מר בניונס אישר קיומו של הסכם שומה בין הרשות – פקיד השומה אשקלון, ובין חברת יינות ביתן, לשנים 2010-2007, העוסק, בין היתר, בסיווג התשלום ששילמה יינות ביתן לפי הסכם אי-התחרות, (מע/4), ובמסגרתו, הכיר פקיד השומה בהוצאה הונית של יינות ביתן, בגין העסקה עם המערערת, בסך 1.8 מיליון ש"ח. יצוין, כי על פי הסכם שומה זה, בעוד שיינות ביתן תבעה להכיר בסכום של 1.8 מיליון ש"ח בגין אי-תחרות, הוסכם בסופו של דבר כי סכום של 400 אלף ש"ח יוכר כהוצאה מותרת, בגין "אי-תחרות", וכי סכום של 1.4 מיליון ש"ח יוכר כהוצאה מותרת בסיווג "אחר". יצויין ויודגש, כי הסכם השומה עוסק בעניינים נוספים, שאינם קשורים לעסקה עם המערערים.
מר בניונס התבקש להסביר, כיצד מתיישבת השומה שנקבעה למערערת עם הסכם השומה האמור, והשיב: "מדובר על הסכם פשרה, ואני מניח שיש הבדלים כלשהם. אני מניח שאם היינו מגיעים לפשרה ... לא היינו עומדים על אותם מספרים שטענו בצו, אלא מגיעים לפשרה, כמו שהגיעו פה בין שני הצדדים" (עמ' 14, ש' 21-19).
- עורך חוות הדעת הכלכלן מטעם המשיב מר שמואל ויינשטיין, העריך את שוויה של הפעילות שנמכרה, וכן בחן את הערך הכלכלי של התחייבות לאי-תחרות.
מר ויינשטיין מצא, לאחר שביצע שחזור של מודל הרכישה, כי השווי הכלכלי של הפעילות הנמכרת הוא כ-8 מיליון ש"ח.
באשר להתחייבות בדבר אי-תחרות, הגיע מר ויינשטיין למסקנה כי "הסכם אי-התחרות לא יצר הגבלות משמעותיות על פעילותו העסקית של המערער בתחום או בתחומים קרובים, ולא הגביל אותו בעסקיו האחרים. אי-התחרות הוגדרה לפעילות הדומה לפעילות הנמכרת, קרי הפעלת סופר מרקט. אזור הפעילות של הסופר מרקט הנמכר, רווי בעסקים מתחרים וותיקים השייכים לרשתות הגדולות, כך שהסבירות להקמת תחרות באזור אינה גבוהה, והשפעתה, מבחינת היקף הפגיעה, נמוכה ביותר".
להערכת מר ויינשטיין, "בנסיבות המקרה, אילולא ראו הצדדים את הטבות המס האפשריות מסיווג חלק מהתמורה כתשלום עבור אי תחרות, כלכלית שווי התחרות שיכל היה להיקבע היה אפסי אם בכלל". עו קבע, כי "...הסכום שיוחס בהסכם בין הצדדים, בגובה של 1.8 מיליון ₪ אינו משקף את השווי ההוגן עבור ההתחייבות לאי תחרות במקרה הנדון".
המומחה הוסיף עם זאת, כי תחת הנחה של פגיעה אפשרית, כתוצאה מתחרות מצד המערער, השווי הכלכלי של ההתחייבות לאי-תחרות יעמוד על כ- 400 אלף ש"ח. הערכתו היא, כי לתרחיש זה קיימת סבירות נמוכה. בסיכום חווה"ד כתב המומחה לעניין זה: "מבלי לקבוע עמדה בדבר קיומה של התחייבות לאי תחרות, על פי התחשיבים שערכתי, השווי הכלכלי של התחייבות לאי תחרות במקרה הנבחן, הינו בין 0 (בסבירות גבוהה) – 400 אלפי ₪".