בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (השופט חיים ארמון; עב 1158/06; עב 1027/06) קבע כי חדירת החברות לתכתובת האי-מייל הפרטית של המשיב והגשתה לבית הדין כראיה, מהווה פגיעה חמורה בפרטיותו כעובד; וכי אין להגיע למסקנה לפיה נתן הסכמתו לעיון בתדפיסי האי-מייל מתיבת הדואר הפרטית שלו, בשל כך בלבד שנמצאו בפח האשפה שבתחומי החברה. אי לכך, נעתר בית הדין למבוקשו של המשיב, והורה על הוצאת תדפיסי תכתובות האי-מייל מתיק בית הדין. נגד החלטה זו מכוון ערעורן של החברות, מושא דיוננו בהליך זה.
--- סוף עמוד 7 ---
ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 25.6.2008 בין ההסתדרות ללשכת התיאום
5. במסגרת הדיון המאוחד בערעורים שלפנינו, הורינו על הזמנת ההסתדרות הכללית החדשה (להלן: ההסתדרות) ולשכת התאום של הארגונים הכלכליים (להלן: לשכת התיאום) כמתייצבים לדיון. נוכח המצב שנוצר לאחר פסיקתם של בתי הדין האזוריים ובמסגרת הטיעונים בערעור, הודיעו ההסתדרות ולשכת התיאום לבית דין זה, כי חתמו על הסכם קיבוצי כללי במסגרתו נקבעו עקרונות וכללי ההתנהגות בשימוש שעושה העובד במחשב המעסיק במקום העבודה, כחלק בלתי נפרד מביצוע העבודה ולצרכיה. ההסכם הקיבוצי הכללי נחתם ביום 25.6.2008 בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה - כארגון העובדים היציג שהוא צד להסכמים קיבוציים ארציים וענפיים בכל המגזרים במשק, לבין לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, שהיא ארגון גג המאגד את רוב ארגוני המעסיקים והארגונים הכלכליים בישראל (להלן: ההסכם הקיבוצי או ההסכם).
כפי הנדרש בדין[1] הוגש ההסכם לרישום ביום 30.7.2008 במשרד התעשייה המסחר והעבודה כהסכם קיבוצי מספר 20087033[2], נקלט ביום 12.10.2008 ו"נרשם בספר ההסכמים הקיבוציים כדין"[3] בתחולה פרוספקטיבית החל מיום החתימה[4], באין הוראה מפורשת בדבר מועד התחולה. לפי שהוצהר בהסכם, בכוונת הצדדים לפנות אל שר התעשייה המסחר והתעסוקה "בבקשה להוציא צו הרחבה, המחיל את הוראותיו על כל העובדים והמעסיקים בישראל"[5]. נכון למועד כתיבת פסק דין זה לא הוצא צו הרחבה. ההסכם הקיבוצי מאפשר הצטרפות ארגון המעסיקים, שאיננו צד להסכם והצטרפות "מעסיק, שהסכם זה אינו חל עליו, והוא צד להסכם קיבוצי כללי מיוחד או הסדר קיבוצי"[6].
בסעיף 2 להסכם הקיבוצי נקבעו עקרונות מוסכמים אשר יחולו על "חובות וזכויות עובד ומעסיק בעת שימוש במחשב".. בכפוף לעקרונות המוסכמים,
--- סוף עמוד 8 ---