"לאור תוצאה זו, וכן נוכח טענותיהם של הצדדים בהליך זה, יובהר כי פסק דיננו אינו מייסד הלכה עקרונית וגורפת, לפיה כל אימת שהמציאות בשוק העבודה אינה תואמת את רוח חוקי העבודה, המסקנה תהא כי אין לחוקים אלה תחולה. קביעותינו בפסק הדין מיוחדות לסוגיה הספציפית אשר באה בפנינו במסגרת הליך זה, אשר כפי שפורט בפסק הדין, מעלה בעיות ייחודיות וחריגות. אין בפסיקתנו זו כדי לפגום בקוגנטיות של חוקי המגן באופן כללי או להביא למהפכה בדיני העבודה, על דרך ערעור על מושכלות יסוד באשר למעמדם של חוקי המגן וכללי הפרשנות הנוגעים להם."
בעניין אחר, זכות השביתה, נקבע בבגץ בר אילן, כי יש להחיל את זכות השביתה גם לטובת גמלאים, שאינם עובדים. על כך אעמוד בהרחבה להלן (עוד ראו ע"ע (ארצי) 1182/02 עורך-דין חיים קאזיס נ' תאופיק ארייט, פ"ד לח 394 (2003), שם נקבע כי מתמחה זכאי לשכר מינימום. לשאלת תחולת חוק שכר מינימום על מתלמדים ומתמחים ראו: אלישבע ברק, תום לב, בעמ' 101. עוד ראו ע"ע (ארצי) 670/06 יעקב רוט נ' רם מבנים בע"מ (2009), שם נקבע כי אין להחיל את הוראות שכר מינימום על העסקת אדם עם מוגבלות במטרה לספק לו מסגרת שיקומית. לניתוח הסוגיה ראו אלישבע ברק, תום לב, בעמ' 102).
כעת, אעבור לבחון את הזכויות להם טוענים התובעים, זכות ההתארגנות וזכות השביתה, ואבחן האם התכלית העומדת בבסיס אותן זכויות מזה, ומעמד התובעים מזה, מצדיקות את החלתן על התובעים במקרה שלפניי, במובן זה שייקבע שסגירת הסוכנויות במסגרת הוראות הארגון מהווה השבתה כדין ועל כן אין לראות בה הפרת הסכם. כפי שציינתי, לנושא השימוע אקדיש פרק נפרד, במסגרתו אעמוד גם על הזכות לשימוע במשפט העבודה.
--- סוף עמוד 41 ---
4.4 זכות ההתארגנות
זכות ההתארגנות הוכרה כזכות חוקתית במשפט העבודה בארגונים בינלאומיים שונים, לרבות האו"ם (ראו: סטפן אדלר, "התארגנות עובדים בישראל: מגמות, היבטים משפטיים ומדיניות", בתוך: ספר אליקה ברק, 517, שם בעמ' 518, 521, בעיקר ה"ש 10). בבגץ 7029//95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נא(2) 63 (1997) נקבע, כי מעמדה של זכות ההתארגנות במשפט העבודה הוא במעמד של זכות יסוד חוקתית.
בספרו של ניר גנאינסקי, מעמדה החוקתי של זכות השביתה, 40 (תשע"ד-2014, להלן: גנאינסקי, זכות השביתה), עומד המחבר על משמעות זכות ההתאגדות במשפט העבודה:
"זכות ההתאגדות היא זכותו של אדם לחבור לקולקטיב לשם הגשמת יעדים משותפים, דהיינו זכותו של האדם לקדם את האינטרסים שלו באמצעות התארגנות קבוצתית. בהקשר של משפט העבודה, הבטחת הזכות להתאגדות מסייעת לעובד לשמור על האינטרסים שלו ולהגשים את צרכיו, את נטיותיו ואת שאיפותיו. כמו כן הזכות מסייעת לצמצם את אי-השוויון ביחסי הכוחות בינו לבין המעביד, לצמצם את הפערים בכוח המיקוח שלו אל מול המעסיק וכן למנוע עליונות כוחנית של המעסיק."