| בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע | |
| סע"ש 17727-11-13 09 מרץ 2017 | |
| התובע: | סטניסלב וסיליאב, (ת.ז.-xxxxxxxxx) ע"י ב"כ: עו"ד יגאל וסיליאב |
| - | |
| הנתבעים: | 1. מוניות לכיש בע"מ, (ח.פ-511180226) 2. יעקב שיינדל, (ת.ז.-xxxxxxxxx) 3. יפה שיינדל, (ת.ז.-xxxxxxxxx) ע"י ב"כ: עו"ד יוסי בן חמו |
פסק דין
- פסק דין זה עניינו בתביעה שהגיש מר סטניסלב וסיליאב (להלן: "התובע") נגד הנתבעים לתשלום הפרשי שכר, גמול בגין העסקה בשעות נוספות, הפרשי פיצויי פיטורים, הפרשי פנסיה, פדיון חופשה שנתית, הפרשי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין. כמו כן, עתר התובע להלנת פיצויי פיטורים ושכר עבודה וכן להלנת זכויות פנסיוניות והפרשי הודעה מוקדמת.
°°
--- סוף עמוד 1 ---
- הנתבעת 1, מוניות לכיש בע"מ (להלן: "הנתבעת 1") הינה חברה הפועלת בענף ההסעות.
- התובע הועסק על ידי הנתבעת 1 כנהג הסעות אוטובוס זעיר בשתי תקופות העסקה נפרדות:
תקופת ההעסקה הראשונה של התובע בנתבעת 1 התקיימה בין השנים 2000 ל- 2003 (להלן: "תקופת ההעסקה הראשונה");
ותקופה ההעסקה השניה התקיימה מיום 2.1.08[1] ועד ליום 30.4.13 (להלן: "תקופת ההעסקה השניה").
- הנתבע 2, מר יעקב שיינדל (להלן: "הנתבע 2") והנתבעת 3, הגב' יפה שיינדל (להלן: הנתבעת 3") הינם בעלי המניות והדירקטורים של הנתבעת 1.
התביעה
- במסגרת כתב התביעה טען התובע כי הוא הועסק על ידי הנתבעים למעלה מ- 300 שעות עבודה בחודש בשכר חודשי קבוע הנמוך משכר המינימום הקבוע בחוק שכר מינימום, התשמ"ז- xxxxx(להלן: "חוק שכר מינימום"). לטענתו, הוא הועסק בימים ראשון עד חמישי בין השעות 6:00 ועד 19:30 ובימי שישי וחג בין השעות 6:00 עד 14:30, ונדרש בנוסף במקרים בודדים לעבוד במוצאי שבת/חג. עוד נטען, כי התובע נדרש לעמוד לרשות הנתבעת 1 בכל עת ועת במסגרת שעות העבודה וגם כאשר נדרש להמתנות בין משימותיו היה זמין לרשות הנתבעת 1[2]. על רקע זה, ביקש התובע לחייב את הנתבעים בתשלום סך 184,797.05 ₪ בגין הפרשי שכר עבודה וגמול בגין העסקה בשעות נוספות.
לטענת התובע, ביום 18.3.13 חש ברע ונאלץ להיעדר בשל מצב בריאות עד ליום 25.3.13 (כולל); התובע טען כי הנתבע 2 דרש ממנו לעבוד בתקופת המחלה ואיים בפיטוריו, ככל שלא יתייצב לעבודה בתקופת המחלה[3]. התובע הוסיף כי
--- סוף עמוד 2 ---
על רקע זה שלח לנתבעת 1 ביום 19.3.13, מכתב ובו פירט את טענותיו על הפרת זכויותיו הסוציאליות על ידי הנתבעת 1 ועל רצונו להמשיך לעבוד[4].
התובע טען כי מכתבו מיום 19.3.13 נמסר לנתבעת 1 ביום 28.3.13 ועל רקע זה, בחרו הנתבעים ביום 2.4.13 לכתוב לו מכתב פיטורים, אשר נמסר לו בפועל ביום 9.4.13[5] וזאת מבלי שהוזמן לשימוע ומבלי שהועמדה לרשותו זכות הטיעון נגד הפיטורים.על רקע זה, טוען התובע, כי יש לחייב את הנתבעים לשלם לו פיצוי בסך 120,480 ₪ בגין פיטורים שלא כדין (24 משכורות) והפרשי הודעה מוקדמת על סך 1,664,64 ₪.