תיק אזרחי (תל אביב) 52687-10-23 עזבון המנוח אלפרד מאן נ' תעוזה פיירצ'יילד טכנולוג'י וונטשר בע"מ

תביעה הקוראת לבית המשפט להתיר לתובעים, בעלי מניות בחברה ציבורית, לעיין בכתבי הצבעה של המצביעים באסיפה הכללית של החברה, שבה אושר הסכם ניהול עם בעלת השליטה בחברה.  יסודה של התביעה בהוראת תקנה 10(ב) לתקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), התשס"ו-2005 (להלן: תקנות הצבעה בכתב): מי שהיקף אחזקותיו אינו מגיע לרף הנדרש בתקנות לשם קבלת זכות אוטומטית לעיון בנתוני ההצבעה (דוגמת התובעים, אף שאפשר שהיקף אחזקותיהם יגדל משמעותית בקרוב נוכח הליך מקביל), והחברה לא אפשרה לו לעיין, רשאי לעתור לבית המשפט על מנת שתינתן לו הרשות.  עד הנה לא נדרשה הפסיקה לקביעת אמות המידה בבואו של בית המשפט לבחון אם להיעתר לבקשה שכזו.

רקע

1. הנתבעת, תעוזה - פיירצ'יילד טכנולוגי וונטשר בערעור מיסים (להלן: החברה) היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה בתל-אביב. עיסוקה בהשקעות בחברות בתחום הטכנולוגיה.  אין לה פעילות ועובדים משל עצמה, וניהולה מבוצע מזה עשרות בשנים בידי חברת תעוזה ניהול ופיתוח 1991 בערעור מיסים (להלן: תעוזה ניהול, או חברת הניהול), שהיא אף הבעלים כיום של כ-19% ממניות החברה, ובעלת השליטה בה.  מייסד החברה הוא מר אבי קרבס (להלן: קרבס), שהוא אף בעל השליטה ומנהלה של תעוזה ניהול.
2. המחזיק העיקרי הנוסף במניות החברה, זאת בהתאם לאמור בדוח האחזקות של בעלי עניין של החברה שהוצג (נספח 1 לתצהיר התובעים, שמועדו יום 4.4.2023), הוא מר אלפרד מאן ז"ל (להלן: מאן), שבו קשורים התובעים. מאן היה איש עסקים ונדבן יהודי-אמריקאי, עתיר נכסים, שהשקיע מיליוני דולרים בחברה בשנים 2006-2004, כנגד כ-20% ממניותיה (להלן: מניות מאן).
3. בחברה היו, בתקופה הרלבנטית לתביעה ובהתאם לדוח האחזקות האמור, עוד שני משקיעים מוסדיים, שאחזקתם מעט מעל 7% מהון המניות כל אחד; יתר המניות בידי הציבור.
4. מאן הלך לבית עולמו בשנת 2016, והוא בן 90 במותו. התובע 1 הוא עזבונו של מאן (ונוכח מעמדו זה, לא נדרש אליו כאל תובע).  התובעים 4-2 (להלן יחד: התובעים) הם נאמנים לעזבון מאן, כמו גם ל- Administrative Trust שהקים מר מאן (להלן: הנאמנות).  לתובעים עצמם, אין חולק, הזכות כיום בכ-74% ממניות החברה, שהן מניות נוספות על מניות מאן, שהוקצו למאן סמוך טרם פטירתו והועברו לתובעים, לאחר מאבקים בחברה, לאחר פטירתו (להלן: מניות התובעים).  לשיטת התובעים כיום, גם מניות מאן (קרי אותן 20% לערך מהון המניות של החברה) היו ובכל מקרה הנן כיום רכושה של הנאמנות, להבדיל מאשר של מאן באופן אישי, גם אם כך הן רשומות במרשם בעלי המניות של החברה, ועל כן יש לרשום את המניות על שמם, כמנהלי הנאמנות.  עניין שניתן היה לסבור כי הוא פשוט דיו, אך לא זה המצב: קרבס ותעוזה ניהול פעלו ופועלים להעביר מניות אלה לחזקת תעוזה ניהול, מכוחו של מכתב זכות סירוב בחתימת מאן משנת 2013 שהם אוחזים בידם, מהלך שהוליד מאבק משפטי חריף בהליך מקביל (תיק אזרחי 14582-03-22), [נבו], המתנהל אף הוא לפניי (להלן: ההליך המקביל).  כיוון שלהליך המקביל זיקה להליך כאן, תוקדש לו התייחסות קצרה.
5. במהלך שנת 2021 פנתה התובעת 3 לקרבס (כמנכ"ל חברת הניהול של החברה) בקשר עם רישום המניות על שם הנאמנות. בהמשך לתכתובת עם קרבס ועם יוערעור משפחה החברה פרופ' יוסף גרוס (שהיה אז אף בעל כ-7% ממניותיה של תעוזה ניהול), פנו התובעים ליוערעור משפחה החברה בסוף שנת 2021 וביקשו את רישום מניות מאן על שמם, זאת בתפקידם כמנהלי הנאמנות.  החברה לא השיבה.  לעומת זאת, תעוזה ניהול היא שיזמה פניה לתובעים, הודיעה כי מכתבם הובא לידיעתה, וכי תעוזה ניהול אוחזת בידה ב"מכתב זכות סירוב" שעליו חתם מר מאן ז"ל כשלוש שנים לפני מותו.  משמעותו הנטענת של אותו מכתב היא שכל העברה של מניות מאן (לרבות מחמת פטירתו ולרבות ליורשיו) תקים לתעוזה ניהול זכות סירוב ראשונה ביחס לאותה העברה.  לעמדת תעוזה ניהול יש לראות במניות מאן ככאלו שנתבקשה העברתן לנאמנות, והדבר מקים לתעוזה ניהול זכות לממש את 'זכות הסירוב' ולקבל את מניות מאן לידה, ובחינם.  דירקטוריון החברה התכנס מיד בעקבות אותו מכתב, בלא ידיעת התובעים, והחליט בתום שתי ישיבות לאשר את העברת המניות לתעוזה ניהול, אף שהוחלט עוד כי המניות תשארנה בנאמנות ל"פרק זמן סביר", על מנת לאפשר לתובעים לפנות לערכאות משפטיות.  התובעים עשו כן, בחודש מרץ 2022, בתביעה שהחברה (שביארה כי לא תביע עמדה ביחס אליה), קרבס ותעוזה ניהול נתבעים בה.  התובעים עתרו לסעדים שלבם בבטלות ההעברה וברישום מניות מאן על שמם, ואף עתרו לסעדים זמניים בעניין.  לאחר דיון בבקשה לסעד הזמני הסכימו הצדדים שם כי עד הכרעה בהליך המקביל, המניות תשארנה רשומות ערעור שונה מאן ז"ל, בלא שתבוצע בהן דיספוזיציה, בלא שהתובעים יוכלו להצביע מכוחן של המניות כל עוד לא זכו בסעד של רישומן על שמם, וכי יוכלו לנקוט עם זאת כל הליך אם יסברו שזכויותיהם נפגעות.  ההליך כאן מגלם את סברת התובעים שזכויותיהם נפגעו עתה.  ההוכחות בהליך המקביל נשלמו לפני זמן קצר, והתיק קבוע לסיכומים, אף שברי כי הכרעה סופית (קרי גם לאחר ערעור אפשרי), תהא אשר תהא, סביר שתבוא רק עוד זמן.
6. החברה, בהתגוננותה, עומדת על מחלוקת נוספת (ולשיטת החברה: קודמת בזמן), בין החברה עצמה לבין חלק מן התובעים, זאת בזיקה להפרת חובות אמון נטענות של חלקם בקשר עם הסכם מיזוג מסוים של חברת Bioness Inc. (להלן: ביונס), שלחברה מניות בה.  החברה, כבעלת מניות מיעוט בביונס, הגישה לפי המתואר בשנת 2022 הליך ייצוגי בארה"ב נגד מי שהם התובעים 4-3 כאן (להלן: הליך ביונס).  לשיטת החברה, התביעה הנוכחית לא נועדה אלא לקדם את ענייני התובעים בגדרי הליך ביונס.
7. מאז הגשת ההליך המקביל, הרי שהתובעים מזה, ותעוזה ניהול והחברה מזה משקיעים את זמנם בהתכתשות משפטית נמרצת, שאחד מנדבכיה הוא ההליך כאן.
8. התובעים מתארים כי בסמוך לאחר הגשת ההליך המקביל, פנו לחברה בקשר עם תשלומים של מעל 40 מיליון ₪ ששילמה החברה לתעוזה ניהול, מכוח הסכם הניהול, שלא אושר כדין, עמדת התובעים. החברה דחתה את הפניה.  התובעים ראו לפנות לרשות ניירות ערך.  זו, עולה, הודיעה לחברה כי הסכם הניהול פקע לפי דין משנכנס לתוקפו תיקון 20 לחוק החברות (תיקון משנת 2012 שהוסיף בסעיף 272 לחוק החברות עסקאות המצריכות אישורים מיוחדים).  לעמדת רשות ניירות ערך, יש לראות את הסכם הניהול ככזה שלא אושר כדין, כאשר אישורו מצריך אישור ועדת תגמול, הדירקטוריון, ואסיפה כללית שבה בין היתר אותו רוב מקרב בעלי מניות המיעוט ה'ניטרליים', כנזכר בסעיף 267א(ב) (כך גם בסעיף 275) לחוק החברות.  החברה פרסמה אפוא ביום 28.5.2023 דוח מיידי לזימון אסיפה מיוחדת, ליום 3.7.2023, ששניים מהנושאים בה הם אשרור בדיעבד של ההתקשרות והכספים שקיבלו תעוזה ניהול משנת 2013 ואילך (להלן: אשרור התשלומים בדיעבד), ואישור ההתקשרות של החברה בהסכם הניהול הקיים, מסוף שנת 2022 ועד סוף שנת 2025 (להלן: אישור הסכם הניהול).  התובעים פעלו, בגדרי ההליך המקביל, להביא לעיכוב הדיון בשני אלה.  דיון התקיים ביום 14.6.2023, יממה לאחר שרשות ניירות ערך הודיעה לחברה כי עמדתה היא שהסכם הניהול לא אושר כדין, תוך שהבהירה כי אינה מחווה דעה בשאלה מתי יש לכנס אסיפה.  בהסכמה, נקבע כי נושא אשרור התשלומים בדיעבד יוסר בשלב זה מסדר היום, בעוד שנושא אישור הסכם הניהול לשלוש שנים עד תום שנת 2025 ייוותר על כנו, כאשר למען הסר ספק הובהר כי התובעים יהיו רשאים להצביע מכוח מניותיהם (קרי 0.74% מהון המניות של החברה), להבדיל מאשר מכוח מניות מאן (קרי כ-20% מהון המניות).
9. בסמוך לפני האסיפה, ביום 27.6.2023, פנו התובעים לחברה בבקשה כי תאשר לאפשר להם לעיין בכתבי ההצבעה ובייפוי הכוח שנמסרו לחברה כמו גם בקובצי האקסל הנוגעים להצבעה, באופן שיאפשר לתובעים לבחון את עיבוד תוצאות הצבעת בעלי המניות. כן עתרו למינוי משקיף מטעמם שינכח באסיפה המיוחדת, הכל כדי להבטיח את שקיפות ותקינות הליך ספירת הקולות.  החברה דחתה את בקשתם.
10. אסיפה כללית של החברה התקיימה ביום 3.7.2023, במשרדי תעוזה ניהול. מנהלה היה דירקטור בחברה, מר גיורא מיוחס, ומי שמונה לרכז את נתוני ההצבעה היה ב"כ החברה, עו"ד ד"ר זאב הולנדר.  בדוח המיידי שפרסמה החברה צוין כי העסקה אושרה כדין.  הפרטים כוללים את מספר המניות שמכוחן הצביעו בעלי מניות: כ-76 מיליון, מתוך כ-114 מיליון מניות מוקצות.  מהן כ-54 מיליון מניות שלא סווגו כשייכות לבעלי עניין אישי (קרי, בניכוי כ-22 מיליון המניות שבאחזקת תעוזה ניהול וקרבס עצמו).  מתוך בעלי המניות הבלתי נגועים (לפי ספירת החברה והצהרות אותם בעלי מניות כנראה) תמכו בהצעה מחזיקי כ-34 מיליון מניות (קרי כ-63% מבעלי המניות המוגדרים כניטרליים, או כ-30% מכלל בעלי המניות בחברה), והתנגדו מחזיקי כ-20 מיליון מניות (קרי כ-37% מבעלי המניות הניטרליים, או כ-17% מכלל בעלי המניות בחברה).
11. ביום 10.7.2023 הגישו התובעים בקשה בגדרי ההליך המקביל, שם עתרו לאפשר להם את העיון בכתבי ההצבעה, זאת מכוח הוראת תקנה 10 לתקנות ההצבעה בכתב. לו החזיקו במניות מאן, או אז היתה מוקנית להם הזכות האמורה מכוח תקנה 10(א) לתקנות, הקובעת את זכות העיון האוטומטית למחזיק במעל מ-5% מן המניות שאינן של בעל השליטה.  אך זכות זו קמה לתובעים לשיטתם גם מכוח תקנה 10(ב) לתקנות, הקובעת כי לבית המשפט שיקול דעת אם לאפשר את העיון גם למחזיק בהיקף נמוך יותר של מניות.  ביקשתי מן החברה לבחון, וזו דחתה את הפניה, במכתבה מיום 13.7.2023.  הנושא לובן בדיון שממילא היה קבוע בהליך המקביל, ליום 17.7.2023, שם הבהרתי כי לא בגדרי אותו הליך ניתן לבחון את בקשת התובעים בעניין העיון, כי אם בהליך נפרד, כזה שיובא אף הוא לטיפולי במידת הצורך.  ציינתי כי בידי החברה לשקול את האפשרות אם להיעתר לבקשה, בפרט כשאנו עוסקים במי שאין חולק כי במידה מסוימת בא בנעלי מאן, וכך ייחסך הליך נוסף ומכביד.  כמעט למותר לציין: החברה לא ייתרה את הצורך בהליך שכזה.
12. ביום 30.10.2023 הגישו התובעים תביעתם כאן כלפי החברה, תביעה שהופנתה בתחילה ושלא לצורך גם כלפי תעוזה ניהול (שנמחקה מן התביעה כאמור, בהסכמה). הם עותרים לצו המורה לחברה לאפשר להם לעיין בכל כתבי ההצבעה של האסיפה המיוחדת, לרבות באמצעות קבלת העתק מכל כתבי ההצבעה וייפוי הכוח וקבלת עותק של גיליון הנתונים לעניין ההצבעות שהתקבלו במערכת ההצבעה האלקטרונית, וזאת בהתאם להוראת תקנה 10(ב) לתקנות ההצבעה בכתב.  התובעים פורסים את הטעמים שהם מוצאים להפעלת שיקול הדעת השיפוטי על מנת לאפשר להם את העיון המבוקש.  בין היתר, הם טוענים לחשיבות הפיקוח של בעלי המניות בהחלטה מהותית ביותר, שעניינה בתשלום מן החברה הציבורית לחברת הניהול השולטת בה; כי הנהלת החברה מצויה בניגוד עניינים ביחס לניהול האסיפה; כי אילו היו התובעים נרשמים כבעלי מניות מאן (20% מהון המניות), היה בידם למנוע את אישור העסקה; כי המדובר בשיעור מתנגדים 'ניטרליים' גבוה וכי די היה בכך שאחד מן המשקיעים המהותיים היה משנה את דרך הצבעתו ואף אז ההחלטה הייתה משתנה; וכי תוצאות ההצבעה מעלות חשד לקיומו של עניין אישי שלא דווח במסגרת ההצבעה בשים לב לכמות החריגה של בעלי המניות שראו להשתתף בהצבעה (כ-87% מבעלי המניות בחברה).  התובעים מוסיפים כי קבלת המידע מאפשרת גם את החלפת הדעות בין בעלי המניות, עניין שאליו מכוונות תקנות ההצבעה בכתב לשיטתם.  החברה לא תינזק ממתן זכות העיון, עמדתם.
13. החברה דחתה בכתב הגנתה את טענות התובעים. תמצית טענותיה: לא נפל כל פגם בהצבעה, שזכתה לפיקוח הדוק ויסודי, ממי שניהל וליווה אותה.  אף רשות ניירות ערך פנתה לחברה לאחר ההצבעה וביקשה את המסמכים לצורך בדיקת אופן ההצבעה, אך לא הוסיפה להשמיע קול לאחר שקיבלה אותם, ומכאן שיש לראות את הרגולטור עצמו כמי שבדק ומצא כי אין חשש אמיתי שנפל דופי בכתבי ההצבעה, בהצבעה או בתוצאותיה.  לתובעים אין זכות מוקנית לעיון, ואין לאפשר להם לעיין גם כאן.  הרציונל הבסיסי של מנגנון ההצבעה באמצעות כתב הצבעה נועד לעודד את בעלי המניות להצביע באמצעות כלי נוח ואנונימי, ובקשת התובעים חותרת תחת רציונל זה, פוגעת בפרטיות בעלי המניות שהצביעו באמצעות כתבי הצבעה ועלולה להוביל להשלכות שליליות על השימוש בכלי זה.  מהותיות ההחלטה אינה משנה מסקנה זו.  בענייננו, כך החברה, עיקר הוא שהמניעים האמיתיים של התובעים הם לקבל את פרטיהם האישיים של בעלי המניות, לצורך קידום הסכסוך הנרחב וחוצה היבשות בינם לחברה.
14. הצדדים, כבקשת התובעים ובעידוד בית המשפט, פעלו לקדם את ההליך באופן מהיר במידת הניתן. הם הסכימו לקצר הליכים מקדמיים, אך הגישו תצהירי עדות ראשית ונשמעו הוכחות.  מטעם התובעים הצהירה גב' אנושה בוסטני (להלן: בוסטני), התובעת 3, ממנהלי העזבון, שאף הגיע מארה"ב לישראל כדי להיחקר.  מטעם החברה הצהיר יו"ר הדירקטוריון של החברה, ד"ר יהושע גלייטמן (להלן: גלייטמן).  לאחר חקירותיהם הנגדיות, סיכמו הצדדים, ועל עיקרי הטענות הצריכות בירור נעמוד בפרק הדיון להלן.

דיון