40. סיכומו של חלק זה, המבקש הוכיח כי קיימת אפשרות סבירה, ואף למעלה מכך, כי שתי
השאלות העומדות בלב התביעה, דהיינו שאלת חוקיות ההמרה ושאלת חוקיות גביית עמלת ההמרה הכפויה, יוכרעו לטובת הקבוצה. לפיכך הבקשה עומדת בדרישת סעיף 8(א)(0) לחוק תובענות ייצוגיות.
ד.2. עוללות
47. חלק לא מבוטל מסיכומיה הקדישה המשיבה לעילת ההטעיה הצרכנית לפי סעיפים 7(א) ו -4 לחוק הגנת הצרכן, הנזכרת בבקשת האישור. עילה זו נטענה כעילה חילופית, למקרה שידחו טענותיו המרכזיות של המבקש לפיהן ביצוע ההמרה הכפויה וגביית העמלה בגינה נעשו שלא כדין. מאחר שסברתי כי יש לקבל את הבקשה ביחס לעילות העיקריות, אינני רואה טעם של ממש להרחיב בשלב זה את הדיון בשאלות הנוגעות לעילה המשנית. כך בוודאי כאשר הטענה המרכזית בעניין זה נוגעת למעמדו של המבקש, אשר לטענת המשיבה אינו יכול להיחשב, לעניין החשבון העסקי, כ"צרכן". משאושר לנהל את התובענה בעילות העיקריות, ראוי לאשר את ניהולה גם בעילות המשניות, ומאחר שלמבקש גם חשבון פרטי, הרי שאינני סבור כי יש קושי של ממש להכיר בו כתובע מייצג גם ביחס לעילה זו (ככל שתוכח).
42. במסגרת סיכומיהם העלו באי הכוח המייצגים את ההשערה כי המשיבה מבקשת לעודד את לקוחותיה למשוך את הכספים לחשבון בנק ישראלי, וזאת על מנת שתוכל לגבות את עמלת ההמרה הכפויה. באי כוח המשיבה טענו כי מדובר בהרחבת חזית, והכחישו את הטענה לגופה. גם מחלוקת זו מצויה בשוליה של ההתדיינות שלפניי. ככל שצודק המבקש בטענותיו העיקריות, הרי שבין אם המשיבה עודדה שימוש במסלול המשיכה לבנק ישראלי ובין אם לאו, עומדת לחברי הקבוצה עילת תביעה נגדה. לעומת זאת, אם המשיבה רשאית הייתה לבצע את ההמרה הכפויה, ולגבות את עמלת ההמרה הכפויה, הרי שספק אם עידוד השימוש במסלול זה מהווה, כשלעצמו, עילה להתערבות שיפוטית. מכל מקום, באי הכוח המייצגים הבהירו בסיכומי התשובה כי אין מדובר בעילת תביעה חדשה, אלא בחידוד היבט מסוים של עילת ההטעיה הצרכנית (ראו פסקאות 62 - 62 לסיכומי התשובה). לפיכך יבחן עניין זה, אם וכאשר יתברר כי יש בכך צורך, כחלק מהדיון בעילה המשנית של הטעיה.
44. דברים דומים לאמור ביחס לעילת ההטעיה הצרכנית יש לומר גם ביחס לוויכוח שניהלו הצדדים בסיכומיהם ביחס לאפיון המשפטי של יחסי הצדדים (שליחות, נאמנות וכיו"ב), ולמשמעויות הנגזרות ממנו. לדיון זה חשיבות מוגבלת מאד (אם בכלל) ביחס לעילות העיקריות, ונראה כי עיקר חשיבותו לעניין היקף חובות הגילוי המוטלות על המשיבה כלפי ציבור לקוחות פייפאל. לפיכך, אסתפק בשלב הנוכחי בהבהרה כי תהיה ההגדרה המשפטית
המדויקת של יחסי הצדדים אשר תהיה, נראה כי המשיבה היא מאותם גופים עליהם מוטלות במשפט הישראלי חובות גילוי מוגברות, וזאת בשל טיב היחסים בינה לבין לקוחותיה ואופי השירותים שהיא מעניקה להם (גביית כספים וניהול חשבונות בעבורם. להשפעת יחסי הצדדים וטיב החוזה על היקף חובות הגילוי ראו דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים, כרך ב' 874 - 842 (תשנ״ג)). מכאן, שאף אם נקבל את טענת באי כוח המשיבה כי היא אינה נופלת לגדר נאמן או שלוח במובן הפורמאלי (וכאמור בעניינים אלו מוטב שלא אקבע מסמרות), היא מצויה בעמדת שליטה ביחס לאינטרס רכושי של לקוחותיה, ומכוח זאת נושאת בחובות גילוי מוגברות כלפיהם.
42. ב"כ המשיבה טענו נמרצות כי קיימת שונות בין חברי הקבוצה, וכי מטעם זה לא יהיה זה יעיל
והוגן לנהל את הדיון במסגרת הליך של תובענה ייצוגית. אני מתקשה לראות בסיס עובדתי או משפטי לטענה זו. כאמור, השאלות המרכזיות שהתובענה שלפניי מעוררת הן משותפות לכלל חברי הקבוצה, ולפיכך ההכרעה בשאלה אם קיימת עילת תביעה היא בוודאי נושא שראוי לדון בו במסגרת תובענה ייצוגית. אכן, ככל שהדבר נוגע לשאלת הנזק, תתכן שונות בין חברי הקבוצה, ואולם זאת רק אם יתקבלו חלק מטענות המשיבה, ולא בכל מקרה. זאת ועוד, קיומה של שונות בסוגיית הנזק אינו טעם המצדיק, במקרה הרגיל, דחיית בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שכן לרשות בית המשפט כלים להתמודד עם קושי זה במסגרת פסיקת הסעד לפי סעיף 71 לחוק תובענות ייצוגיות. מכאן שטענה זו, כמו גם טענות אחרות לעניין התאמת המחלוקת לדיון בהליך של תובענה ייצוגית (כדרישת סעיף 8(א)(7) לחוק תובענות ייצוגיות), דינן להידחות.
46. ולבסוף, המשיבה העלתה בחצי פה טענות לעניין חוסר תום לב שדבק לכאורה במבקש. לא
ראיתי בעניינים שהעלתה המשיבה בסיס של ממש לקבוע כי לא מתקיימים במבקש או בבאי הכוח המייצגים התנאים הקבועים בסעיפים 8(א) (2) ו- (4) לחוק תובענות ייצוגיות. נהפוך הוא, התרשמותי היא כי עניינו של המבקש הוא בטובת הקבוצה, וכי באי הכוח המייצגים יצגו וייצגו את עניינה של הקבוצה באופן ראוי ומקצועי.
ה. סוף דבר
42. הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נגד המשיבה, Pay Pal Pte. Ltd, מתקבלת, וזאת
בתנאים המפורטים להלן:
א. חברי הקבוצה - כל לקוחות המשיבה בישראל, שנגבתה מהם עמלת המרה בגין משיכת כספים שהוחזקו בחשבונות פייפאל אצל המשיבה במטבע זר לחשבונות בנק בישראל, החל משבע שנים לפני הגשת התובענה ועד למועד כניסתו לתוקף של הסכם המשתמש המתוקן.
ב. התובע המייצג: מר רז קלינגהופר.
ג. באי הכוח המייצגים : עו"ד יעקב שפיגלמן ועו"ד עמית עידו.
ד. עילות התביעה בגינן מאושרת התובענה כייצוגית:
הפרה של הסכם המשתמש בעת הגשת התובענה בכך שחברי הקבוצה נאלצו לבצע המרה של היתרה בחשבון פייפאל לשקלים חדשים בעת משיכת הכספים לחשבון בנק ישראלי, ונגבתה מהם עמלת המרה בגין פעולה זו. לחילופין, הטעיה של חברי הקבוצה.
ה. הסעדים הנתבעים - פיצוי על הנזק שנגרם לחברי הקבוצה בגין ביצוע ההמרה הכפויה והשבה של עמלת ההמרה הכפויה.
48. בהתאם לסמכותי לפי סעיף 72 לחוק תובענות ייצוגיות הריני לפסוק לבאי הכוח המייצגים
שכר טרחה בגין טיפולם בתובענה עד לשלב זה בסכום כולל של 61 אלף ש"ח בתוספת מע"מ. סכום זה ישולם על ידי המשיבה בתוך 04 יום ממועד מתן החלטה זו.
48. באי הכוח המייצגים יפרסמו הודעה בדבר אישור התובענה כייצוגית, כאמור בסעיף 74 לחוק
תובענות ייצוגיות. נוסח ההודעה יכלול את הפרטים הנדרשים על פי סעיף 04(א) לחוק, וכן הבהרה בדבר זכותו של כל חבר בקבוצה לצאת מהקבוצה לפי סעיף 00 לחוק תובענות ייצוגיות. גודל ההודעה ונוסחה יתואם בין באי הכוח המייצגים לבין באי כוח המשיבה. ההודעה תפורסם בשני עיתונים יומיים בתפוצה ארצית, לפי בחירתם של באי הכוח המייצגים. נוסח המודעה וגודלה יובאו על ידי באי הכוח המייצגים לאישור בית המשפט בתוך 04 יום ממועד מתן החלטה זו. המשיבה תישא בעלויות פרסום המודעה.
21. כתב תביעה שיותאם לאמור בהחלטה זו יוגש בתוך 20יום ממועד מתן החלטה זו. כתב הגנה
מטעם המשיבה יוגש עד ליום 02.8.02 .
53. התיק נקבע לקדם משפט ליום 21.9.15 בשעה 08:30.
המזכירות תעביר עותק של החלטה זו למנהל בתי המשפט על מנת שיעדכן את פנקס התובענות הייצוגיות.
ניתן היום, י"ג סיוון תשע"ה, 23 מאי 2015, בהעדר הצדדים.