 לפיה פסק הדין יינתן במותב החדש על יסוד כלל החומר המונח בפני בית הדין.
דיון והכרעה
32. שתי שאלות מרכזיות עומדות להכרעתנו בתיק דנן. הראשונה, האם הנתבע הפר את הסכם העבודה אשר הגביל אותו מלפנות אל לקוחות התובעת ולתת את שירותיו ללקוחותיה והאם התנהלותו נעשתה תוך הפרת אמון ובחוסר תום לב כלפי התובעת; והשנייה, האם גזל הנתבע ועשה שימוש בסודותיה המסחריים של התובעת לאחר סיום עבודתו.
הסכם עבודה
33. בסעיף 9.5 להסכם העבודה שנחתם בין הצדדים, הנתבע התחייב שלא לפנות או ליצור קשר עם לקוחות החברה, כאשר בסיפא הסעיף התחייב הנתבע בין היתר לא לתת שירותים בתחום עמילות מכס או בתחום השילוח וזאת למשך שנתיים ממועד סיום העסקתו :
"העובד מתחייב כי לא יפנה ו/או ייצור קשר, במישרין או בעקיפין... בין כעובד ובין כעצמאי, עם לקוחות החברה ו/או חברות הבנות שלה, ו/או ייתן במישרין או בעקיפין ללקוחות החברה ו/או ללקוחות חברות הבנות שלה, שירותים בתחום עמילות מכס ו/או בתחום השילוח במשך תקופה של שנתיים לפחות מסיום הסכם זה, מכל סיבה שהיא, אלא בהסכמתה ובאישורה מראש ובכתב של החברה".
34. עוד צוין בהסכם העבודה כי "ידוע לעובד, כי במהלך עבודתו בחברה תהיה לו גישה למידע המתייחס לפעילותה של החברה ... כן יגיע לידי העובד מידע בדבר לקוחות החברה ..., מדיניותן העסקית והפיננסית של החברה..., וכל מידע אחר שיימסר ו/או ייוודע לעובד במסגרת עבודתו." .
ההסכם מוסיף כי "ידוע לעובד כי המידע הינו רכושן בלעדי של החברה.. והוא ניתן לשימוש העובד ו/או מובא לידיעתו אך ורק בקשר לעבודתו בשירות החברה, ולצרכי עבודתו בלבד, ועל כן הוא מתחייב, הן במהלך העסקתו על ידי החברה והן כל עת לאחר מכן, שלא לגלות את המידע, לא להשתמש בו, ולא למסור אותו לאחר בין במישרין ובין בעקיפין, אלא במידה שהגילוי או השימוש הותר לו במפורש על ידי החברה וככל שהוא נדרש לצורך עבודתו בה." .
35. הנתבע חזר בסיכומיו על הטענה לפיה לא הוכח כי לתובעת סודות מסחריים, וכי לא נגזלו סודות מסחריים על ידו. הנתבע מיקד את שימת הלב לטענה לפיה יוחסה לו התנהלות בחוסר תום לב תוך שימוש לרעה במידע הנוגע לפעילותה של התובעת אליה נחשף במהלך עבודתו.
36. התובעת בסיכומיה חזרה על הטענות לפיהן הנתבע הפר ומפר את הסכם העבודה, משום שהוא סבור כי אין כל מניעה לכך שיצור קשר עם לקוחותיה ויציע להם את שירותיו. לטענתה, הנתבע עושה שימוש במידע אליו נחשף בעת עבודתו ועושה שימוש בסודותיה המסחריים לצרכיו לרבות כדי לגזול את לקוחות התובעת. הנתבע הפר הן התחייבותו החוזית שבהסכם העבודה, הן את הוראות החוק והן את חובת תום הלב והאמון שבין עובד למעסיקו תוך הפרת כללי האתיקה של עורכי הדין.
הגבלת תחרות בראי חוק יסוד: חופש העיסוק
37. הזכות לחופש העיסוק היא זכות יסוד אשר מצאה את ביטויה תחילה בפסיקת בתי המשפט ובהמשך עוגנה בחוק יסוד: חופש העיסוק וניתן לה מעמד מעין חוקתי. חופש העיסוק אינה זכות מוחלטת, ובמקרה של התנגשות בינה לבין זכויות מעין חוקתיות אחרות מתעורר הצורך לעשות איזון בגין הזכויות המתנגשות.
38. בהליך שלפנינו, אנו נדרשים לאיזון בין חופש העיסוק לזכות הקניין של המעסיק בסודותיו המסחריים, זכות המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומחודש אוקטובר 1999 בחוק ספציפי, חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות").
39. בית המשפט העליון בין היתר בפרשת סער ובית הדין הארצי בין היתר בפרשת צ'ק פוינט , דנו בסוגיה זו, לאורך השנים, בהרחבה. בפרשת סער נקבע על ידי כב' הנשיא ברק (כתוארו אז) העיקרון לפיו: