פסקי דין

עע (ארצי) 8/90 טלי איסקוב ענבר נ' מדינת ישראל – הממונה על חוק עבודת נשים ואח' - חלק 5

08 פברואר 2011
הדפסה

--- סוף עמוד 10 ---

המרחב הווירטואלי הפרטי של המשתמש במחשב כמוהו כמרחב הפיסי האישי השמור לאדם, והפעילות במחשב כמוהָּ כעשיית המשתמש בביתו, בחצריו ובמכוניתו. לפיכך, ובהיות המחשב "המגירה האישית של בעליו" המכילה מידע כמוס, פרטי ואישי, נחשבת חדירה בלתי מורשית למחשב "כחיטוט בחפציו האינטימיים"[13] של בעליו, ופלישה לטריטוריה זו מהווה פגיעה בזכותו החוקתית לפרטיות[14]. מכאן, אף הדרישה להתאמה האישית של השימושים במחשב, והבחירה המוקפדת באחסון מידע רגיש, החשוב למשתמש והייחודי עבורו.

פרק שני:

זכויות היסוד של המעסיק והעובד בשימושי המחשב במקום העבודה

7. לשם בירור המחלוקת, מושא הדיון שלפנינו, נפנה תחילה לבחינת מערכת הזכויות החוקתיות והחוקיות החלות על המעסיק והעובד במהלך יחסי העבודה לרבות בהיבטים השונים של השימוש במחשב ובטכנולוגיות המידע שבו.

הערך החוקתי-אובייקטיבי של הקניין והפררוגטיבה הניהולית של המעסיק

8. הזכויות החוקתיות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק, הן בעלות תחולה ביחסים שבין הפרט לשלטון (ההיבט הסובייקטיבי). זכויות חוקתיות-סובייקטיביות אלה, עליהן נמנות הזכויות לכבוד האדם, פרטיות, קניין וחופש העיסוק, מהוות אף חלק מערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ככאלה, מבטאות הזכויות החוקתיות-הסובייקטיביות ערכים אובייקטיביים החלים בכל ענפי המשפט[15]. הערכים החוקתיים-אובייקטיביים ובהם, כבוד האדם,

--- סוף עמוד 11 ---

פרטיות, קניין וחופש העיסוק, מחלחלים מתחומי המשפט החוקתי, באמצעות מושגי השסתום, כגון תום לב ותקנת הציבור, אל עבר ענפי המשפט השונים ובכלל זה המשפט הפרטי, לרבות משפט העבודה[16]. בכך בא לידי ביטוי מודל התחולה העקיפה של זכויות היסוד במשפט הפרטי ומכאן תחולתן של הזכויות החוקתיות-סובייקטיביות כערכים אובייקטיביים בין הפרטים לבין עצמם[17]. בהתאם, מכיר משפט העבודה בערך החוקתי-אובייקטיבי לקניין של המעסיק ברכושו במקום העבודה (ערך זה יכונה להלן: הזכות לקניין). כנגזרת מכך, מוכרת זכותו של המעסיק לנהל את מפעלו (להלן: הפררוגטיבה הניהולית)[18]. בה במידה מכיר משפט העבודה בערך החוקתי-אובייקטיבי של חופש העיסוק של המעסיק הכולל את "הזכות ליהנות מחופש עיצוב החוזה והתנאים שעל פיהם ובמסגרתם יתנהל המפעל" (ערך זה יכונה להלן: הזכות לחופש העיסוק)[19].

זכויות הקניין וחופש העיסוק של המעסיק, כמו גם האוטונומיה שלו לנהל את מפעלו כרצונו[20] במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלו[21] וחוזה העבודה

עמוד הקודם1...45
6...67עמוד הבא