"סירוב קיבוצי מתואם לבצע עבודה בניסיון להשפיע על המעסיק בכל הנוגע ביחסי עבודה או בתנאי עבודה."
לאחר מכן הפנה לשני מרכיבי ההגדרה, בציינו:
"שני מרכיבים בהגדרה מחייבים תשומת לב מיוחדת. ראשית, השביתה מכוונת כנגד המעסיק. שנית, עילת השביתה קשורה לתנאי העבודה או ליחסי העבודה. שביתה שעונה על שני תנאים אלה היא השביתה הכלכלית הפרדיגמטית."
את השביתה שאינה כנגד המעסיק, אך היא בגין תנאי עבודה או יחסי עבודה, כינה פרופ' מונדלק: "שביתה מעין פוליטית" ואת השביתה כנגד המעסיק שאינה בגין תנאי עבודה או יחסי עבודה הוא מכנה: "שביתה מעין כלכלית". אחד הנושאים הנכללים בשביתה מעין כלכלית היא שביתה בגין שינויים מבניים בעקבות ההפרטה. כיוון שנושא זה קרוב לענייננו אעמוד על כך להלן.
--- סוף עמוד 51 ---
ד. שביתה במקרים של שינויים מבניים במקום העבודה
נושא הקרוב במקצת לעניינו הוא שביתה בשל שינויים מבניים, שכן במקרה שלפנינו העילה האמתית לשביתה או לעיצומים של הסוכנים היה הצורך בחתימה על חוזה חדש להפעלת הסוכנות, בשל השינויים בשוק הדואר שהביאו לצורך בהפרטת הדואר והקמת חברת הדואר תחת רשות הדואר. בעניין זה הייתה התפתחות בפסיקה, החל מסירוב להכיר בשביתה כאמור, דרך הכרה בה כשביתה "מעין פוליטית", עד להכרה בה כשביתה כלכלית המהווה זכות יסוד.
בשנת 1988 נדונה סוגיה זו בהקשר של שביתה כנגד החלטת הממשלה על תאגוד בתי החולים. בית הדין הארצי לעבודה בדיון (ארצי) נב/4-17 מדינת ישראל נ' הסתדרות האחים והאחיות, פ"ד כו(1) 8 (1993, להלן: עניין הסתדרות האחים והאחיות), דן בשאלה האם השביתה מותרת, על רקע העובדה כי בהחלטת הממשלה נקבע כי לא יהיה שינוי במעמד העובדים כעובדי מדינה ובהסכמים וההסדרים הקיבוציים המחייבים לפחות לתקופה מסוימת. ביה"ד קבע, כי מעביד רשאי לשנות את המבנה הארגוני של המפעל, עוד קבע כי המדינה רשאית להוציא תפקידים וסמכויות אל מחוץ לשירות המדינה על דרך הקמת רשות, תאגיד סטטוטורי, חברה ממשלתית ואף חברה שאינה ממשלתית. נקבע (פסקה 31 לפסק דינו של כב' השופט י' אליאסוף), כי עיקר הסכסוך הוא:
"עיקרו של הסכסוך הנדון הוא השינויים המתוכננים במבנה מערכת הרפואה הציבורית, במה שנוגע להשלכות הנובעות מכך לגבי תנאי עבודתם ומעמדם של העובדים בשירותי הרפואה הציבורית, בעתיד. מכאן, שהשביתה... אינה קשורה בשכר או בתנאים סוציאליים, לגבי תקופת ההסכם הקיבוצי או אף לאחריו."