בהחלטתה בערר השני קבעה ועדת הערר כי לא ניתן לאשר את הבקשה לשימוש חורג "עקב בעיות התנועה שיוצר המינימרקט במקום".
החלטת ועדת הערר בערר השני נסמכה על חוות דעת מנהל אגף תנועה בעיריית ת"א, אינג' שלמה פלדמן, לפיה:
"בביקורת שערכתי באופן אקראי בשבוע אחד הרי ברוב המקרים שעברתי נמצא רכב פורק וטוען או בארלוזרוב או בויצמן (לא צילמתי).
המסקנה שאינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו.
הוא עדיין מבטיח שיעמוד בהתחייבויותיו עד שכל הספקים יבינו" (נספח ה' לתגובת הועדה המקומית).
- מהאמור לעיל עולה כי ועדת הערר החליטה שלא להתיר לעותר שימוש חורג בהסתמך על חוות דעתו של אינג' פלדמן, לפיה העסק גורם לבעיה בטיחותית ולהפרעה בתנועה, וכן על חוות דעתו לפיה מתבצעות טעינות ופריקות במקום.
מחוות הדעת עולה כי אף שהעותר התחייב שלא לבצע פריקות וטעינות בשעות האסורות, לא עלה בידיו לעמוד בהתחייבויותיו.
הסתמכות על חוות דעתו זו של אינג' פלדמן לפיה מתבצעות פריקות וטעינות במקום, אף שאינה מפרטת את השעות בהן נערכה ביקורת, אינה בלתי סבירה.
בסיכומו של דבר קבעה ועדת הערר כדלקמן:
"אנו סבורים כי חנות מסוג מינימרקט מצריכה דרך לפרוק סחורה מידי יום, שלא כמו חנות נעליים, למשל. על כן, במידה ולא ניתן להסדיר פריקה וטעינה סבירה בצומת כה עמוס, מבלי שתהיה כל הפרעה לתנועה במקום, הרי שלא ניתן לאשר הבקשה" (נספח ד' לתגובת ועדת הערר).
העותר לא הצביע על כל פגם אשר נפל בהחלטה זו, ולא מצאתי כי היא לוקה בחוסר סבירות וכי יש להתערב בה.
- מתגובת משיבים 4-6 על נספחיה עולה כי כנגד העותר ושותפו לעסק הוגש כתב אישום בגין עיסוק ללא רישיון בעסק טעון רישוי, הם הורשעו והוצא כנגדם צו סגירה (סעיפים 4-5 לתגובה).
העותר לא ציין עובדות אלה בעתירתו.
העלמת עובדות מהותיות אלה מהעתירה, כמו גם העובדה כי העותר ממשיך ופועל ללא רישיון ובניגוד לצו שיפוטי, מהוות חוסר תום לב וחוסר נקיון כפיים ויש באלה, כשלעצמם, נימוק עצמאי לדחיית העתירה (ור' גם סיכומי ועדת הערר).
- אי לכך, ולאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית.
- העותר ישלם למשיבים 4-6 שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ + מע"מ.
סכום זה ישולם תוך 30 ימים שאם לא כן, ישא ריבית והצמדה מהיום ועד
התשלום המלא בפועל.
- המזכירות תשלח העתק מפסק-דין זה לצדדים.
ניתן היום ו' ב אדר א, תשס"ח (12 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים.
| גדות שרה, שופטת |