- ולבסוף, ולא אחרון בחשיבותו, גם לעמדתה של הרשות לניירות ערך, "החלטה לחלק דיבידנד במזומן, כשלעצמה, אינה נכנסת לגדר סעיף 270(4) לחוק החברות ואינה כפופה לאישור האסיפה הכללית לפי סעיף 275 לחוק החברות" (מכתבו של יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' זוהר גושן, לחברת הכנסת שלי יחימוביץ' מיום 13.1.2010, בנוגע לחלוקת דיבידנד בחברת פרטנר (מוצג מש/15 למוצגי בזק; אוסיף כי אף באותו מקרה מדובר היה בחלוקה שאינה מקיימת את "מבחן הרווח". אל מבחני החלוקה הקבועים בחוק החברות אשוב ואדרש בהמשך הדברים).
- הנדבך השלישי במסלול התקיפה לפי סעיפים 270(4) ו-275 לחוק, נסב על "העניין האישי" של בעל השליטה בעסקה. לנוכח מסקנתנו כי חלוקת דיבידנד אינה מהווה "עסקה", וכי גם אם מדובר ב"עסקה" אין לראותה כ"עסקה חריגה עם בעל שליטה" או כ"עסקה חריגה עם אדם אחר", אזי מתייתר הצורך להידרש לשאלה אם ניתן לייחס לבעל השליטה "עניין אישי" בחלוקה. אף על פי כן, למען המשך הדיון ושלמותו, אקדיש את החלק הבא לנקודה זו.
"עניין אישי" בחלוקת דיבידנד
- המונח "עניין אישי" מוגדר בסעיף 1 לחוק באופן הבא:
"ענין אישי" - ענין אישי של אדם בפעולה או בעסקה של חברה, לרבות ענין אישי של קרובו ושל תאגיד אחר שהוא או קרובו הם בעלי ענין בו, ולמעט ענין אישי הנובע מעצם החזקת מניות בחברה, לרבות עניין אישי של אדם המצביע על פי ייפוי כוח שניתן לו מאת אדם אחר אף אם אין לאחר עניין אישי, וכן יראו הצבעה של מי שקיבל ייפוי כוח להצביע בשם מי שיש לו עניין אישי כהצבעה של בעל העניין אישי, והכל בין אם שיקול הדעת בהצבעה הוא בידי המצביע ובין אם לאו.
קורא המעיין בתוכן ההגדרה מגלה על נקלה כי מדובר בהגדרה "מעגלית" שאינה יוצקת תוכן מהותי מעבר למשמעותו המילולית של המונח. כך בחוק החברות, וכך גם בהגדרה שהיתה קבועה בשעתו בסעיף 96כד לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, שנקטה לשון "לרבות ענין אישי של קרובו של נושא המשרה או עניניו של תאגיד אחר שבו נושא המשרה או קרובו הם בעלי ענין" (עוד על גלגוליו של המונח, ראו עדי זלצמן וקרן אלגברלי גולדמן "האבולוציה של המונח 'עניין אישי'", תאגידים ח(4) 32 (2011) (להלן: זלצמן ואלגרבלי גולדמן)). מטבע הדברים, מצב זה יצר קרקע פוריה לפרשנות המונח בידי בתי המשפט ולהתייחסותם של מלומדי משפט (ראו סקירתו הנרחבת של השופט כבוב בת.פ. (ת"א) 40213/05 מדינת ישראל פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' גבעוני, [פורסם בנבו] פס' 516-480 (26.12.2012) (להלן: עניין גבעוני)).