--- סוף עמוד 23 ---
מלוא טענותיהם בפני הנתבעת במסגרת המשא ומתן שנערך בין הצדדים במהלך התקופה שקדמה לביטול ההסכם. נטען, לחילופין, כי אף אם הייתה מוטלת חובת שימוע על הנתבעת, הרי שאין לומר כי זו הופרה, שעה שהתובעים מודים בצורה מפורשת ובלתי משתמעת, כי הם הפרו את ההסכם הפרה יסודית, באופן שהקנה לנתבעת את הזכות לבטל את ההסכמים עמם.
עוד טוענת הנתבעת, כי פעולותיה בביטול ההסכמים עם התובעים וסגירת סוכנויות הדואר שהפעילו נעשו כדין ונבעו מהטעם שהתובעים, כולם, הפרו הפרות יסודיות חוזרות ונשנות את ההסכמים, באופן שהקים לנתבעת את הזכות, על פי הוראות ההסכמים שבוטלו, לבטלם מידית. על פי הטענה, הפרות יסודיות אלו של התובעים באו לידי ביטוי בכך שהתובעים, ביחד עם עוד כ-140 סוכני דואר נוספים שנגררו אחריהם, הפסיקו, בחוסר אחריות, "בבוטות ובבריונות" כלשונה, לתת שירותי דואר ושירותי בנק הדואר, תוך שהם מעכבים בידיהם רכוש רב ערך וחיוני של הציבור וכולאים אותו בסוכנויותיהם ומסרבים לחלקו לציבור, ותוך שהם מודיעים קבל עם ועולם, באמצעות ארגון סוכני הדואר, כי הפסקת השירות לציבור היא בלתי מוגבלת בזמן, וזאת בדיוק במועד שבו הנתבעת הפכה לחברה ממשלתית, במטרה לכפות על הנתבעת לשנות את תנאי ההתקשרות עמם. על פי הטענה, ביטול ההסכמים עם התובעים נעשה כדין, בהתאם להוראות ההסכמים שבין הצדדים, ולא לפני שהנתבעת שיגרה לתובעים התראות רבות ונשנות, לבל ינסו להפר שוב את ההסכמים ולהפסיק את מתן השירותים לציבור, כפי שעשו קודם ליום 28.2.06. נטען, כי בנסיבות אלה, התובעים אינם זכאים לסעד, אין להם להלין אלא על עצמם ויש להשית עליהם את תוצאות הפרתם – הנזקים הכבדים שהם גרמו לנתבעת בשל הפרותיהם את ההסכם והשיבושים הקשים שננקטו על ידם ושאילצו את הנתבעת, שאיבדה בהם כליל את האמון, לסגור את סוכנויותיהם.
הנתבעת טוענת עוד, כי בקשתה למתן צווים זמניים הייתה מוצדקת וחיונית ביותר והראיה שנתקבלה. על פי הטענה, הנתבעת נקלעה למצוקה נוראית שנכפתה עליה בידי אותם 180 סוכנים, ובכללם התובעים, שפסקו באחת לספק לציבור שירותים חיוניים וכלאו בסוכנויות הדואר, ללא הצדקה, דברי דואר שערכם לא יסולא בפז, דברי ערך רבים וכן כספי קצבאות וכן כספים אחרים המגיעים לציבור וללקוחות הנתבעת, תרופות לחולי סרטן, דרכונים, תעודות זהות, הודעות לבוחר, ועוד. נטען, כי לולא מתן הצו הארעי היו נפגעים צדדים שלישיים רבים מהציבור על לא עוול בכפם ולא בכדי ניתן הצו במעמד צד אחד. נטען, כי אותו חלק בצו הארעי אשר כלל מתן אפשרות להיכנס לשטח הסוכנות בסיוע משטרת ישראל היה צו חלופי לצו הארעי העיקרי אשר הורה לתובעים למסור בעצמם את דברי הדואר, דברי הערך, הכספים והציוד שברשותם. על פי הטענה, החלק בצו שכנגדו יוצאים התובעים חוצץ הופעל במתינות ובסבירות רק כלפי אותם סוכנים אשר לא צייתו לחלקו הראשון של הצו. נטען גם, כי חלק מהסוכנים, בעידוד ארגון סוכני הדואר, העמיסו דברי דואר השייכים לציבור ושפכו אותם באופן מופגן, במחאה על מתן הצו, בכביש סואן בתל-אביב, תוך הפרת הצו וביזוי בית המשפט.