גם כאן אנו עדים לקשיים במציאת עבודה, ולכך שבמקרה זה נודע לה על ביטול החוזה עמה רק לאחר שהיא, עצמה, פנתה לנתבעת, ככל הנראה בשל האירועים.
לאור האמור, אני פוסקת לתובעת מס' 18, גב' דפנה טנצר, בגין הנזק הממוני סך של 45,000 ₪ ובגין הנזק הלא ממוני סך של 5,000 ₪.
התובע מס' 19, מר בני כהן, יו"ר הארגון, כאמור לעיל, אינו זכאי לפיצוי בגין העדר שימוע.
התובע מס' 20, מר יואל כהן
התובע מס' 20, מר יואל כהן, ילידת שנת 1959, הפעיל את סוכנות הדואר "גבעת הסלעים" בראש העין במשך 14 שנים, משנת 1992 ועד שנת 2006. הסוכנות שכנה בקניון "הסלע" במבנה בבעלותו של אביו של התובע מס' 20.
כאמור, התובע מס' 20 לא הגיש תצהיר ובהתאם להסכמות הדיוניות, ככל שיפסק סעד כללי לתובעים (או סעד כללי כנגד התובעים), סעד כזה יחול גם על התובע מס' 20. כיון שכך, מצאתי לנכון לפסוק לתובע מס' 20 פיצוי בשל העדר שימוע בגין הנזק הממוני בלבד, הלוקח בחשבון את התקופה בה ניהל את הסוכנות.
לאור האמור, אני פוסקת לתובע מס' 20, מר יואל כהן, בגין הנזק הממוני סך של 66,000 ₪.
--- סוף עמוד 239 ---
התובע מס' 21, מר יונתן לוי (חבר ועד הארגון)
התובע מס' 21, מר יונתן לוי, יליד שנת 1954, הפעיל את סוכנות הדואר "הר נוף" בירושלים במשך 11 שנים, משנת 1995 ועד לשנת 2006. הסוכנות שכנה במבנה שכור (ראו סעיפים 2 ו-4 לתצהירו). התובע מס' 21 הצהיר, כי הודעה על סיום ההתקשרות התקבלה אצלו ביום 2.3.06 (סעיף 10 לתצהירו) לגרסתו, ביום 5.3.06, בעת ישיבת ועד הארגון ובשל המתח הרב, הוא התמוטט ואיבד את הכרתו. לגרסתו, עיקר הלחץ הנפשי נבע מכך שחברת הדואר, באמצעות מודיעין 171 של חברת הדואר, הפנתה את האזרחים למספר הסלולרי שלו, כביכול על מנת שזה ייתן הסברים לשיבושים בעבודת סוכנויות הדואר. לגרסתו, בעקבות כך אושפז בבית החולים למשך 3 ימים. ביום 6.3.06, בעת אשפוזו, הגיעו נציגי חברת הדואר לסוכנות ופירקו אותה, על אף בקשתו כי ימתינו עד שישוחרר מבית החולים (ראו סעיפים 11-12 לתצהירו). לגרסתו, נציגי חברת הדואר עקרו ציוד וגרמו נזק כבד למבנה ולצנרת החשמל ואף הרסו כליל את מכונת הפקס (סעיף 13 לתצהירו).
יצוין, כי כנגד גרסה זו של התובע מס 21 עומדת גרסתו של מר מיכאל כנה מטעם הנתבעת, אשר במועדים הרלבנטיים לתובענה שימש כקצין ביטחון במרחב דרום ובמרחב ירושלים, שאליו הייתה מסונפת, בין היתר, סוכנות הדואר של התובע מס' 21. הלה הצהיר לעניין זה, בין היתר, כך (סעיפים 8-10 לתצהירו):
".. לאור העובדה שבסוכנות הדואר מצויים היו אותה העת דברי דואר יקרי ערך וחיוניים לציבור, כמו גם כספים ומלאי אשר היו דרושים לחברת הדואר באופן מידי לא ניתן היה להמתין כל רגע נוסף לשם השבתם – בוודאי ובוודאי שלא ניתן היה להמתין מספר ימים נוספים עד החלמתו של מר לוי. דברים אלה, הוסברו בסובלנות ואורך רוח למר לוי בשיחותינו הטלפוניות עמו.
זה המקום עוד לציין ולהדגיש, כי בכל זמן שהותנו בסוכנות וכן בשיחות טלפון אלה עם מר לוי, הפגנו אדיבות, הגינות כבוד והתחשבות הן כלפי מר לוי והן כלפי פקידותיו אשר נכחו בסוכנות במשך כל זמן שהותנו.
אין אפוא כל ממש במצג המוצג על ידי מר לוי, לפיו נהגנו כלפיו לכאורה בחוסר רגישות ואטימות. אין גם כל אמת בטענות בדבר עקירתו של ציוד וגרימת נזק כבד למבנה. טענות אלה, פשוט אינן נכונות."
במקרה זה, קשה לקבל את עדות התובע מס' 21, שכן העובדות מטעמו היו בסוכנות בעת פירוקה והן לא הובאו לעדות מטעמו (ראו גם את חקירתו הנגדית, פרוטוקול מיום 6.6.13, עמ' 222-223).
על האופן שבו השפיעה עליו סגירת הסוכנות הצהיר התובע מס' 21, כך (סעיפים 16-18 לתצהירו):
"לאחר סגירת הסוכנות, המתנתי מספר חודשים בטרם התחייבתי למקום עבודה אחר, שכן ביקשתי שלא להתחייב למקרה שביהמ"ש יורה על החזרתי לסוכנות. לאחר שנקפו 3-4 חודשים ניסיתי למצוא עבודה אך מפאת גילי לא מצאתי עבודה. ניסיון להקים שותפות בתל אביב בענף המזון המהיר, גם הוא לא צלח."
ובהמשך (סעיפים 45-53 לתצהירו):
"עקב סיום ההסכם באופן פתאומי ועקב המצב הבריאותי שלי לו גרמה חב' הדואר באופן ישיר, נקלעתי למצוקה כלכלית.
--- סוף עמוד 240 ---
על מנת לנסות ולהתמודד עם המצוקה נאלצתי לממש את כל חסכונותיי, ולקחת על עצמי הלוואות נוספות, הכל על מנת שאוכל לעמוד בהתחייבויותיי באין פרנסה.
כך נאלצתי לשבור קופת גמל ונאלצתי לשלם מס בסך 26,000 ₪ בגין השבירה. למרות שבירת קופת הגמל הצלחתי לעמוד בתשלומי המשכנתא ונוצר פיגור של כ- 40,000 ₪ לגביו הגעתי להסדר תשלומים עם הבנק.
הואיל והמצב הכלכלי לא השתפר, אלא המשיך והתדרדר, נאלצתי לקחת הלוואה נוספת, בהיקף של 60,000 ₪, בחודש מאי 2007 מבנק לאומי כשאני משעבד לטובתה את קרן ההשתלמות אותה חסכתי משך שנים.
בנוסף ולשם כיסוי החובות נאלצתי למכור רכב בהפסד של 13,473 ₪...
יצוין עוד כי מצבי הכלכלי הלך והחריף כאשר אני מצוי בהליכי פשיטת רגל. יתרה מכך הלך והחריף מצבי הבריאותי כאשר בחודשים האחרונים אושפזתי למספר חודשים ועברתי סדרה של 3 ניתוחים. אני משוכנע כי מצבי הבריאותי הינו תולדה ישירה של המצב הכלכלי העגום בעקבות הפסקת עבודתי בסוכנות הדואר ובפרט הקושי בהשגת עבודה חלופית בגילי המתקדם (56) ובמצב בריאותי."
ושוב, בהמשך (סעיפים 54-59 לתצהירו):
"כשהתחלתי עבודתי עבור חב' הדואר בשנת 1995 והפכתי את הסוכנות בהר נוף ירושלים לסוכנות משגשגת, תוך שאני מגדיל את המחזורים של הסוכנות ומביא אותה להיקפים ניכרים, הייתי חדור כולי בעשייה עבור הסוכנות שלי וקהל לקוחותיה ועבור כלל ציבור סוכני הדואר כחבר הועד בארגון.
סגירתה הפתאומית של הסוכנות והפסקת ההתקשרות, נפלה עלי כרעם ביום בהיר בעיקר בהיותה קיצונית וללא כל פרופורציה להתנהלות הסוכנים ו/או הארגון ובעיקר על רקע ניסיון העבר.
כמו כן אטען, כי בהיותי חבר ועד בארגון סוכני הדואר וממקבלי ההחלטות בכל האמור למאבק מול חב' הדואר, הייתה התנהלות חב' הדואר כלפי תוקפנית ואלימה תוך שכאמור, חב' חב' הדואר מצידה אינה בוחלת באמצעים, לרבות בדרך של פגיעה בפרטיות.
כאמור, פועל יוצא של התנהלות חב' הדואר כלפי, הייתה ההתמוטטות הפיזית שלי ביום 5.3.06 ואשפוזי בבי"ח תוך שאני סובל מלחץ דם גבוה ומחשש להתקף לב.
גם התנהלות חב' הדואר בסירובה לאפשר לי לקום ממיטת בית החולים ולראות בפינוי הסוכנות מלמדת על מניעים שעמדו מאחורי הפעולות כנגדי.
בנוסף, וכאמור לעיל, גרמה סגירתה של הסוכנות באחת לנזקים כלכליים כבדים ביותר. בין היתר נאלצתי כאמור לפדות חסכונות, לקחת הלוואות ולהתמודד עם מציאות לפיה בגילי המתקדם נאלצתי לחפש לעצמי קריירה חדשה."
והוסיף, בחקירתו הנגדית (פרוטוקול מיום 31.10.12, עמ' 69 ש' 17-22):
"ש. אתה אומר שניסית לאחר שהסוכנות נסגרה לפנות לעסקים אחרים.
ת. שחלק מהם דרדרו אותי למצב שבו אני מוכרז כפושט רגל.
ש. איפה הדוחות ממס הכנסה, מע"מ, שיכולים להצביע על מצבך.
ת. זה מצורף. לא רק שנפגעתי אלא שיש מסמכים שמוכיחים שקיבלתי מס הכנסה שלילי. הוכרזתי כפושט רגל לפני שנה, מרץ 2011, ששנה לפני זה מונה כונס. מהעסק של המסעדה התדרדרתי, לקחתי הלוואות מהבנק, מכרתי רכב, קופות גמל שנפתחו."
כאמור, מר יונתן לוי הפעיל סוכנות במשך 11 שנה. גם כאן, הביטול המידי הביא לצורך בהלוואות, שעבודים וניצול חסכונות. אמנם, ההתדרדרות הכלכלית שהביאה אותו לידי פשיטת רגל נבעה מעסק מזון שניסה להקים, אך הצורך בכך נולד מסגירת הסוכנות.
--- סוף עמוד 241 ---
לאור כל האמור, אני פוסקת לתובע מס' 21, מר יונתן לוי, בגין הנזק הממוני סך של 93,000 ₪ ובגין הנזק הלא ממוני בסך של 10,000 ₪.
התובע מס' 22, מר גיורא לופטיג
התובע מס' 22, מר גיורא לופטיג, יליד שנת 1945, הפעיל את סוכנות הדואר אזור התעשייה בהרצליה במשך כ-14 שנים, משנת 1992 ועד לשנת 2006. הסוכנות שכנה במבנה שכור (ראו סעיפים 2-3 לתצהירו). התובע מס' 22 הצהיר, כי קיבל הודעה על סיום ההתקשרות כבר ביום 28.2.06, כי ביום קיבל מכתב נוסף מחברת הדואר ובו דרישה להשבת הציוד, המלאי והמזומנים המצויים בסוכנות וכי ביום 5.3.06 קיבל הודעה מחברת הדואר לגבי צו המניעה שניתן כנגד הסוכנים (ראו סעיפים 6-9 לתצהירו). ביום 16.3.06 קיבל הודעה נוספת מחברת הדואר שלפיה עליו להתייצב בסוכנות ביום 2.4.06 לצורך מסירת תכולת הסוכנות (ראו סעיף 10 לתצהירו).
על האופן שבו השפיעה עליו סגירת הסוכנות הצהיר התובע מס' 22, כך (סעיפים 42-45 לתצהירו):
"לפני שקיבלתי את הסוכנות לניהולי, הייתה באזור סוכנות קטנה ששכנה במבנה מיושן. עם התפתחות אזור התעשייה בהרצליה, נוצר הצורך בסוכנות גדולה, אשר תספק מענה לקהל הלקוחות הגדול באזור, ובהתאם לכך ובעידודם המלא של מנהלי הדואר באותה עת, השקעתי זמן רב וכסף ופתחתי סוכנות חדשה, במבנה גדול ומרווח, תוך גיוס כוח אדם נוסף בניהולי.
במשך כל שנות עבודתי, השקעתי את מיטב זמני, מרצי וממוני בפיתוח הסוכנות, בשיפור איכות ומגוון השירותים הניתנים לקהל ובהגדלת רווחי הסוכנות. למען מתן השירותים הנדרשים, שכרתי עובדים שהפעילו את הסוכנות, ולא חסכתי בשעות. בכלל זאת, השקעתי בשיפור מיקום ומבנה הסוכנות וברכישת ציוד חדיש, כל זאת מתוך הסתמכות על הכנסותיי העתידיות מהסוכנות.
השקעותיי נשאו פרי, והסוכנות בניהולי הפכה לסוכנות משגשגת ומצליחה, לשביעות רצונם המלאה של הממונים עלי בחב' הדואר. קיבלנו הרבה מילות תודה ועידוד על מהלכנו אלו.
עם סגירת הסוכנות, ניחתה עלי ועל משפחתי מכה כלכלית קשה. בין השאר, נותרה בתי, אשר עבדה בסוכנות והייתה בסיומה של חופשת לידה בעת סגירת הסוכנות, מובטלת מאז הסגירה..".
יוער, כי מחקירתו הנגדית של התובע מס' 22 עולה, כי לאחר סגירת הסוכנות הוא עבד בחברה משפחתית, שבה השתכר שכר חודשי של כ-4,000 ₪, כאשר החל מאמצע שנת 2007 ואילך, הכנסותיו מפעילותו בשוק ההון זהות לאלו שהרוויח כסוכן דואר (פרוטוקול מיום 14.11.12, עמ' 148 ש' 22-27)
"ש. מה עשית אחרי שהפסקת להיות סוכן.
ת. התחלתי להקים עסק חדש בתחום שוק ההון, אשתי ואני. זה מה שעשינו.
ש. מה היו ההכנסות שלכם.
ת. בתקופה זו מחודש אפריל 2006 אחרי שהסוכנות נסגרה, לקחתי משכורת מחברה משפחתית בסך 4000 ₪. מהפעילות של שוק ההון התחילו באמצע 2007 להיות הכנסות, העסק התחיל להניב תשואה, בערך ברמה של הסוכנות."
--- סוף עמוד 242 ---
כאמור, מר גיורא לופטיג, לאחר 14 שנה שבהן הפעיל את הסוכנות בסיוע אשתו ובתו, היה בין הראשונים שקיבלו הודעה על הפסקת התקשרות, מה שהגביר את גודל הפגיעה. מר לופטיג, שקיבל את הודעת הביטול ביום 28.2.06, הודיע לנתבעת כי הוא אינו מקבל את הודעת הביטול, ואף ציין כי בניגוד לאמור בהודעת הביטול הוא נכח בהשתלמות מסוימת לגביה נטען כי נעדר. למרות שבסופו של יום אישרה הנתבעת, כי אכן היה בהשתלמות (מכתב זה נשלח אליו רק במאי), הוא קיבל יום למחרת, ב-2.3.06, מכתב המורה לו להשיב את הציוד. בנוסף, רכש רק בינואר 2006 מכונה לספירת כסף בסכום של 2,700 ₪, שלא הועילה לו לאור העובדה שהחוזה עמו בוטל חודש לאחר מכן.
לאור כל האמור לעיל, אני פוסקת לתובע מס' 22, מר גיורא לופטיג, בגין הנזק הממוני סך של 106,000 ₪ ובגין הנזק הלא ממוני סך של 5,000 ₪.
התובעת מס' 23, הגב' אורה מגנזי
התובעת מס' 23, הגב' אורה מגנזי, ילידת שנת 1966, הפעילה את סוכנות הדואר "סוקולוב" בהרצליה במשך כ-5 שנים, משנת 2001 ועד לשנת 2006. הסוכנות שכנה במבנה שכור (ראו סעיפים 2-3 לתצהירה). התובעת מס' 23 הצהירה, כי ביום 8.3.06 קיבלה הודעה על סיום ההתקשרות מחברת הדואר. מיד לאחר קבלת הודעה כאמור היא מסרה את דברי הדואר שהיו בסוכנות לחברת הדואר וימים ספורים לאחר מכן הגיעו לסוכנות נציגי חברת הדואר, שנטלו את מלאי הבולים והכסף (סעיפים 7 ו-9 לתצהירה).
על האופן שבו השפיעה עליה סגירת הסוכנות הצהירה התובעת מס' 23, כך (סעיפים 38-43 לתצהירה):
"לאורך כל שנות עבודתי, השקעתי את מיטב זמני, מרצי וממוני בפיתוח וטיפוח מבנה הסוכנות, בשיפור איכות השירותים הנתינים בה, ולא חסכתי בהשקעה לצורך צבירת חוג לקוחות נאמן והגדלת רווחי הסוכנות.
לצורך הקמת הסוכנות ומימון השיפוץ הנרחב אותו ערכתי עם כניסתי לתפקיד מנהלת הסוכנות, נטלתי הלוואות בהיקף של עשרות אלפי ₪, מתוך כוונה להמשיך ולעבוד בסוכנות שנים רבות, ומתוך הסתמכות על הכנסותיי העתידיות מהסוכנות לחזרת השקעותיי.
ההשקעה נשא פרי, והסוכנות בניהולי פרחה ושגשגה, לשביעות רצונם של הממונים עלי בחב' הדואר. הסוכנות בניהולי צברה מוניטין של סוכנות מקצועית ואמינה בקרב תושבי האזור, אשר העדיפו לקבל שירותים בסוכנות ולא בסניף הדואר המקביל.
עם סגירת הסוכנות, נחתה עלי מכה קשה, שכן כאמור השקעתי את כל ממוני בשיפוץ נרחב של מבנה הסוכנות. למרבה הצער, עם סגירת הסוכנות הסתבר לי, כי שמתי את כספי "על קרן הצבי". בעקבות העדר ההכנסה הממושך שקעתי בחובות כבדים, ונאלצתי ליטול מספר הלוואות לצורך כלכלתי השוטפת.
עוד אציין, כי לאחר סגירת הסוכנות בניהולי שכרה חברת הדואר את הגב' רבקה אריאלי לעבודה בסוכנות החדשה שפתחה במקום, וזאת לאחר שהגב' אריאלי הצטרפה לסוכנות בניהולי במהלך חודש ספטמבר 2005, ולאחר שהשקעתי כחודשיים בהכשרתה לעבודה בסוכנות. למותר לציין, כי חב' הדואר לא פיצתה אותי בגין השקעתי זו."
--- סוף עמוד 243 ---
יוער, כי מחקירתה הנגדית של התובעת מס' 23 עולה, כי הגם שכיום היא אינה עובדת, הרי שבסמוך לאחר סגירת הסוכנות היא הועסקה בעבודה שבה שכרה עמד על סך של 5,500-7000 ₪ לחודש, כאשר ששכרה החודשי מהסוכנות עמד על כ- 8,000 ₪ לערך (פרוטוקול מיום 7.11.12, עמ' 116 ש' 7-10).
לאור האמור, אני פוסקת לתובעת מס' 23, גב' אורה מגנזי, בגין הנזק הממוני סך של 40,000 ₪.