--- סוף עמוד 5 ---
- ביום 16.3.04, יומיים לאחר השיחה בה הודיעה העובדת למר עיני על דבר הריונה, נתן מר עיני בידיה מכתב פיטורים. במכתב לא מצוינת סיבת הפיטורים. על פי המצוין בו, זכאית העובדת ל-30 ימי הודעה מוקדמת, וכי נוכח בקשת העובדת, תוארך העסקתה עד ליום 16.5.04. המערערת, שהתבקשה לאשר בחתימתה כי קיבלה את המכתב, ציינה כי אינה מסכימה לפיטורים ולתוכנו של המכתב. המערערת לא השלימה את מלוא תקופת ההודעה המוקדמת וסיימה את עבודתה ב-30.4.04.
במכתב המלצה שמסר מר עיני לידי המערערת ביום 29.4.04, יום לפני סיום עבודתה, נרשם בין השאר כך: "שרון עבדה בחברתנו כמזכירת החברה. התפקיד כלל שירותי מזכירות ועוד. שרון גילתה רצון לעבודה ולהצליח בכל משימה שהוטלה עליה, והקשרים בינה לבין כל הסובבים אותה היו טובים. עקב הלידה הצפויה היה צורך להיפרד משרון. נהנינו לעבוד איתה. לאור ניסיונה ויכולותיה - אני בטוח שהיא יכולה לתרום רבות לכל מקום שבו תימצא".
- אין חולק, כי העובדת הועסקה על פי חוזה אישי, וכי שכר היסוד שלה (ברוטו) עמד על 4,800 ש"ח לחודש.
פסק הדין של בית הדין האזורי
- תביעת המערערת בבית הדין האזורי הוגשה כנגד החברה וכן כנגד מנהלה מר מאיר עיני.העובדת טענה כי פוטרה מחמת הריונה, וביקשה כי בית הדין יפסוק לה פיצוי על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח-1988 (להלן - חוק שוויון ההזדמנויות). לחלופין טענה, כי היא זכאית לפיצוי כספי נוכח פיטוריה בחוסר תום לב. החברה טענה כי העובדת פוטרה מחמת תפקוד לקוי. לטענת החברה כפי שהובאה לפני בית הדין האזורי, ההחלטה על פיטוריה של העובדת מחמת תפקוד לקוי התקבלה בחברה בסמוך לפני שהעובדת הודיעה למר עיני על הריונה ובלא כל קשר להודעה זו. משכך, הכחישה החברה קיומו של קשר סיבתי בין ההיריון לבין הפיטורים.
- בהידרשו למחלוקת הזו שבין הצדדים עמד בית הדין האזורי על כך שמכתב הפיטורים אינו מגלה את הסיבה לפיטורי העובדת. בית הדין עמד על כך כי סמיכות הזמנים בין הודעת הפיטורים לבין ההודעה על ההיריון אינה
--- סוף עמוד 6 ---
מחייבת קבלת מסקנה בדבר קיומו של קשר בין השניים. עם זאת למד בית הדין האזורי מדבריו של מר עיני עצמו על קיומו של קשר עקיף בין ההיריון ובין הפיטורים, ובלשון בית הדין: "מדבריו של מר עיני עולה, כי יזם את הפיטורים בשל הכעס הרב שהיה לו כלפי התובעת אשר העדיפה שלא לספר לו על דבר הריונה עם קבלתה לעבודה, ולדברי מר עיני הוא 'מאוד מקפיד על יושר'...., התובעת הייתה חייבת כך לטעמו לגלות את דבר הריונה עוד בראיון העבודה. משלא עשתה כך היא פעלה בחוסר אמינות, דבר שהוביל לבסוף לפיטוריה".
- בית הדין האזורי נמנע מלקבוע מפורשות אם אומנם היווה תפקודה של העובדת שיקול בין השיקולים שהביאו בסופו של יום לפיטוריה. לפי קביעת בית הדין, "גם אם היו נסיבות נוספות לפיטורי התובעת, הסיבה הקשורה באי גילוי דבר ההיריון בראיון העבודה הייתה אחת מהן. גם אם סיבה זו לא הייתה החשובה שבהן, די בכך כדי לקבוע, כי מדובר בפיטורים בחוסר תום לב". לפי גישתו של בית הדין: "מאחר והחוק אינו מחייב אישה לדווח למעביד דבר בשלבים הראשונים של הריונה בעת מועמדותה לעבודה, ממילא נאסר מכללא על מעביד לדרוש מהעובדת גילוי הריונה בעת ראיון הקבלה לעבודה. אין לדרוש ממועמדת לעבודה סטנדרטים גבוהים ומחמירים יותר מזה שדרש החוק.
התובעת הייתה פטורה מלדווח בעת מועמדותה לעבודה על דבר ראשית הריונה, ולכן לאי הגילוי (ולהריונה) אסור היה ליתן כל משקל בעת שקילת הפסקת עבודתה..." (ההדגשות במקור.).
- בית הדין קבע, כי לא דומה אי גילוי עובדת ההיריון בעת ראיון העבודה, לאי גילוי כוונתו של עובד לצאת לחופשה בת חודשים אחדים בסמוך לקבלתו לעבודה. לפי קביעת בית הדין, אם תאמר אחרת "יצא כי כניסה של אישה להיריון בעודה מפלסת דרכה בשוק העבודה הנוכחי תהיה עניין שבמותרות.... זאת ועוד, לעניין הרצון לטייל בעולם או להעתיק את מקום המושב דין אחד הוא ותורה אחת לגבר ולאישה היכולים לשקול את צעדיהם ולהכריע לכאן או לכאן, בדבר לקיחת החופשה או היציאה לשליחות בעודם מחפשים עבודה. לעומת זאת, ההיריון הואעניין תלוי מין ומשכך פוגע בעקרון העל של השוויון בין המינים בבואם לדרוש מקום העבודה".
--- סוף עמוד 7 ---
- בית הדין קבע כי מששקל המעביד את אי גילוי ההיריון כחלק משיקוליו, צודקים ככל שיהיו בעניין הפיטורים, ומשפוטרה העובדת בסמוך לאחר הודעתה כי היא בהיריון, יש לראות בכך "פיטורים בחוסר תום לב", המזכים בפיצוי כספי. זאת, אף אם בסופו של יום פוטרה העובדת גם בשל נימוקים אחרים.
בית הדין הוסיף וקבע, כי חוק שוויון ההזדמנויות אינו חל ביחסים שבין הצדדים מאחר שהיקף העסקת העובדים בחברה היה קטן מזה הקבוע בחוק. בית הדין ראה את המועד הקובע לעניין תחולת החוק את המועד בו ניתנה הודעת הפיטורים לעובדת, וזאת בהבחנה מתקופת ההודעה המוקדמת ומועד הפיטורים עצמם. כך שגם אם במהלך תקופת ההודעה המוקדמת עלה מספר העובדים, אין בכך כדי לשקול.