"כטענת המשיבה, מקימים לה ההסכמים בינה לבין המבקשים זכות קיזוז בנסיבות מסוימות. על כן, לא ניתן ליתן צו זמני גורף ומן הראוי כי בקשות לסעד הנוגע לתשלומים המגיעים לסוכן זה או אחר יתבססו על תשתית עובדתית מפורטת הנוגעת להתחשבנות שבין המשיבה לבין אותו סוכן. כל זאת, בסייג אחד: בתשובתה לבקשת רשות הערעור השנייה טוענת המשיבה כי היא זכאית לעכב בידיה כספים המגיעים לסוכנים עימם סיימה את התקשרותה כל עוד לא נערכה ההתחשבנות הסופית עימם. במועד בו הוגשה התשובה טרם נערכה התחשבנות זו. בהנחה שעד למתן פסק דין זה טרם נעשה כן, על המשיבה לערוך את ההתחשבנות הסופית עם הסוכנים האמורים, בהקדם האפשרי. בהתבסס על תוצאותיה של ההתחשבנות, יוכלו המבקשים שימצאו לנכון לעשות כן, לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה."
לאחר שניתנה החלטת בית המשפט העליון, הגישה הנתבעת בקשה לסעד זמני כנגד הסוכנים שהחזיקו, לטענתה, במלאי מוצרים ובציוד השייכים לה, הם התובעים מס' 3, 8, 11, 12, 16, 19, 25, 28, 30 ו-33, כאשר ביחס לחלק מהם, הם התובעים מס' 3, 8, 11, 12 ו-30, אף נטען כי הם עודם מחזיקים במבני הסוכנות, השייכים לה (בש"א 1829/07). בעקבות בקשה זו הגיעו הצדדים להסדר ביום 11.10.07 (להלן: הסדר החזרת הציוד), שבעקבותיו הושב לנתבעת הציוד והחזקה במבנים שנותרו בידי הסוכנים לאחר ביטול ההתקשרות עמם, תוך שכל צד שומר על טענותיו, וכפי שצוין בסעיף 6 להסדר החזרת הציוד:
"מובהר, כי אין באמור בהסכם זה כדי לגרוע מטענה מטענות הצדדים מכל מין וסוג שהוא בקשר עם ההחזקה במבנים, במלאי המוצרים ובציוד, עד לחתימת הסכם זה, לרבות טענות בקשר לנזקים שנגרמו למבנים טרם העברת החזקה לידי חברת הדואר ולרבות טענות בקשר למועד שבו נתפסה החזקה בפועל."
בהמשך, מחקו הצדדים זה כלפי זה את התביעות ההדדיות שהיו תלויות ועומדות, תוך שמירת זכותם להגיש זה כלפי זה תביעות כספיות.
ה. ההליך שלפניי
--- סוף עמוד 16 ---
ביום 9.1.08 הגישו ארגון סוכני הדואר ו-44 סוכנים את התובענה שבכותרת, שבגדרה הם עותרים לקבלת פיצוי בסך 34,185,169 ₪ מחברת הדואר, המשקף את הנזק שנגרם להם, כך לטענתם, ממתן הצווים וסגירת סוכנויות הדואר ולמצער מביטול הסכמי ההתקשרות עמם. עוד עותרים התובעים לקבלת סעד הצהרתי, שלפיו חברת הדואר ביטלה את הסכמי ההתקשרות עמם שלא כדין.
בכתב התביעה טוענים התובעים, בתמצית, כי חברת הדואר הפרה את הסכמי ההתקשרות עמם, ביטלה את הסכמי ההתקשרות עמם שלא כדין, עוולה כלפיהם ברשלנות הן בביטול ההסכם והן בנקיטת ההליכים המשפטיים נגדם, הוציאה דיבתם של חלק מהסוכנים רעה, הפרה את חובת תום הלב בניהול משא ומתן ובקיום חוזה, כמו גם בביטול ההסכמים עמם, פגעה בחופש ההתארגנות שלהם, קיפחה והביאה לחיסול המוניטין שצברו, נקטה בסעדים עצמיים ויזמה הליכים משפטיים בהם עתרה לסעד קיצוני, דרקוני ובלתי מידתי, תוך פגיעה קשה בסוכנים שלא לצורך ותוך הסבת נזקים ממוניים ולא ממוניים כבדים.