נקודת המוצא של ה-working party בהנחיותיו היא, כי אין הבדל בין חדירה לתכתובת אי-מייל האצורה במחשב עצמו, או בשָרָת של המעסיק, לבין חדירה לתכתובת אי-מייל שטרם הגיעה לייעדה. כך או כך, ההגנה מפני חדירה לתכתובת אי-מייל של העובד, כמוה כהגנה על זכויות היסוד שלו, מפני חדירה לפרטיותו בתכתובת נייר בה אנו מורגלים.
The Working Party is of the view that on-line and off-line
situatins should not be treated differently without reason, and as such e-mails benefit from the same protection of fundamental rights as traditional paper mail[61].
בדומה, ובהתייחס למעקב שמקיים המעסיק אחר השימוש שעושה העובד במחשב ויישומיו ובתכתובת האי-מייל שלו במסגרת העבודה, מכירים המשפט האירופי בכללותו וה -working party בזכות היסוד של העובד לפרטיות. זאת, תוך איזון בין ההכרה בצרכיו של העובד למרחב וירטואלי פרטי במקום העבודה, לבין זכות הקניין והפררוגטיבה הניהולית של המעסיק לקביעת מדיניות של שימוש בטכנולוגיות מידע במקום העבודה, והמעקב על העובדים בשימוש בהן.
--- סוף עמוד 21 ---
שלא כגישתו של הדין האירופי, ניכרת בפסיקה האמריקאית שעניינה בפרטיות, מגמת העדפה ברורה של זכויות המעסיק, לרבות במקרים בהם ננקטו על ידי המעסיק אמצעי חדירה פולשניים לפרטיות העובד[62]. הדין האמריקאי כמעט ואינו מכיר בציפייה סבירה לפרטיות העובדreasonable expectation of privacy בכל הנוגע לנתוני תקשורת בדבר כתובת השולח והנמען[63] ולנתוני תוכן של תכתובת אי-מייל מתיבה שהוקצתה לעובד במקום העבודה או מתיבת דואר פרטית אשר המעסיק מאפשר שימוש בה במקום העבודה[64], והמהווה חלק מרשת מחשבים הנגישה לצד שלישי[65]. זאת, הן במקרים בהם, קיימת מדיניות ברורה של המעסיק בנוגע לשימוש באינטרנט ובתיבות דואר אלקטרוני במקום העבודה ומעקב על טכנולוגיות אלה[66] , והן במקרים בהם לא הוכח קיומה של מדיניות כזו[67], כאשר על המעסיק להוכיח "אינטרס עסקי" בקריאת הודעות דואר אלקטרוני אישיות.[68]
לאחרונה, נראים בגישה האמריקאית ניצנים המרחיבים את ההכרה בזכות לפרטיות העובד. בספרות המקצועית נשמעת קריאה להרחבת ההגנה על זכות העובד לפרטיות במקום העבודה מכוח תחולת עקרון תום הלב במשפט העבודה[69]. בכמה מדינות בארצות הברית נחקקו חוקים
--- סוף עמוד 22 ---
המחייבים מעסיקים להודיע לעובדים על מדיניות מעקב בהתקשרויות אלקטרוניות לרבות באמצעות תכתובת אי-מייל[70]. הפסיקה האמריקאית הכירה בציפייה סבירה לפרטיות העובד גם לגבי תוכן תכתובות אי-מייל במקום העבודה, בהעדר מדיניות במקום העבודה לפיה השימוש במחשב ובטכנולוגיות מידע נמצא תחת מעקב המעסיק[71]. עם זאת, ציין בית המשפט העליון בעניין Quon כי סוגיית הציפייה הסבירה לפרטיות במסגרת התקדמות הטכנולוגיות של העברת מידע בהתקשרות אלקטרונית, נמצאת בהתהוותה וקשה לצפות מה יהיה היקף ההכרה בה: