--- סוף עמוד 49 ---
שלישי - גולל, אהרן ברק וחיים ברנזון, עורכים, תשס"ז-2007, (להלן, בהתאמה: בן-ישראל, השביתה בראי המשפט הציבורי, ו-ספר ברנזון, חלק שלישי) וכן יהודית גלילי ומיכל קורא, זכות השביתה: מהות, גבולות ושינויים עתידיים (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2004).
ג. המשך הדרך: שביתות מעין פוליטיות
בתחילה, אכן ההבחנה הייתה בין שביתת עובדים לצורך הגשמת תנאי עבודה לבין שביתה פוליטית, שהוגדרה כ"פעולה מאורגנת או אינדיווידואלית, שאין לה זיקה לסכסוך עבודה" (בגץ חטיב, שם בפסקה 18 לפסק דינו של כב' הנשיא מ' שמגר). מאוחר יותר הרחיבו את התיבה "זיקה לסכסוך עבודה", או שביתה הנוגעת לתנאי עבודה ויחסי עבודה, והכירו בשביתות תמיכה, אהדה או הזדהות, ובשביתות הנובעות משינויים מבניים, כמו הפרטה. כיוון ששביתות אלו אינן כנגד המעסיק, הנפגע מהן אף הוא, נקראו שביתות אלו שביתות מעין פוליטיות. על כך אעמוד להלן. השביתה המעין פוליטית מוקמה בתווך, בין שביתה כלכלית לשביתה פוליטית. גנאינסקי, זכות השביתה, הגדיר את השביתה המעין פוליטית (בעמ' 52) כ"מצב דברים שבו עובדים שובתים נגד הממשל בנושא שאינו קשור בתנאי עבודתם במובן הצר אל מול המעביד, אך משפיע במישרין על זכויותיהם".
השביתה המעין-פוליטית נולדה בבגץ בזק, כשבית המשפט העליון נזקק לסוגיה בהקשר של שביתת עובדי בזק בגין פתיחת שוק השיחות לחו"ל לתחרות. כב' השופט ד' לוין עמד על סוגי השביתות וקבע, כי לשני הסוגים הראשונים – השביתה הכלכלית והשביתה המעין פוליטית, התווסף סוג שביתה נוסף, שביתה כנגד הריבון, בענייני הפרטה או שינויים מבניים, אותה כינה שביתה "מעין פוליטית" וקבע, כי יש לבחון את תכלית השביתה ולא רק כנגד מי היא מכוונת (עמ' 499, פיסקה 29):
"סוגיה זו רגישה היא ומאוד משמעותית ביחסי העבודה ובדיני העבודה כפי שהתפתחו והתגבשו במדינות העולם הדמוקרטי. ההבחנה בין שביתה פוליטית טהורה הנחשבת כלא לגיטימית לבין שביתה כלכלית המוכרת כשביתה ראויה מוכרת היא ומקובלת בשיטות המשפט השונות, אלא שעם הזמן ניתוספה אל בינות לשתי צורות השביתה שבקצוות גם דרך מחאה נוספת של עובדים המופנית בעיקרה נגד הריבון, והיא בגדר שביתה מעין-פוליטית, הנשענת על תשתית עובדתית שיש בה תרכיב של עובדות ומגמות... הבחנה דיכוטומית בין "שביתה פוליטית טהורה" מחד גיסא ל"שביתה כלכלית" מאידך גיסא אינה נוהגת עוד במשפט הקהילה הבינלאומית הנ"ל, וקל וחומר שאין בה כדי לספק פתרונות הולמים למיגוון סכסוכי העבודה במשק מתפתח כשל מדינת ישראל. עינינו הרואות מה רב הוא משקלה של מטרת השביתה ומה רב משקלם של היעדים שאותם מכוונת היא להשיג. על-כן שומה על הפרשן להתחקות אחר מטרתה ויעדיה של השביתה, ולאחר שיעמוד על תכליתה יקבע עמדתו באשר ללגיטימיות של שביתה זו, אפילו מכוונת היא ישירות כנגד הריבון."