בדיון השומה השני שהתקיים ביום 3.4.2013 בנוכחות המערער, רו"ח מלר ועו"ד אריעד הראל, נשאל המערער האם יינות ביתן ראתה בפתיחת החנות ברח' ששת הימים בשנת 2009 משום הפרה של הסכם אי-התחרות, והשיב: "לא. מאחר והחנות שנמכרה הייתה 2,500 מ"ר ואילו החנות שנפתחה היא בסה"כ 300 מ"ר (בהתאם לסעיף 3.2 להסכם אי התחרות)". המערער נשאל האם יינות ביתן אישרה לפתוח את החנות ברח' ששת הימים, ועו"ד הראל השיב כי הוא יחפש את ההתכתבות עם עוה"ד של יינות ביתן. המערער הוסיף בדיון כי בתחילה יינות ביתן ביקשה לכלול בעסקה גם את החנות ברח' בני ישראל, אך הוא סירב לכך. המערער נשאל כיצד נקבעה החלוקה בין התמורה ששולמה לחברה לבין התמורה ששולמה למערער, והתשובה הייתה: "אני לא זוכר. היו מעורבים בזה רו"ח. הנוכחים השיבו כי ינסו לבדוק את הנושא מול רו"ח חנוך פיק שייצג אותו בזמן העסקה". המערער טען, כי הסכם אי התחרות "...היה תנאי שהעמיד נחום ביתן. הוא התעקש שלא אקים עסקים שיתחרו בו. הוא לא חשש משופרסל וממגה. מבחינתו הם לא מהווים תחרות". המערער התבקש להבהיר את טיב ההגבלה שנטל על עצמו, במסגרת הסכם אי התחרות, והשיב: "נמנע ממני להקים, לפתוח או לנהל כל סופרמרקט אחר בסדר גודל דומה לזה שנמכר ליינות ביתן" (נספח ח לתצהיר מר בניונס).
בדיון השומה השלישי שהתקיים ביום 14.4.2013 בנוכחות רו"ח מלר, צוין כי המייצג לא הציג את נייר העמדה שביקש להציג בדיון הקודם. בנוסף, לא ידע המייצג להסביר, את אופן חישוב התמורה בסך 1.8 מיליון ₪. לדבריו, הוא פנה בעניין, אל רואה החשבון הקודם של המערער, אך זה לא השיב לפנייתו. המייצג גם לא הציג את ההתכתבות עם יינות ביתן בנוגע לפתיחת החנות ברח' ששת הימים, משום שזו לא נמצאה (נספח ט לתצהיר מר בניונס).
מר בניונס אישר בחקירתו הנגדית, כי שטחי שתי החנויות הנוספות: החנות ברח' בני ישראל והחנות ברח' ששת הימים, דומים (חנויות קטנות, כ- 300 מ"ר; לעומת הסופרמרקט שנמכר בגודל של כ- 3,000 מ"ר) וכי המוצרים הנמכרים בהן דומים. עם זאת, לטענתו, מדובר ב"...חנות שכן מתחרה בעקיפין בחנות שנמכרה. היא נושאת את אותו שם של החנות שנמכרה, למרות שבהסכם אי התחרות נאסר עליו להשתמש בשם משב מרקט" (עמ' 11, ש' 26-25), ובהמשך: "הפעילות דומה ... בחנות שנמכרה ובחנות שהוחרגה יש הכל, מכל סוגי המוצרים, רק מדפים יותר קטנים"(עמ' 12, ש' 7-3). הוא אישר שהסופרמרקט נמצא באזור התעשייה, ואילו החנויות הנוספות נמצאות בשכונת מגורים, אולם לטענתו, "...מדובר בעיר קטנה" (עמ' 11, ש' 31). העד הדגיש, ביחס לחנות ברח' בני ישראל ולחנות ברח' ששת הימים: "זו לא מכולת כמו שזוכרים מהילדות. זה לא מכולת שבעל מכולת עומד ופורס גבינה, זה מינימרקט שיש בו הכל" (עמ' 12, ש' 18-17).