ט. ביום 10.2.13 נבדק התובע על ידי רופאה תעסוקתית כשכותרת הבדיקה "לשם בדיקת כושר עבודה"[8]. הרופאה קבעה כי:
"לאור מצב בריאותו הנוכחי אינו מתאים לעבוד בעבודה הכרוכה בנהיגה, עבודות בגובה, על יד מכונות נעות או אש פתוח".
י. עוד באותו היום, נשלחה הודעת דואר אלקטרוני ממנהל הסחר והמיתוג לגב' חני לוי לפיה התובע מבקש לקבל מכתב פיטורים וכך נרשם[9]:
"לאור האמור, חביב מבקש מכתב פיטורין+ חודש מראש (כך שיזדכה על הציוד ב 01.03.13)..
מבקש לזרז פיצויים, ובמידת האפשר, שיצורפו לשכ"ע פברואר".
יא. לתובע נערכה שיחת שימוע ביום 5.3.13 ולאור סירובו לקבל עבודות מותאמות הוא פוטר ביום 6.3.13[10].
יב. לתובע שולמו פיצויי פיטורים מלאים[11].
יג. ביום 2.6.13 קיבל התובע מכתב מהמוסד לביטוח לאומי לפיו הוכרה לו דרגת אי כושר זמנית של 100% ונכות רפואית משוקללת גם כן של 100% וזאת החל מיום לתקופה שבין 1.3.13 ועד ליום 31.12.13[12].
יד. ביום 11.9.13 קיבל התובע מכתב מהמוסד לביטוח לאומי אשר לפיו הכיר המוסד בנכות התובע בשיעור 100% לצמיתות החל מיום 1.1.14[13].
תמצית טענות הצדדים
- התובע טוען כי הנתבעת התרשלה בכך שלא ביטחה אותו בביטוח מנהלים הכולל כיסוי לאובדן כושר עבודה במועד המוסכם בין הצדדים, ולכן עליה להיכנס לנעלי חברת הביטוח ולשאת בתשלום של 75% משכרו החודשי בגין אובדן כושר העבודה בו לקה. לחלופין, טוען כי הנתבעת התרשלה בכך שלא ביטחה אותו בקרן פנסיה בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. הנתבעת אמנם ביטחה אותו בקרן פנסיה, אולם הדבר נעשה כשנה וחצי לאחר תחילת עבודתו והחתימה על הסכם העבודה וחמור מכך רק לאחר גילוי מחלתו, ובכך נשללה ממנו האפשרות לעמוד בתקופת האכשרה, אשר הייתה מזכה אותו בקצבת נכות מקרן הפנסיה ובפטור מתשלום הפרמיות לקרן.
- הנתבעת טענה כי סיכמה עם התובע על ביטוחו בביטוח מנהלים וכי לא הייתה מוטלת עליה חובה לבטחו באובדן כושר עבודה. עוד טענה כי צו ההרחבה לפנסיית חובה במשק אינו חל עליה מאחר שמתקיים בעניינה ההסדר הקבוע בצו ההרחבה בענף המסחר המהווה הסדר מיטיב לפי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. עוד טוענת כי אף אם ייקבע כי חל עליה צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק הרי שלתובע לא נגרם כל נזק, מאחר שבמועד ביטוחו לא היה יכול להיות זכאי לקצבת נכות משלא השלים את תקופת האכשרה הנדרשת. התובע לא הוכיח כי הוא אינו כשיר לעבודה בהתאם לתקנון קרן הפנסיה ועל כן אין כל מקום לפצות אותו על נזק, שכן זה כאמור לא נגרם לו.
דיון והכרעה
- בשלב זה דרך הילוכנו תהיה כדלקמן:
תחילה נבחן האם התחייבות הנתבעת לבטח את התובע בביטוח מנהלים כללה גם התחייבות לכיסוי בגין אובדן כושר עבודה. לאחר מכן, נבחן האם חל על הצדדים צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק או צו ההרחבה בענף המסחר וכפועל יוצא האם מוטלת חובה על הנתבעת לבטח את התובע בפנסיה מקיפה הכוללת כיסוי בגין נכות. בשלב השלישי, נבחן האם נגרם לתובע נזק כתוצאה מהאיחור בביטוח הפנסיוני ולבסוף נבחן את שאלת זכאות התובע לפיצוי בגין עוגמת נפש.