עוד טוענים התובעים, כי ביטול ההסכמים עמם הינו שלא כדין גם מהטעם שהנתבעת לא ערכה להם שימוע ולא נתנה להם את זכות הטיעון בטרם ביטול ההסכמים. נטען, בהקשר זה, כי זכות השימוע של עובד הינה זכות יסוד במקרה בו מבקשים לשנות לרעה את מצבו, באשר היא מאפשרת לעובד להתגונן בפני הטענות המועלות כלפיו, בטרם הפסקת ההתקשרות עמו. על פי הטענה, יש להחיל את הכלל בדבר חובת שימוע גם מקום שבו לא מתקיימים יחסי עבודה פורמאליים בין הצדדים, אך מתקיימים יחסי סוכנות, כבמקרה דנן, ובפרט כאשר מדובר בגוף ציבורי כמו הנתבעת, מחד, ובסוכנויות הפועלות שנים ארוכות, מאידך. נטען, כי לאור האמור, היה כל אחד מהתובעים זכאי לקבל מהנתבעת פירוט מוקדם של הסיבות שבגינן שוקלת הרשות להפסיק את ההתקשרות עמו וכן זכאי היה להשמיע את דבריו בפני הנתבעת ולטעון כנגד ההחלטה על הפסקת ההתקשרות. על פי הטענה, משלא קיימה הנתבעת את חובת השימוע לתובעים וביטלה את ההסכמים עמם באופן חד-צדדי, ללא כל התראה וזכות להתגונן בפני הביטול, ועל בסיס סעיף דרקוני בהסכם, הפרה הנתבעת את זכויותיהם הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכן פגעה בחופש העיסוק שלהם, המעוגן בחוק יסוד: חופש העיסוק. פעולה זו של הנתבעת, כך נטען, מהווה הן הפרה של הסכם ההתקשרות והן ביטול שלא כדין של ההסכמים.
התובעים טוענים עוד, כי הנתבעת עוולה כלפיהם ברשלנות הן בביטול ההסכמים עמם, הן בנקיטת ההליכים המשפטיים כנגדם. נטען, בהקשר זה, כי החמרת הסכסוך והקצנתו נעשו על ידי הנתבעת בלבד, ביוזמתה ומשיקוליה שלה, בצורה מכוונת ומגמתית, במטרה להכניע את הסוכנים ולפגוע בארגון, וזאת, על מנת שעם כניסתה של חברת הדואר לתמונה, יועמדו הסוכנים בפני כללי משחק חדשים. על פי הטענה, הצווים שלהם עתרה הנתבעת כללו סעדים העולים במידה ניכרת על הנדרש לצורך השגת המטרות שעמדו ביסוד הבקשה. נטען, כי את הנזקים, להם טענה הנתבעת כי היו עלולים להיגרם לה ולציבור, ניתן היה למנוע באמצעים לא כוחניים, מבלי לפרק את הסוכנויות, וזאת באמצעות הגשת בקשה למתן צו שיורה לסוכנים לשוב לעבודתם.
--- סוף עמוד 19 ---
התובעים מוסיפים וטוענים, כי לגבי מספר סוכנים, ובהם חברים בוועד הארגון, ביצעה הנתבעת עוולה של לשון הרע ופגעה בשמם הטוב, בכך שיזמה פרסומים בהם הוכפשו הסוכנים, אשר היו אנשי ציבור מוכרים ואהודים, והוטל דופי ביושרם ובמקצועיותם. על פי הטענה, על הנתבעת לפצות תובעים אלו בסך 50,000 ₪ לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, אף ללא הוכחת נזק.