--- סוף עמוד 220 ---
על האופן שבו השפיעה עליו סגירת הסוכנות הצהיר התובע מס' 2, כך (סעיפים 45-53 לתצהירו):
"במהלך כל שנות עבודתי בחב' הדואר, השקעתי את מיטב זמני, מרצי וממוני בטיפוח הסוכנות, שיפור איכות השירות הניתן בה והגדלת רווחיה, תוך השקעת שעות עבודה ארוכות. סוכנות הדואר היתה עסק משפחתי, במסגרתו שימשה אשתי נוזהה כסוכנת מחליפה, ועבדה בסוכנות במשך כ-12 שנים.
מאמציי נשאו פרי והסוכנות בניהולי פרחה ושגשגה. במשך השנים צברתי מוניטין בקרב תושבי השכונה, ושמי כסוכן דואר מקצועי ואמין הלך לפניי. יצוין, כי בגין עבודתי המקצועית זכיתי למכתבי הערכה רבים מחב' הדואר, וכן זכיתי לתואר "אשנבאי מצטיין."
...
סגירת הסוכנות נפלה עלי ועל משפחתי כרעם ביום בהיר... ותוך השפלתי אל מול תושבי הכפר, אשר הופתעו לנוכח הפינוי האגרסיבי שנעשה בסוכנות, לאור היותי אדם ידוע ומכובד בעיר.
אופן סגירת הסוכנות פגע בי קשות, וגרם נזק כבד לשמי ולתדמיתי, ובין השאר להפצת שמועות כאילו נסגרה הסוכנות בגין מעילה בה הייתי מעורב. הפגיעה בי הייתה כה קשה, עד כי אני מתקשה עד היום להלך בכפר בראש זקוף.
סגירת הסוכנות קיפחה הן את פרנסתי שלי והן את פרנסתה של רעייתי, אשר, כאמור לעיל, עבדה גם היא בסוכנות, שהכנסותיה היוו מקור פרנסה למשפחה כולה, לרבות הוריי הגרים עמי ואשר אני מפרנסם. לעניין זה יצוין כי אמי היא אישה חולה, המרותקת לביתה וזקוקה לעזרה סיעודית, וכי גם בתי בת ה-15 זקוקה לטיפול והשגחה.
העדר ההכנסה המתמשך וההוצאות עקב סגירת הסוכנות היוו מכה כלכלי קשה לי ולמשפחתי, ואילצו אותי ליטול הלוואות, על מנת לממן את כלכלתה השוטפת של משפחתי.
יצוין, כי בטרם קיבלתי על עצמי את ניהול הסוכנות, ניהלנו אני ורעייתי מכולת, אשר סיפקה את פרנסתנו, אולם לאחר פתיחת הסוכנות בניהולנו, השקענו את עצמנו בניהול הסוכנות, ולא נותר לנו זמן פנוי לעסוק בעסק אחר כלשהו, ולכן מכרנו את המכולת, ולאחר סגירת הסוכנות נותרנו חסרי כל.
אציין כי מאז ועד היום אינני עובד, ומתקשה למצוא עבודה המתאימה לי מפאת גילי."
והוסיף בחקירתו הנגדית (פרוטוקול מיום 12.11.12, עמ' 139 ש' 10-12):
"ש. מאז שהפסקת להיות סוכן מה עשית.
ת. גר אצל ההורים ולא עובד, שולח קורות חיים ואף אחד לא מקבל אותי בגלל הגיל למרות שיש לי תואר B.A במדעי המדינה. לאבא שלי יש קצבת זקנה."
כאמור, סגירת הסוכנות הפתאומית, שבאה בעקבות ניתוק תקשורת המחשבים ביום 2.3.06, והפריצה ע"י סוכני הדואר, לנגד עיני שכניו, כשהוא אינו נוכח במקום, הביאה לחרושת שמועות בעניינו של מר אבו-חג'ול. הדבר קשה במיוחד במקום קטן יחסית בו כולם מכירים את מר אבו-חג'ול ומשפחתו. בנוסף, במקרה זה אשתו של מר אבו-חג'ול, נוזהה, עבדה גם היא עמו בסוכנות. בנוסף, השניים ניהלו קודם לכן חנות מכולת, ורק לאחר שהסוכנות התבססה והם ראו בה את עתידם, מכרו את המכולת, כך שעם ביטול החוזה נותרו ללא כל מקור הכנסה, כאשר תמכו גם בהוריו ובת הנדרשת לטיפול מיוחד.
במקרה זה מדובר בנסיבות קשות במיוחד ואני פוסקת לתובע מס' 2, מר חוסיין אבו חג'ול, בגין הנזק הממוני סך של 40,000 ₪ ובגין הנזק הלא ממוני סך של 50,000 ₪.
--- סוף עמוד 221 ---
התובע מס'3, מר שם טוב אברביה
התובע מס' 3, מר שם טוב אברביה, יליד שנת 1958, הפעיל את סוכנות הדואר בכפר שמריהו במשך כ-9 שנים, משנת 1997 ועד לשנת 2006. הסוכנות שכנה במבנה של הדואר ובה גם מרכז חלוקה (ראו סעיפים 2-3 לתצהירו). התובע מס' 3 הצהיר, כי ביום 8.3.09 קיבל את מכתב חברת הדואר בדבר סיום ההתקשרות וכי ביום 9.3.06 מסר לנציגי חברת הדואר את המלאי ומפתחות הכספת בסוכנות (ראו סעיף 10 לתצהירו).
לדבריו של התובע מס' 3, הפסקת ההתקשרות עמו גרמה לו לעוגמת נפש קשה, וזאת במיוחד כשמביאים בחשבון כי סמוך לביטול ההסכם עמו, בחודש דצמבר 2005, הוא חווה מקרה שוד בסוכנות, שבמהלכו כוון אליו נשק חם. לעניין זה הצהיר (סעיף 17 לתצהירו):
"במהלך עבודתי כסוכן, עברתי שני מקרי שוד בסוכנות, האחרון בחודש דצמבר 2005 (כחודשיים לפני ביטול ההסכם עמי), במהלכו כוון מולי נשק חם ועקב כך נגרמה לי פגיעה נפשית. בעקבות כך הורעו יחסי עם אשתי, ומספר חודשים לאחר הפסקת העבודה בסוכנות, בין השאר עקב המצב הכלכלי הקשה, התגרשנו לאחר 19 שנה של חיי נישואין.
ובהמשך (סעיפים 24-25 לתצהירו):
"אטען כי השוד שארע במהלך חודש דצמבר 2005 בסמוך לסגירת הסוכנות ובהמשך סגירת הסוכנות בחודש מרץ 2006 ללא כל הודעה מוקדמת וללא כל צידוק בדין או אחר, הביא למצוקה נפשית קשה ובהמשך לקרע שלא ניתן היה לאיחוי ביני לבין רעייתי שהובילו בסופו של דבר לגירושין, כאמור. אטען כי חב' הדואר בהתנהגותה, הביאה לביטול ההסכם ולסילוקי מהסוכנות, היא שגרמה באופן ישיר לפירוק המשפחה, למצב כלכלי קשה והכל תוך התעלמות ממצבי האישי, שאך התאוששתי מטראומת השוד בנשק חם אותה חוויתי זמן קצר לפני כן. מעולם לא קיבלתי מחב' הדואר כל טיפול או תמיכה לאחר המקרה. יתרה מכך, מיד לאחר השוד, בחוסר גישות משווע, נדרשתי לבצע ספירת מלאי בפיקוח מבקר לצורך אימות נזקי השוד. הליך זה כשלעצמו העצים את הטראומה והפגיעה מהאירוע.
אטען כי בכל האמור להתייחסותה של חב' הדואר אלי היה עליה לפעול ברגישות רבה יותר מאשר בעניינם של סוכנים אחרים בשל מקרה השוד כאמור. משלא עשתה כן עליה לשאת בתוצאות מחדליה לעניין זה ולפצות אותי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לי."
בחקירתו הנגדית נחקר על האמור, כך (פרוטוקול מיום 5.11.12, עמ' 96 ש' 29 עד עמ' 97 ש' 7):
"ש. אתה מדבר על שני מקרי שוד שהיו לך בסוכנות ואתה בא בטרוניה לרשות הדואר שלא ליוו אותך בעקבות מעשה השוד. אתה שילמת במשך השנים מיסי ועד לארגון.
ת. כן.
ש. פנית לארגון שיסייע לך לאחר מקרי השוד.
ת. לא פניתי לארגון אלא לרשות הדואר והם סירבו לי.
ש. לא חשבת שהארגון הוא גורם נכון לעזור לך לאחר שהרשות סירבה.
ת. אני ויתרתי והחלטתי להתמודד עם המצב ולהמשיך הלאה.
ש. הארגון ידע על השוד.
ת. אני מניח שכן, זה דברים שמתפרסמים.
ש. אז הם לא הציעו לעזור לך.
ת. לא חשבתי בזמנו שזה מתפקידם."
--- סוף עמוד 222 ---
יוער, כי חקירתו הנגדית של התובע מס' 3 העלתה, כי כושר השתכרותו לא נפגע וכי הוא משתכר כיום שכר דומה לזה שהשתכר כסוכן דואר (שם, עמ' 96 ש' 19-28).
לאור הנתונים לעיל אני פוסקת לתובע מס' 3, מר שם טוב אברביה, בגין הנזק הממוני סך של 40,000 ₪ ובגין הנזק הלא ממוני סך של של 10,000 ₪.
התובעת מס' 4, הגב' אנג'לה אברמוב
התובעת מס' 4, הגב' אנג'לה אברמוב, ילידת 1963, הפעילה את סוכנות הדואר בקניון "אורות" באור עקיבא במשך כ-10 שנים, משנת 1996 ועד לשנת 2006. הסוכנות שכנה במבנה שכור (ראו סעיפים 2-3 לתצהירה). התובעת מס' 4 הצהירה, כי ביום 8.3.06, בזמן הדיון בבית משפט זה לפני כב' השופט זפט, נפרצה הסוכנות על ידי נציגי חברת הדואר, שנטלו עמם את כל המלאי והמזומנים, וזאת מבלי שקיבלה קודם לכן מכתב על סיום ההתקשרות. לדבריה, בשלב מאוחר יותר נמסר הציוד לחברת הדואר לאחר תיאום מולה (ראו סעיף 9 לתצהירה). יוער, כי בחקירתה הנגדית הוצג לתובעת מס' 4 אישור מסירה שלפיו היא קיבלה את צו בית המשפט בערב יום ה- 5.3.06, והתובעת מס' 4 אישרה, כי אכן חתימתה מתנוססת עליו (ראו פרוטוקול מיום 7.11.12, עמ' 116 ש' 26-29. אישור המסירה הוגש וסומן נ/5).
על האופן שבו השפיעה עליה סגירת הסוכנות הצהירה התובעת מס' 4, כך (סעיפים 45-48 לתצהירה):
"אטען כי הייתי סוכנת מצטיינת וסגירת הסוכנות באופן בו נעשתה ע"י חברת הדואר, תוך כדי הדיון המשפטי ותוך כדי פריצה של חב' הדואר לתוך הסוכנות וריקון המקום בצורה ברברית, וולגרית הביאה מיד לרכילות באזור על נסיבות הסגירה..
תושבי המקום שנכחו בעת הפריצה סברו כי סגירת הסוכנות ארעה באשמתי ומאז ועד היום מפנים כלפי אצבע מאשימה על סגירת הסוכנות, שכאמור לא נפתחה עוד.
תושבים אחדים אף הביעו פקפוק ביושר האישי והמקצועי שלי.
מאז סגירת הסוכנות ובמשך כ-3 שנים סבלתי מהתקפי חרדה אשר קודם לכן לא סבלתי מהם."
יוער, כי בחקירתה הנגדית הבהירה התובעת מס' 4, כי כיום היא מועסקת בעסק המשפחתי למתן שירותי מט"ח במשכורת חודשית של כ-4,000 ₪ לערך, בדומה לשכרה כסוכנת דואר (פרוטוקול מיום 7.11.12, עמ' 117 ש' 17-22).
במקרה זה יש חומרה יתרה, שכן למעשה לא נמסרה לגב' אברמוב הודעת ביטול, והיה עליה ללמוד על כך מצו המניעה שקיבלה, כשיום למחרת, בעודה בדיון בעניין זה בבית המשפט, נציגי חברת הדואר פרצו לסוכנות, לנגד עיני כל, כשהיא לא נמצאת במקום. מטבע הדברים, פעולות אלו הביאו לחרושת שמועות בדבר אמינותה ומהימנותה של הגב' אברמוב. עוד יש לציין, כי גב' אברמוב העידה, כי בשנת 2005 רכשה מזגן חדש לעסק.
--- סוף עמוד 223 ---
לאור האמור, אני פוסקת לתובעת מס' 4, הגב' אנג'לה אברמוב, בגין הנזק הממוני סך של 25,000 ₪ ובגין הנזק הלא ממוני סך של 15,000 ₪.
התובע מס' 5, מר גיל אייזן
התובע מס' 5, מר גיל אייזן, יליד שנת 1965, הפעיל את סוכנות הדואר "נחלת יצחק" בתל-אביב במשך כ-3 שנים, משנת 2003 ועד לשנת 2006. הסוכנות שכנה במבנה שכור (ראו סעיפים 2-3 לתצהירו). התובע מס' 5 הצהיר, כי ביום 28.2.06 קיבל הודעה על סיום ההתקשרות עמו וכי ביום 5.3.05 נותקה תקשורת המחשבים בסוכנות (סעיפים 6-8 לתצהירו). לדבריו, ביום 5.3.06 קיבל הודעה מחברת הדואר לגבי צו המניעה, שבגדרה גם התבקש להתייצב למחרת היום בסוכנות למסירת הציוד, המלאי והכספים המצויים בסוכנות, אולם איש לא הגיע לסוכנות. לדבריו, ביום 7.3.06 פנו אליו נציגי חברת הדואר ואיימו עליו כי אם לא יגיע מיד לסוכנות הם ייפרצו אליה. באותו היום, לדבריו, פורקה הסוכנות וניטל ממנה כל המלאי, הציוד והכסף שהיו בה. לדבריו, הוא לא נכח במקום בעת פירוק הסוכנות וכאשר הגיע למקום חשכו עיניו לנוכח ההרס במקום (ראו סעיפים 9-11 לתצהירו).
על האופן שבו השפיעה עליו סגירת הסוכנות הצהיר התובע מס' 5, כך (סעיפים 46-50 לתצהירו):
"במשך שנות עבודתי, השקעתי את מיטב זמני, מרצי וממוני בשיפור מבנה הסוכנות ואיכות השירות הניתן בה, ובהגדלת חוג לקוחותיה ורווחיה של הסוכנות. על מנת לנהל את הסוכנות, מכרתי עסק קודם אותו ניהלתי, וזאת בהסתמך על הכנסות אשר הוצגו לי עת התמודדתי למכרז.
לאחר סגירת הסוכנות, נקלעתי לחובות כבדים, ונאלצתי ליטול הלוואות לצורך מימון כלכלתה השוטפת של משפחתי..
לאחר הסגירה נאלצתי להתמודד עם הכפשות כנגדי, כאילו נסגרה הסוכנות בניהולי עקב מעילה שביצעתי, וזאת עקב התנהלותה של חברת הדואר כמפורט לעיל ופינויה האגרסיבי של הסוכנות, ללא כל צורך ותוך גרימת נזקים למבנה."
יוער, כי מחקירתו הנגדית של התובע מס' 5 עולה, כי כיום הוא משתכר כ-8,000 ₪ בממוצע לחודש, לעומת סך של כ-14,000 ₪ כסוכן (פרוטוקול מיום 7.11.12, עמ' 120 ש' 28-31):
"ש. מה עשית אחרי שהפסקת להיות סוכן דואר.
ת. בחלוקת עיתונים במשך שנתיים ועכשיו יש לי סוכנות להחלפת כספים.
ש. מה שיעור ההכנסות הממוצע שלך היום לעומת סוכן דואר.
ת. היום יש ללי 8000 ₪ בממוצע ובתור סוכן היה לי 14,000 ₪."
במקרה זה מר גיל אייזן לקח על עצמו את העסק וחתם על חוזה, כאשר באותו מועד למעשה כבר נערך מו"מ על חוזה חדש. על כן, ההתנהלות בעניינו חמורה, שכן יתכן ולו היה יודע שהחוזה עליו חתם לא יעמוד בתוקפו תקופה ממשית, לא היה נכנס לעסקה מלכתחילה.
לאור האמור, אני פוסקת לתובע מס' 5, מר גיל אייזן, בגין הנזק הממוני סך של 42,000 ₪ ובגין הנזק הלא ממוני סך של 5,000 ₪.
--- סוף עמוד 224 ---
התובע מס' 6, מר אברהם אשכנזי
התובע מס' 6, מר אברהם אשכנזי, יליד שנת 1952, הפעיל את סוכנות הדואר "נווה גנים" בקרית מוצקין במשך כ-7 שנים, משנת 1999 עד לשנת 2006. הסוכנות שכנה במבנה ששייך לחברת הדואר (ראו סעיפים 2-3 לתצהירו). התובע מס' 6 הצהיר, כי הודעה על סיום ההתקשרות, הנושאת תאריך 8.3.06, התקבלה אצלו ביום 13.3.06. לגרסתו, עוד יום קודם לכן, ביום 12.3.06, העביר את הכסף ומלאי הבולים לנציגי חברת הדואר ובשלב מאוחר יותר הוחלף המנעול (סעיפים 11-13).
על האופן שבו השפיעה עליו סגירת הסוכנות הצהיר התובע מס' 6, כך (סעיפים 27-28 לתצהירו):
"אטען כי השקעתי בסוכנות הדואר אותה הפעלתי את כל מרצי והפכתי אותה מסוכנות בעלת היקף רווחים קטן לסוכנות מרוויחה ומשגשגת. הכל עקב השקעה אדירה מצידי בסוכנות. עמדתי תמיד בכל היעדים ואף מעבר לכך וזכיתי למכתבי תודה והערכה מצד קהל הלקוחות...
הסוכנות ממוקמת בשכונה קטנה בה "כולם מכירים את כולם". לאחר הסגירה, וכאשר תושבי השכונה השתוממו ובהמשך התקוממו כנגד חברת הדואר על הפסקת ההסכם עימי הפיצו אנשי חב' הדואר בקרב תושבי השכונה את הסכומים אותם הרווחתי בכל חודש, על מנת להוכיח, לכאורה, כי הנני רודף בצע והוסיפו וטענו כי על אף הסכומים אותם הרווחתי בחרתי מיוזמתי להפסיק את הפעלת הסוכנות. עקב מעדים אלה, המהווים, בין היתר, פרסום לשון הרע ופגיעה בפרטיות, יצא לי שם של שרלטן ורודף בצע בשכונה אשר עד לאותו מועד נחשבתי בה לאדם אמין ומקצועי, מיותר לציין את הנזק שגרמה לי התנהגות זו של חב' הדואר. יצויין כי בעברי הייתי עובד בנק, נאלצתי להתמודד עם מצוקה כלכלית קשה אשר הוסיפה ופגעה עוד יותר בתדמית שלי ובשמי הטוב."
והוסיף בחקירתו הנגדית (פרוטוקול מיום 1.11.12, עמ' 80 ש' 26 עד עמ' 81 ש' 25 עד עמ' 82 ש' 5):
"ש. בעקבות הסגירה הלכת לעבוד באיזה שהוא מקום.