במצב זה עומדת להכרעה אך ורק השאלה האם יש מקום להורות על החרמת הבטוחות שהופקו בהתאם להחלטות הביניים.
הכרעה בשאלת החרמת הבטוחות
- לאור האמור עד כה הגעתי למסקנה כי אין מקום להכריע בכל הטענות העלות מבקשות ההחרמה וכי ראוי להסתפק בהכרעה מצומצמת בלבד בעניין הבקשה להחרמת הבטוחות. במסגרת זו הגעתי למסקנה כי אין מקום להורות על החרמת הבטוחות וכי לאור הנסיבות העובדתיות העדכניות והקביעה כי הפינות הושמדו, יש להורות על השבת הבטוחות למשיבים.
- מעצר אניות בתביעות חפצא נועד להבטיח לנושים כי אם תתקבל תביעתם יוכלו למכור את האנייה ולהיפרע מתמורת המכר. על כן נקבע לא אחת כי אנייה שעצרה תשוחרר בכפוף להפקדת בטוחות לפירעון החובות הנטענים. לא כך בהליכי החרמה של ספינות על פי דיני המלקוח שהרי תכלית ההחרמה אינה להיפרע מדמי המכר אלא להרתיע את בעלי הספינה מהמשך ההפרות. מכאן שהבטוחות שהופקדו חלף החזקתן במשמורת עד לסיום ההליך, נועדו להבטיח את החזרתן למשמורת במקרה שיינתן צו החרמה או לאפשר את החרמתן הבטוחות כאמצעי הרתעתי חלופי.
- בהחלטת הביניים בעניין ספינה א' ציינתי כי "ככל שיינתן צו המאשר את החרמת הספינה, היא תוחזר לחזקת מדינת ישראל תוך 30 יום, שאחרת ימומשו העירבון והערבות המפורטים לעיל". בהחלטת הביניים בעניין ספינה ב' ציינתי כי " הערבות תשמש להבטחת החזרת הספינה אם וכאשר תינתן הוראה על החזרתה לידי המדינה, וכן להבטחת שמירה על מגבלות השיט, ככל שיוטלו, עד להכרעה בבקשת ההחרמה".
- משקבעתי כי הספינות הושמדו ברי כי אם תתקבלנה בקשות ההחרמה לא ניתן יהיה להחזירן למשמורת ולהעביר את הקניין בהן למדינת ישראל. גם אם בעלי הספינות ירצו למלא את הוראות בית המשפט הם לא יוכלו לעשות כן בשל השמדת הספינות. אין חולק כי לבעלי הספינות לא היה חלק בהשמדתן, ואף המדינה אינה טוענת כך. הבטוחות לא נועדו לנסיבות שכאלו שבהן לא ניתן להחזיר את הספינות בשל גורמים שאינם קשורים לבעליהן.
- ראינו כי תכלית החרמתן של ספינות שהפרו מגבלות שיט היא תכלית הרתעתית. משהושמדו הספינות, ולאור הפסקת כל פעילות הדיג על ידי המשיבים, אין צורך בחילוט הבטוחות, שכן החשש שמא המשיבים ישובו לדוג ולהפר את מגבלות השיט, אינו קיים עוד.
- יתרה מזאת, ראינו כי השאלות העומדות להכרעה בבקשות ההחרמה הן שאלות מורכבות שרובן לא זכו מעולם לדיון משפטי בישראל וחלקן אף לא נדונו בעולם. לאחר אירועי ה-7 באוקטובר 2023 ופתיחת מלחמת "חרבות ברזל", השתנו הנסיבות ברצועת עזה ובמרחב הימי. המרחב הימי מצוי כיום באזור לחימה ואינו משמש עוד לפעילות דיג. איש אינו יודע מה יהיו הנסיבות בעתיד, אילו הסדרים משפטיים יחולו על רצועת עזה ועל המרחב הימי, האם מגבלות השיט יישארו, ישונו או יבוטלו, האם כוחות צה"ל ימשיכו באכיפת המגבלות, האם הסדרי הבינים שהגדירו את אזורי השיט ואזור הדיג יעמדו בתקפם, וכדומה. במצב זה ההכרעה בסוגיות שלפתחנו הפכה להיות תיאורטית וספק אם יהיה בה כדי להתוות את הדין במצב העובדתי והמשפטי החדש שישרור בעתיד.
- כידוע הלכה היא כי בית המשפט לא ידון בעניין תיאורטי שאינו דרוש להכרעה בסכסוך מוגדר. הלכה זו נכונה גם מקום שבו השתנו הנסיבות ושאלה שהייתה קונקרטית בתחילת ההליך הפכה בחלוף הזמן לשאלה תיאורטית (ראו למשל עע"מ 2211/19 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ראש עיריית חיפה, ד"ר עינת קליש רותם [נבו] (11.11.2020)). שינוי הנסיבות והשמדת הספינות הותירו את מרבית השאלות השנויות במחלוקות, אף אם הייתה להכרעה בהן חשיבות ביום הגשת הבקשות, כשאלות תיאורטיות בלבד. אין כל הצדקה כי בית המשפט ידון ויכריע בבקשות ההחרמה העוסקות במצב עובדתי ומשפטי שאינו קיים עוד ואיש אינו יודע האם ישוב או ישתנה.
- לאור כל האמור אין צורך להכריע בטענות הצדדים בבקשות ההחרמה לגופן. שאלות אלו יתבררו, אם יהיה צורך בכך בעתיד בבקשות החרמה של ספינות דיג, בהתאם לנסיבות ולמצב המשפטי שישרור וניתן ליתן הוראות לעניין השבת הבטוחות ללא צורך בהכרעה בהן.
- מסקנה זו סותרת לכאורה את החלטותי מיום 12.2.2024 ומיום 4.3.2024 שבהן קבעתי כי יש צורך לדון בבקשות ההחרמה לגופן. למרות זאת איני מוצא מקום לדון בטענות הנוגעות להחרמת הספינות לגופן. גם בהחלטתי מיום 4.3.2024 ציינתי כי מוצע לצדדים לשקול "[...] האם לאור שינוי הנסיבות ושינוי מצב הלוחמה באזור רצועת עזה יש עדיין חשיבות להכרעה בשאלות המורכבות המתעוררות בתיק זה, או שניתן להגיע להבנות בעניין הבטוחות ללא צורך בהכרעה שיפוטית". הצדדים לא השכילו להגיע להבנות בעניין הבטוחות והגישו טיעונים. עיון בטיעונים שהוגשו רק חידד את המורכבות העולה מהשאלות שבמחלוקות ואת המסקנה כי בנסיבות החדשות השוררות באזור רצועת עזה, אין צורך להכריע בשאלות אלו. עוד ראוי להדגיש כי בשאלת השמדת הספינות שהייתה שנויה במחלוקת, הובאו ראיות נוספות שדי היה בהן לקבוע כי לצורך ההליך הנוכחי ניתן לקבוע כי הפינות ניזוקו ונהרסו במהלך הפעילות הצבאית עד כי אין חשש שישובו לשיט. כאמור בהחלטות הבינים קבעתי כי הבטוחות ישמשו להבטחת החזרת הספינות, אם וכאשר תתקבלנה בקשות ההחרמה. מאחר וברי כי אין כל אפשרות להחזרת הספינות, ואין שום טענה למעורבותם של המשיבים בהשמדת הספינות, מתחייבת המסקנה כי אין מקום להחרמת הבטוחות.
- אזכיר כי בית המשפט העליון לא הורה מפורשות כי יש צורך להכריע בבקשות ההחרמה לגופן אלא הסתפק בקביעה שאין עילה להתערבות ערכאת הערעור בהחלטות הביניים. בית המשפט העליון הדגיש כי סוגית השמדת הספינות הייתה שנויה במחלוקת וטרם נבחנה על ידי בית משפט זה. כעת לאחר שהסוגיה נדונה ולאור מסקנתי בדבר השמדת הספינות ברי כי יש מקום לשקול שוב האם קיימת הצדקה לדון בכל שאר הטענות שבבקשות ההחרמה.
סוף דבר
- לאור כל האמור איני מוצא מקום לדון בבקשות ההחרמה לגופן ובשים לב לנסיבות שפורטו אני מורה הבטוחות שהופקדו על ידי בעלי הספינות בשני התיקים יושבו להם באמצעות באי כוחם. הערבויות שניתנו על ידי צדדי ג' מבוטלות.
מובהר כי אין בהחלטתי זו כדי להביע דעה כלשהי בשאלות השנויות במחלוקת כפי שפורטו לעיל.