כאמור, התובעים העלו מספר רב של טענות על שום מה אין לראות בעיצומים שבהם נקטו, לרבות השבתת הסוכנויות באופן סמלי למשך ימים ספורים, משום הפרת ההסכם, וודאי שלא הפרה יסודית, המזכה את הנתבעת בביטול ההסכמים עמם ללא כל התראה, המרכזיות שבהן מבוססת על זכות השביתה והזכות לשימוע. התובעים טוענים בנוסף, כי מלכתחילה כל שביקשה הנתבעת הוא לצמצם את מספר הסוכנויות, לכפות על התובעים תנאי התקשרות דרקוניים ולהחליש את כוחו של הארגון. על פי הטענה, ביטול ההסכמים עם התובעים, כביכול בטענה כי העיצומים שבהם נקטו התובעים מהווים הפרה יסודית של ההסכם, אך נועדו להגשים מטרה פסולה זו.
מכאן, שיש להכריע, תחילה, בשאלת מעמדם של התובעים למול רשות הדואר, שהרי השאלה האם במסגרת העיצומים שבהם נקטו התובעים, שכללו סגירה חלקית ואף מלאה של סוכנויות הדואר, הפרו התובעים את הסכמי ההתקשרות למול רשות הדואר, והאם הייתה לרשות הדואר
--- סוף עמוד 27 ---
חובה לקיים שימוע לסוכנים בטרם החלטתה על ביטול החוזים עמם, נגזרת, בין היתר, ממהות היחסים בין הצדדים.
בהמשך, ובהתבסס על המסקנה שתוסק, אברר האם יש באיזה מבין הטענות שהעלו התובעים כדי להביא למסקנה, כי אין לראות בתובעים כמי שהפרו את ההסכמים עם הנתבעת, באופן אשר הקנה לה את האפשרות לבטל, באופן מידי, את ההסכמים עם התובעים.
אופן הילוכי יהיה כזה:
תחילה, בפרק הרביעי, אדון בשאלת מעמדם של סוכני הדואר וארגון סוכני הדואר. במסגרת זו אדון בטענת הסוכנים לפיה הינם "מעין עובדים", ארגון סוכני הדואר הינו "מעין ארגון יציג" וסגירת הסוכנויות היוותה "מעין סכסוך עבודה", באופן המאפשר לסוכנים שלא לפתוח את הסוכנויות במסגרת מאבקם על הסכם ההתקשרות, מבלי שהדבר יהווה הפרת חוזה. בפרק זה אעמוד על השאלות הכלליות הנוגעות להחלת משפט העבודה על מי שאינם עובדים (מה שמכונה "פריצת האוניברסליות"), וכן אפרט לעניין זכות ההתארגנות וזכות השביתה (לרבות סוגי השביתות והכרה בהם). אבחן האם יש מקום להרחיב זכויות אלו ולהחילן על התובעים. לעניין זה אעמוד הן על מגמות כלליות של הרחבת משפט העבודה, הן על היחסים החוזיים בין הצדדים, הן על התפתחות הדואר (על גלגוליו השונים) והן על היחסים בין הסוכנים לדואר, כפי שנקבעו בחקיקה ובפסיקה.
בפרק החמישי אנתח את העובדות בכדי לקבוע האם הופרו ההסכמים בין הצדדים, ואם כן בידי מי. בפרק זה אנתח את הטענות ההדדיות של הצדדים, כשכל צד טוען כלפי משנהו כי הפר את החוזה ונהג בכוחניות ובחוסר תום לב. אבחן בפרק זה, תחילה, את ראיות שהוצגו במסגרת ההליך ולאחר מכן את כל גלגוליו של הסכסוך לאורך השנים, ובעיקר בשנה עובר לביטול ההסכמים, ואעמוד על נקודות ההסלמה, שהביאו, לבסוף, לסגירת הסוכנויות בידי הסוכנים מזה, במסגרת עיצומים לטענתם, ולביטול ההסכמים בידי חברת הדואר, מזה.