והתובעת מס' 33, הגב' שולמית פרלמוטר (פרוטוקול מיום 14.11.12, עמ' 152 ש' 25-26):
".. המשכורת לפי החוזה החדש הייתה אמורה להיות 2000 ₪. ישבתי עם רואה החשבון והוא אמר לי תלכי להיות מטפלת בתינוק תרוויחי יותר מאשר סוכנת דואר."
(ראו גם את חקירתו הנגדית של התובע מס' 21, מר יוני לוי, פרוטוקול מיום 31.10.12, עמ' 69 ש' 9-10; חקירתה הנגדית של התובעת מס' 8, חנה בן דוד, פרוטוקול מיום 1.11.12 עמ' 73 ש' 4-7; חקירתו הנגדית של התובע מס' 32, מר אליק פנגר, שם, עמ' 82 ש' 28 עד עמ' 83 ש' 2, עמ' 83 ש' 9-10; חקירתו הנגדית של התובע מס' 30, מר דניאל פלד, שם, עמ' 89 ש' 19-20 חקירתו הנגדית של התובע מס' 40, מר עודד רזיאל, פרוטוקול מיום 5.11.12, עמ' 104 ש' 21-22 ; חקירתה הנגדית של התובעת מס' 7, הגב' פנינה ביאלה לביא, פרוטוקול מיום 7.11.12, עמ' 108 ש' 28 עד עמ' 109 ש'
--- סוף עמוד 98 ---
10; חקירתה הנגדית של התובעת מס' 23, הגב' אורנה מגנזי, שם, עמ' 116 ש' 11-20; חקירתה הנגדית של התובעת מס' 14, הגב' ריטה הובר, שם, עמ' 118 ש' 21-24; חקירתו הנגדית של התובע מס' 27, מר משה סולומון, פרוטוקול מיום 14.11.12, עמ' 158 ש' 11-12; חקירתה הנגדית של התובעת מס' 31, הגב' יהודית פלד, פרוטוקול מיום 19.11.12 עמ' 165 ש' 11-12).
אולם, לא הוצגו לפניי חוות דעת, או לכל הפחות תחשיב מסודר, המבוססים על תמהיל השירותים והמוצרים שהציעו הסוכנויות אותה שעה, לא כל שכן על בסיס תמהיל השירותים והמוצרים שהרשות ביקשה לעודד. זאת, הגם שחלק מהתובעים שהעידו לפני טענו, כי ערכו תחשיב כאמור, חלקם, כך על פי הטענה, אף תוך הסתייעות בגורמים מקצועיים. גם העובדה שמרבית הסוכנים – ובהם גם אלה שנקטו בעיצומים – חתמו, בסופו של דבר, על ההסכם החדש הכולל לוח תמורה חדש, וכיום הם עודם משמשים כסוכני דואר, אינה עולה בקנה אחד עם הטענה, כי לוח התמורה החדש היה מקפח ובלתי סביר. כמדומני, כי אם ביקשו התובעים לבסס את טענתם שלפיה לוח התמורה החדש היה מקפח ובלתי סביר, הייתה סלולה בפניהם הדרך לעשות כן באמצעות הצגת נתוני הפעילות של איזה מבין אותם סוכנים שחתמו על ההסכם החדש.
יוער, בהקשר זה, כי הגם שהתובע מס' 2, מר חוסיין אבו חג'ול, טען בחקירתו הנגדית, כי הסוכנת שמפעילה כיום את סוכנות הדואר שלו, לה הוא מסייע לעיתים, הבהירה לו כי הדבר איננו משתלם, הוא לא מצא לנכון להביאה לעדות והדבר מדבר בעד עצמו. הדברים עולים גם מחקירתה הנגדית של התובעת מס' 33, הגב' שולמית פרלמוטר (פרוטוקול מיום 14.11.12, עמ' 153 ש' 31 עד עמ' 154 ש' 66):
"בדקת עם סוכני דואר אחרים כמו אליוביץ, מה השכר החדש.
ת. אליוביץ אף פעם לא מספר מה השכר שלו.
ש. גם הרבה מה- 170 הסוכנים שהחלו את המאבק כ-140 חתמו על חוזה חדש, לא ניסית לברר איך הולך להם.
ת. בוודאי, אני ראיתי אפילו תלושי משכורת, אפילו בגבעת שמואל, אנחנו היינו חברים טובים והראה לי את המשכורת שלו, ויש לו שתי עובדות, הוא הרוויח 12,000 ₪, הוא לא הרוויח הרבה ואחר זמן מה סגרת את הסוכנות שלו. אליוביץ הוא לא סגר עד כמה שידוע לי אני לא יודעת לגבי היום. אני לא בקשר איתו."
יש להדגיש, כי הרשות עצמה הייתה ערה לכך כי בלי שינוי תמהיל המוצרים והשירותים הניתנים בסוכנויות, כמו גם בדואר עצמו, תהיה ירידה בהכנסות, שכן השינויים בשוק הדואר חייבו שינוי התמהיל, אולם, לוח התמורה החדש התבסס על שינוי התמהיל הנדרש.
מכל מקום, וכפי שכבר ציינתי, הגם שאין חולק כי הרשות אכן חפצה בשינוי לוח התמורה, כך שיתאים לרוח התקופה ובעיקר לתחרות שעמדה לפתחה לנוכח הרפורמה בשוק הדואר, הרי שהרשות לא כפתה על הסוכנים את לוח התמורה החדש ובמשך שלוש שנים היא ניהלה משא ומתן עם הסוכנים, בניסיון להגיע להבנות באשר להסכם החדש ולוח התמורה החדש, כאשר בכל אותה תקופה הצדדים המשיכו לפעול בהתאם ללוח התמורה הקיים. כאמור, הלך דברים זה איננו
--- סוף עמוד 99 ---
מתיישב עם טענת התובעים שלפיה כל מבוקשה של הנתבעת היה לצמצם את מספר הסוכנויות, להחתים את התובעים על ההסכמים החדשים ולהחליש את כוחם המאורגן של הסוכנים.
ב. קריאת הארגון להחרפת העיצומים בחודש ינואר 2005 ותגובת רשות הדואר
אין חולק, כי בשלהי חודש ינואר, שב הארגון וקרא לכלל הסוכנים להימנע ממתן שירותי דואר מסוימים בסוכנויות הדואר, וכן להימנע מהשתתפות בהדרכות שאותן מארגנת רשות הדואר. הארגון הנחה את הסוכנים לתלות בסוכנויות הודעה על כך לקהל הלקוחות, בזו הלשון (העתק ההודעה הינו חלק מנספח 15 לתצהירו של מר בר-מג):
"הודעה לקהל לקוחותינו!
בסוכנות דואר זו לא ניתן לבצע את הפעולות המפורטות מטה:
קבלת קצבאות ותשלומים:
מביטוח לאומי, ממשרד התעשייה והעבודה, הוצאה לפועל, הנהלת בתי המשפט, משרד העבודה והרווחה, מבטחים, משטרת ישראל, תשלום פנסיה מרומניה.
גביית חובות למוסדות:
חברות הטלפון הסלולרי, ביטוח ישיר, תשלום לאוניברסיטה העברית.
ביצוע פעולות מקוונות:
הפקדה לבנקים זרים.
השירותים הנ"ל לא ניתנים עקב סירובה של רשות הדואר לשלם בגין ביצוע פעולות אלה. ניתן לפנות לסניף הדואר הקרוב." (ההדגשות לעיל במקור – מ' א' ג').
בחקירתו הנגדית, עומת יו"ר הארגון, מר בני כהן, עם הנחיה זו של הארגון, והשיב כך (פרוטוקול מיום 24.10.12, עמ' 22 ש' 8-21):
"ש. לאירועי ינואר – מרץ 2006 – מפנה אותך לנספח 15 לתצהירו של בר-מג, עמ' הראשון, הודעה על פעילות ארגונית מיום 29.1.06, מה בדיוק הייתה ההנחיה שהחתם את הסוכנים.
ת. במסמך הזה אין הנחיה. יש העברת מידע בלבד. הייתה פה מעין לוחמה פסיכולוגית בין רשות הדואר שפרסמה לכל הסוכנים שלנו על מגעים שלנו ועל כביכול הסירובים שלנו לשבת למו"מ ועל "הצעה הוגנת" שניתנה לנו בהסכם החדש, אנו העברנו לסוכנים את אותו טיוטת הסכם על מנת שיראו את ההצעה שהעבירו לנו כי רשות הדואר טענה שהם הציעו הצעה הוגנת לארגון והארגון מתנגד אז העברנו את ההסכם.
ש. שדוד פסו חוזר ומדגיש בסעיף 4 "אין לבצע פעולות שאין הרשות מתגמלת עליהן..".
ת. זו תזכורת להנחיה קודמת.
ש. זאת אומרת זו הנחיה לא לבצע הוראות של רשות הדואר ולא למכור או לתת שירותים של רשות הדואר היא קודם ליום 29.1.
ת. זו תזכורת להנחיה שלא לבצע פעולות שחב' הדואר אינה מתגמלת אותנו עליהם. זה אומר אנו התבקשנו לבצע בסוכנות [פעולות] שרשות הדואר קיבלה עליהם תגמול ומאתנו התבקשו לעשות בחינם. דוגמא, תשלומים מקוונים." (ההדגשות לעיל שלי – מ' א' ג').
ביום 29.1.06 שלחה רשות הדואר לכל סוכני הדואר – ובכללם התובעים – מכתב המתריע לפניהם, כי הובא לידיעתה כי הארגון נתן הנחיה לסוכני הדואר שלא להשתתף בהדרכות שאותן מארגנת הרשות וכן שלא לספק חלק מהשירותים הרגילים הניתנים בסוכנויות. רשות הדואר ציינה במכתבה, כי היא הציעה לארגון סוכני הדואר שיטת תמורה חדשה, וכי במקום לקיים משא ומתן ענייני במטרה לקדם הסכמה על התמורה החדשה, נוקט הארגון בצעדים חד צדדיים. הרשות
--- סוף עמוד 100 ---
הדגישה, כי צעדים חד צדדיים שננקטו על ידי הארגון בקיץ האחרון לא הובילו להסכמה כלשהי ולא הניבו כל הישג לסוכני הדואר. רשות הדואר הבהירה, כי כל סוכן אשר ישמע להנחיות הארגון וינהג בדרך זו יפר בכך את הוראות הסכם ההתקשרות אשר נחתם עמו וכי רשות הדואר לא תסבול הפרות מסוג זה ולא תהסס לסיים את הסכם ההתקשרות עם כל סוכן אשר יבחר בדרך זו (העתק המכתב מיום 29.1.06 צורף כנספח 16 לתצהירו של מר בר-מג):
"מובהר בזאת כי רשות הדואר לא תוכל לסבול הפרות של ההתקשרות עמה, הפוגעות בשירות לציבור, כתחליף למשא ומתן וכשיטה ללחוץ עליה בעיקר בתקופה זו, בה נשקפת סכנה לאיתנותה הפיננסית והעסקית. סוכן או סוכנת דואר אשר ישמע להנחיות ארגון סוכני הדואר בדבר היעדרויות מן ההדרכות שמקיימת הרשות ו/או בדבר אי מתן חלק משירותי הרשות בסוכנות הדואר, מפר בכך את ההוראות שנקבעו בחוזה ההתקשרות שנערך עמו או עמה.
רשות הדואר לא תהסס לסיים את חוזה ההתקשרות עם כל סוכן או סוכנת דואר אשר יפרו את החוזה שבינם לבין רשות הדואר. כפי שכבר הובהר, במקרה כזה תחול על הסוכן או הסוכנת אחריות אישית לכל נזק ישיר או עקיף אשר ייגרמו לרשות הדואר וללקוחותיה, על כל המשתמע מכך.
רשות הדואר קוראת לסוכני הדואר ולנציגיהם לפעול באורח הגיוני – לשוב לשולחן המשא ומתן, להציג בו את עמדות הצדדים ולדון בהן עניינית, כדי להגיע להסכמה."
יוער, במאמר מוסגר, כי מר הרצל בר-מג הצהיר, כי הוא מכיר מידיעה אישית מכתב זה, אשר גובש בעזרתו ושוגר לנמעניו באישורו, וכך גם הצהיר ביחס ליתר המכתבים שנשלחו מטעמה של רשות הדואר וחברת הדואר, בזמנים הרלבנטיים (ראו סעיף 114 לתצהירו). עוד יוער, כי בגדרי סיכומיהם מלינים התובעים על אי זימונה של הגב' אמיד למתן עדות. אולם, לנוכח האמור, ומשעה שהגב' אמיד הייתה כפופה למר בר-מג, המכיר היטב מידיעה אישית את כל העובדות הנוגעות לדבר, לא מצאתי ממש בטענה זו, מה גם שבגדרי ההליכים הקודמים הלינו התובעים על העובדה שהמצהירה מטעם חברת הדואר היא הגב' אמיד, כך שתמוהה טענתם בגדרי ההליך הנוכחי.
בו ביום הודיע הארגון לסוכנים, באמצעות מזכיר הארגון, מר דוד פסו, כי יש להתעלם ממכתבה של רשות הדואר מאותו היום, בזו הלשון (העתק ממכתב הארגון מיום 29.1.05 צורף כנספח 15 לתצהירו של מר בר-מג) :
"1. אנו עדים לכך, שהרשות שוב מאמצת את השיטה הנלוזה והמחפירה, באיומיה על סוכניה בסגירת הסוכנויות. אנו מדגישים כי המסמך שקיבלתם, שיקרי ומסולף, חד צדדי ומגמתי.
- לכן, החלטתנו ללא משוא פנים לצרף לכל אחד מכם את הצעתה האחרונה של הרשות שלדעתנו מעליבה ואינה ראויה לתגובה, כפי שנמסר לכם בכנס האחרון. ההצעה גרועה יותר מההצעה הקודמת אותה דחינו בעבר (שפטו בעצמכם).
- איומי סגירת הסוכנויות אינם ענייניים ולא יעמדו במבחן המשפטי והארגוני, בדרכה זו תגרום הרשות לחידוש נקיטת הצעדים שננקטו בקיץ האחרון ועוד, על כל המשתמע מכך.
--- סוף עמוד 101 ---
- אנו חוזרים ומדגישים כי אין לבצע פעולות שאין הרשות מתגמלת עליהן וכן אין להשתתף בכנסים והדרכות היזומים ע"י רשות הדואר ע"פ ההנחיות הקודמות של הארגון.
- ארגון סוכני הדואר הוא הגוף היחידי המייצג אותך נאמנה, דע שמאבקינו מתחדש, הדיון בבג"ץ עומד בפתח. כל מאמצינו להגיע להסכם הוגן עם הרשות עלו בתוהו.
זכרו!
רק ביחד אנחנו כוח, כוחנו באחדותנו!
נא הפיצוי מידע זה בין כל הסוכנים באזורכם."
(ההדגשות לעיל שלי – מ' א' ג').
יו"ר הארגון, מר בני כהן, נדרש להתייחס לתכתובת זו בגדרי חקירתו הנגדית והשיב, כך (פרוטוקול מיום 24.10.12, עמ' 24 ש' 5 עד עמ' 25 ש' 4):
"ש. מפנה לתצהירו של בר-מג נספח 13, מכתב של גב' טל אמיד לסוכני הדואר מיום 29.1.06. אתה זוכר שקיבלת את המכתב הזה.
ת. לא זוכר שקיבלתי את המכתב הזה אישית אבל ידעתי עליו כתוצאה מפניית סוכנים, לא יודע איך הוא נשלח, לא ידוע מי הנמענים שלו ובאיזה אמצעי הוא הועבר. אך ידעתי עליו.
ש. ידעת שרשות הדואר מתרה בכל סוכן שייעתר להנחיות הללו שדיברנו עליהן לפני רגע של ארגון סוכני הדואר שהיא לא תהסס לסיים את חוזה ההתקשרות איתו.
ת. קראתי את המסמך הזה, זה היה במסגרת מסמכים רבים שהוצאו באותה תקופה לסוכנים. ידעתי מה שכתוב בו.
ש. בתגובה כתב מר פסו לסוכנים והנחה אותם בנספח 15 לתצהיר בר-מג – שם הוא מתייחס לאיומי הסגירה ואומר שאינם ענייניים ולא יעמדו במבחן המשפטי והארגוני.
ת. המכתב של פסו והמכתב של גב' אמיד נשלחו באותו תאריך אני לא יודע אם אחד תגובה של השני.
ש. מה שכתוב במכתב של פסו מתייחס במפורש למכתב של גב' אמיד.
ת. נכון. אני חוזר בי. המכתב אכן מתייחס.
ש. אתה יודע [אם] משיהו מהארגון עזר למר פסו לנסח את המכתב הזה.
ת. מזכיר הארגון הוציא את המכתב בהנחיה ובאישור של ועד הארגון.
ש. שאתה היית יו"ר שלו.
ת. אני הייתי יו"ר הועד הארגון באותה תקופה.
ש. סביר להניח שהמכתב הזה עבר תחת ידך.
ת. נכון.
ש. אתה ייעצת אם ככה לכל סוכני הדואר שלא להתייחס להתראה שאם יפרו את ההסכם לשיטת רשות הדואר יש לכך השלכה.
ת. ועד הארגון שאני בראשו המלצנו לסוכני הדואר לא לבצע את הפעולות שנרשמו במסמך הקודם, לא להשתתף בהדרכות מאחר ולא משלמים עבור העניין הזה. זה מה שכתוב בזה.
ש. ניסית להגיד לסוכנים, להנחות את הסוכנים, שלדעתה של רשות הדואר מדובר בחובה שלהם על פי ההסכם שאם לא יבוצע איתם יבוטל ההסכם.
ת. לא עשיתי זאת. המכתב של גב' אמיד נשלח לכל סוכני הדואר מעל ראשנו תוך כדי ניהול מו"מ.
ש. הודעת לסוכנים שהמכתב של גב' אמיד לא רק שיביא לביצוע הפעולות שהדואר דורש שהסוכנים יבצעו אלא לחידוש נקיטת הצעדים מהקיץ האחרון, כלומר, השבתת סוכנויות.
--- סוף עמוד 102 ---
ת. לא דובר על השבתה אלא עיצומים מאחר והמו"מ הגיע למבוי סתום ורשות הדואר התחייבה, מנכ"ל רשות הדואר התחייב ביום 20.12.05 בכנס של ארגון סוכני הדואר מול 200 סוכני דואר שהנושא ייפתר עד הפיכת רשות הדואר לחברה, מו"מ הגיע למבוי סתום ועל מנת לאותת לרשות הדואר שאנחנו מגיעים לתאריך ההפיכה ולא קרה כלום הכרזנו על עיצומים." (ההדגשות לעיל שלי – מ' א' ג').
נראה, אם כן, כי הגם שהסיבה הפורמאלית לנקיטה בעיצומים בשלהי חודש ינואר 2006 הייתה כי הרשות לא תגמלה את הסוכנים בעבור פעולות מסוימות שביצעו, הרי שבפועל הסיבה לכך הייתה כי תאריך הפיכתה של הרשות לחברה ממשלתית התקרב ובא, וכפי שעולה, מפורשות, מחקירתו הנגדית של יו"ר הארגון, מר בני כהן (פרוטוקול מיום 24.10.12, עמ' 26 ש' 27-29):
"ש. מיום 29.106 למעשה לא ניתנים בסוכנויות שירותים שאתה טוען שלא חייבים לתת ואתם גם לא משתתפים בכנסים והדרכות, איזו עילה הייתה לך לשיטתך לסגור את הסוכנויות באופן חלקי ואח"כ באופן מלא בניגוד להוראות ההסכם.