תח (חי') 6625-11-22 מדינת ישראל נ' ג׳האד רג׳ב מחמד אלהסי

1. הספינות P00494 ו-P00474 הן ספינות דיג בבעלותם של ג'האד הסי ומחמד הסי אשר פעלו במימי רצועת עזה. בימים 14/2/2022 ו-26/10/2022 נתפסו הספינות על ידי כוחות חיל הים והובאו לנמל אשדוד.  תפיסת הספינות נעשתה בשל הפרת מגבלות השיט הביטחוניות שהוטלו על ידי חיל הים במרחב הימי של רצועת עזה ואשר הגדירו אזורים בהם הדיג מותר ואזורים בהם הדיג אסור, ולאחר שמפעילי הסירות סירבו להישמע להוראות כוחות חיל הים.
2. בבקשות המונחות להכרעה כעת עותרת המבקשת, מדינת ישראל, להורות על החרמתן של הספינות בהתאם להוראת חוק המלקוח הימי משנת 1864 (Naval Prize Act 1864). כבר בפתח הדברים נציין כי במסגרת הליכי ביניים, שוחררו הספינות והוחזרו לבעליהן בכפוף להפקדת בטוחות לרבות ערבויות כספיות.
3. בקשות ההחרמה מעוררות שאלות מורכבות שטרם נדונו בישראל וחלקן אף טרם נדונו בעולם ובהן, אלו דינים חלים על השיט והדיג במרחב הימי של רצועת עזה ועל פעילות כוחות חיל הים באזור; האם דיני הכיבוש, כטענת המשיבים, או דיני הלחימה המנהגיים, כנטען על ידי המדינה; תקפן של המגבלות הביטחוניות שהוטלו על ידי חיל הים; האם הפרת מגבלות אלו מקימה למדינה עילה לתפיסה ולהחרמת הספינות; האם העובדה שהספינות שימשו לדיג מסייגת את זכות המדינה לתפוס ולהחרים את הספינות; והאם בנסיבות המקרה היה מקום לתפיסה ולהחרמה של הספינות.
4. שאלות אלו התעוררו בהתאם לנסיבות ששררו בשטח רצועת עזה ובמרחב הימי של הרצועה טרם אירועי הטבח מהשבעה באוקטובר 2023 ובטרם נפתחה מלחמת "חרבות ברזל". לשינויי הנסיבות עשויות להיות השלכות על ההכרעה בשאלות השונות.  במיוחד חשוב להדגיש כי לטענת המשיבים, שתי הספינות ששוחררו בהליכי הביניים, הושמדו בעת שעגנו בנמל עזה על ידי ספינות חיל הים במהלך הפעילות הצבאית.  להשמדת הספינות, כך נטען, יש רלבנטיות להליך, לרבות בשאלה האם יש עילה להורות על החרמת הבטוחות שהופקדו על ידי המשיבים לצורך שחרור הספינות.

את הדיון אפתח בתיאור הרקע הכללי להטלת מגבלות השיט במימי רצועת עזה ולאחר מכן אתאר את הרקע לתפיסת הספינות, את ההליכים בתיק, ולבסוף אדון בטענות הדרושות להכרעה בשלב זה של ההליך.

רקע כללי

5. עד לחודש יוני 1967 היה שטח רצועת עזה, לרבות המרחב הימי שסמוך לה (להלן: המרחב הימי), בשליטת מדינת מצרים. בחודש יוני 1967, במהלך מלחמת "ששת הימים", נכבשו הרצועה והמרחב הימי על ידי כוחות צה"ל וחיל הים.  ברצועת עזה הוקם ממשל צבאי אשר פעל על פי דיני הכיבוש כפי שעוצבו במשפט הבינלאומי המנהגי (ראו בג"צ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל, פ"ד נט(2) 481, עמ' 512 -513 (2005); דו"ח הוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום 31 מאי 2010, בראשות השופט (בדימוס) י' טירקל (להלן: ועדת טירקל), עמ' 27 – 28)).  בתקופת הממשל הצבאי יישמה מדינת ישראל את ההוראות הקבועות באמנות הבינלאומיות, לרבות האמנה הרביעית בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה - אמנת ז'נבה, מיום 12 אוגוסט 1949 (אמנת ז'נבה הרביעית) ואת הוראות אמנת האג הרביעית בדבר הדינים והמנהגים של המלחמה ביבשה, והנספחים לאמנת האג משנת 1907.  צה"ל וחיל הים הם ששלטו במרחב הימי וקבעו את ההנחיות וההוראות בדבר תנועות כלי השיט במרחב .

ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 19166.     בשנת 1993 נחתם בין מדינת ישראל לבין הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) הסכם עקרונות על הסדרי ביניים של ממשל עצמי פלסטיני, ובעקבותיו נחתמו הסכמי ביניים נוספים שסופם בהסכם ביניים ישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה משנת 1995 (ראו כתבי אמנה 1071 כרך 33) (להלן: הסכם הביניים).