כמו כן, היוותה סגירתה של הסוכנות מכה כלכלית קשה לי ולמשפחתי. לאחר שנותרתי ללא כל הכנסה במשך תקופה ארוכה, נאלצתי לפדות חסכונות שנצברו לטובתי, לצורך כלכלתה השוטפת של משפחתי, וכן ליטול הלוואות. בין השאר, משכתי סך של 35,000 ₪ מקרן השתלמות "כנרת" שעמדה לזכותי, וכן פדיתי פוליסת ביטוח של "כלל" בסך של 130,000 ₪, עליה נאלצתי לשלם מס בשיעור שך 35%..".
יוער, כי בחקירתו הנגדית הבהיר התובע מס' 27, כי כיום הוא מועסק במינימרקט בתמורה לשכר מינימום (פרוטוקול מיום 14.11.12, עמ' 158 ש' 6-10):
--- סוף עמוד 248 ---
"ש. מה עשית אחרי שהפסקת להיות סוכן.
ת. הייתי 4 שנים מובטל. עבדתי בעבודות מזדמנות תמורת פרוטות. כיום אני עובד במינימרקט בשכר מינימום.
ש. מה היה שכר נטו מהסוכנות.
ת. סביבות 9,000 ₪."
כאמור, במקרה של מר משה סלומון נפרצה הסוכנות גם כן כשהיה בדרכו לדיון בבית המשפט לעיני שכניו לבניין ואחרים, דבר שהביא לחרושת שמועות מיותרת על הנסיבות שהובילו לסגירה. זאת, לאחר שהפעיל סוכנות במשך עשר שנים. יש להדגיש, כי את דברי הדואר לקחו אנשי הנתבעת עוד קודם לכן, וודאי שלא הייתה דחיפות בהתנהלות זו.
לאור כל האמור, אני פוסקת לתובע מס' 27, מר משה סולומון, בגין הנזק הממוני סך של 75,000 ₪ ובגין הנזק הלא ממוני סך של 15,000 ₪.
התובע מס' 28, מר חיים סופר
התובע מס' 28, מר חיים סופר, יליד שנת 1963, הפעיל את סוכנות הדואר "בורוכוב" בפתח-תקוה במשך כ-15 שנים, משנת 1991 ועד לשנת 2006. עד לשנת 1991 הפעיל את הסוכנות אביו, מר אברהם סופר ז"ל, ועם פטירתו בשנת 1991 הועבר הזיכיון להפעלת הסוכנות לידי התובע מס' 28. הסוכנות שכנה במבנה בבעלות משפחתו (ראו סעיפים 2-3 לתצהירו). התובע מס' 28 הצהיר, כי קיבל הודעה על סיום ההתקשרות עמו ביום 1.3.06 וכי ביום 2.3.06 התקבלה אצלו דרישתה של חברת הדואר להשבת הציוד והמלאי שבסוכנות (ראו סעיפים 9 ו-11 לתצהירו). לגרסתו, במשך חודשים לא הגיעו נציגי חברת הדואר לקבל את הציוד והמלאי שנותר בסוכנות ולראשונה נקבע מועד למסירתם של אלו בחודש אוקטובר 2007, לאחר הסכם פשרה אליו הגיע הארגון (בשם 10 סוכנים) עם חברת הדואר בבש"א 18297/07.
על האופן שבו השפיעה עליו סגירת הסוכנות הצהיר התובע מס' 28, כך (סעיפים 34-35 לתצהירו):
"קיבלתי את הסוכנות "בירושה" בשנת 1991. מאז שנות ה-80 הייתה הסוכנות האמורה חלק בלתי נפרד מחיי המשפחה אשר ראו בה בית שני.
הפסקת ההתקשרות באופן בו בוצעה, תוך כדי השפלה ורמיסת זכויותיי וגזילת הסוכנות מהמשפחה אשר ניהלה את הסוכנות במשך כ-25 שנים, הסב לי עוגמת נפש רבה וזאת בנוסף לגדיעת מקור פרנסה חשוב שהביא ללחצים כלכליים לא קלים."
יוער, כי התובע מס' 28 הבהיר בחקירתו הנגדית, כי שכרו כיום דומה לשכרו בתקופת היותו סוכן דואר, הגם שמדובר בעבודות זמניות, שאינן וודאיות (פרוטוקול מיום 21.11.12, עמ' 10 ש' 12-20):
"ש. מה עשית מאז שהפסקת להיות סוכן.
ת. עד היום אני עובד בעבודות מזדמנות אני בן 50 ועוד לא מצאתי את עצמי.
ש. כמה אתה משתכר בהם.
ת. זה לא סגור או ודאי, כל חודש והמזל שלו. 12 שנות לימוד השכלתי, אני מסייע לבעלי מקצוע בהתקנות, הובלות, מה שאפשר.
ש. כמה השתכרת בסוכנות.
ת. 4,500 ₪.
--- סוף עמוד 249 ---
ש. זה לא השתנה בצורה משמעותית.
ת. נכון, היום משתכר בין 3000 ל-5000 ₪ אבל אין לי בטחון כלכלי."
גם מקרה זה הינו קשה וניכר היה כאבו של מר חיים סופר על אבדן המפעל המשפחתי, שאביו ז"ל החל.
על כן, אני פוסקת לתובע מס' 28, מר חיים סופר, בגין הנזק הממוני סך של 26,000 ₪ ובגין הנזק הלא ממוני סך של 10,000 ₪.
התובעת מס' 29, שחף ניהול (א.ח.ג.ס) בע"מ
מר גל סטבסקי, יליד שנת 1964, מנהל ובעלים בתובעת מס' 29, הפעיל באמצעות התובעת מס' 29 את סוכנות הדואר בטירת הכרמל במשך כ-9 שנים, משנת 1997 ועד לשנת 2006. הסוכנות שכנה במבנה שכור וכללה גם 75 תאי דואר (ראו סעיפים 1-3 לתצהירו). מר סטבסקי הצהיר, בשם התובעת מס' 29, כי ביום 5.3.06 קיבלה החברה הודעה על צו המניעה שניתן כנגד סוכני הדואר, שבגדרה הוא נדרש להתייצב בסוכנות לצרוך מסירת המלאי, הציוד והכספים. לגרסתו, לאחר שאיימו עליו נציגי חברת הדואר, כי יפרצו לסוכנות, הוא ניאות להגיע לסוכנות ביום 8.3.06, אז נטלו נציגי חברת הדואר את תכולת הסוכנות, לרבות הציוד והמלאי שהיו מצויים בה (סעיפים 7-8 לתצהירו).
יוער, כי מר סטבסקי הבהיר בחקירתו הנגדית, כי הכנסותיו לאחר סגירת הסוכנות לא נפגעו (פרוטוקול מיום 14.11.12, עמ' 159 ש' 27 עד עמ' 160 ש' 3):
"ש. מה היה שכר נטו בסוכנות.
ת. בסביבות 10,000 ₪ כולל רכב צמוד שהיה לי הוצאות וטלפונים.
ש. מה עשית אחרי הסוכנות.
ת. ניסיתי להיכנס למיזם של ייבוא מכיוון שהיו לי שני ילדים קטנים לפרנס והוצאות, בגלל מלחמת המפרץ השנייה הפסדתי מאות אלפי שקלים. לאחר מכן התגלגלתי בין עבודות, היום אני עוזר מרדים בבית חולים.
ש. כמה אתה משתכר.
ת. היום 12,000 ₪, משהו כמו 10,000 ₪ נטו כולל הטבות פנסיות. אני עובד רק שלושה ימים בשבוע."
לאור האמור, אני פוסקת לתובעת מס' 29, שחף ניהול (א.ח.ג.ס) בע"מ, בגין הנזק הממוני סך של 80,000 ₪.
התובע מס' 30, מר דניאל פלד
התובע מס' 30, מר דניאל פלד, יליד שנת 1952, הפעיל את סוכנות הדואר אזורים בנתניה במשך כ-9 שנים, משנת 1997 ועד לשנת 2006. הסוכנות שכנה במבנה השייך לחברת הדואר (ראו סעיפים 2-3 לתצהירו). התובע מס' 30 הצהיר, כי הודעה על סיום ההתקשרות ניתנה לו באמצעות מסירת צו המניעה שניתן כנגד סוכני הדואר לידיו, וכי במהלך חודש מרץ הוא השיב לידי חברת הדואר את כל המלאי, הציוד ודברי הדואר, לאחר תיאום עם נציגי חברת הדואר (ראו סעיף 7 לתצהירו). עוד
--- סוף עמוד 250 ---
הצהיר, כי את המבנה עצמו מסר לחברת הדואר רק ביום 15.10.07, בעקבות הסכם הפשרה שאליו הגיע עם חברת הדואר.
על האופן שבו השפיעה עליו סגירת הסוכנות הצהיר התובע מס' 30, כך (סעיפים 32-40 לתצהירו):
"אטען כי הייתי סוכן מעולה והבאתי לביצועים טובים ביותר של הסוכנות אותה ניהלתי. ניתן היה לראות זאת במחזורי הסוכנות שגדלו ועלו בתקופות מסוימות. השקעתי בסוכנות הייתה גדולה ביותר וזאת הגם שסבלתי לא פחות מ-5 מקרי שוד בתקופת עבודתי שם.
עם כניסת חברה גדולה, כמו סלקום למשל, לאזור התעשייה של נתניה, היא ערכה סקר בין סוכנויות הדואר וסניפי הדואר ובחרה בסוכנות שלי כסוכנות שבה יינתנו לה השירותים.
אבקש להזכיר כי אני הייתי הסוכן הראשון באזור המרכז אשר קיבל אישור להפעלת שירותי "ווסטרן יוניון", שהיה בזמנו שירות יוקרתי מאד וזאת אף בניגוד לעמדתם של בכירים בסניף הדואר נתניה.
בעקבות סגירת הסוכנות נקלעתי למצוקה כלכלית ונאלצתי לעשות שימוש בכספים אותם צברתי ושמרתי לעת מצוקה.
מעבר למצוקה האמורה, סבלתי עוגמת נפש רבה עקב תחושת ההשפלה והפגיעה האישית בי ובתדמיתי עקב סגירתה הפתאומית והראוותנית של הסוכנות. כך, בסביבת הסוכנות נוצרו שמועות לפיהן סגרו את הסוכנות כי אנסתי מישהי.
אציין כי למרות הטענות הלכאוריות של חב' הדואר וכאמור לעיל, חיכה לי בסוכנות למחרת הסגירה ובמועד מסירת המפתחות מבקר מטעם חב' הדואר והציע לי לחתום על החוזה החדש ולשוב לעבודתי.
גם מעשה עושק וכפייה זה הוסיף לתחושת העלבון ועוגמת הנפש."
יוער, כי בחקירתו הנגדית הבהיר התובע מס' 30, כי במשך 7 חודשים לאחר סגירת הסוכנות היה מחוסר פרנסה, אולם מאז הוא מועסק כנהג מונית ומשתכר סכומים דומים לאלה שהרוויח כסוכן דואר, כשעבודתו פחות קשה (ראו פרוטוקול מיום 1.11.12, עמ' 90 ש' 1-5).
במקרה זה, ביטול חוזה לאחר 9 שנים, ע"י המצאת צו המניעה לידיו, היא התנהלות פוגעת. גם במקרה זה הסגירה המידית והראוותנית כלשונו, הביאה לגל שמועות קשות על המניעים לסגירה.
לאור האמור, אני פוסקת לתובע מס' 30, מר דניאל פלד, בגין הנזק הממוני סך של 39,000 ₪ ובגין הנזק הלא ממוני סך של 10,000 ₪.
התובעת מס' 31, הגב' יהודית פלד, חברת ועד ארגון סוכני הדואר
התובעת מס' 31, הגב' יהודית פלד, ילידת שנת 1935, הפעילה את סוכנות הדואר "חפץ חיים" בפתח-תקוה במשך כ-36 שנים, משנת 1970 ועד לשנת 2006, והיא גם כיהנה כחברה בוועד ארגון סוכני הדואר במשך שנים רבות. הסוכנות שכנה במבנה שבבעלותה (ראו סעיפים 2-3 לתצהירה). התובעת מס' 31 הצהירה, כי הודעה על סיום ההתקשרות עמה התקבלה אצלה ביום 28.2.06 וכי ביום 2.3.06 קיבלה מכתב נוסף מחברת הדואר שבו נדרשה להשיב לחברת הדואר את כל הציוד והמלאי המצוי בסוכנות (ראו סעיפים 7 ו-9 לתצהירה). עוד הצהירה, כי ביום 5.3.06 הודיעה לה חברת הדואר על הצווים שהוציא בית המשפט המחוזי כנגד הסוכנים וכי ביום 6.3.06 העבירה את
--- סוף עמוד 251 ---
כל דברי הדואר שהיו בסוכנות לסניף הדואר המרכזי בפתח-תקווה (סעיפים 10-11 לתצהירה). על שהתרחש למחרת היום, הצהירה כך (סעיף 12 לתצהירה):
"ביום 7/3/06 הגיעו נציגי חב' הדואר לסוכנות בשעות הלילה, ופירקו את כל הציוד שהיה מצוי בה. נציגי חב' הדואר הותירו אחריהם הרס וחורבן. בין השאר, עקרו נציגי חברת הדואר את הכספת בסוכנות, תוך שהם פוערים בור ברצפה. כמו כן, נטלו נציגי חבר' הדואר חפצים ומסמכים אישיים רבים שלי, תוך שהם מסרבים לבקשתי למיין את החפצים."
על האופן שבו השפיעה עליה סגירת הסוכנות הצהירה התובעת מס' 31, כך (סעיפים 45-50 לתצהירה):
"הנני סוכנת הדואר הוותיקה ביותר מבין התובעים.
לאורך כל שנות עבודתי הארוכות, השקעתי ממיטב זמני, מרצי וממוני לשיפור איכות השירות בסוכנות ולהגדלת רווחיה.
השקעות אלה כולן ירדו לטמיון, כאשר חב' הדואר, בצעד מר ונמהר, פירקה את הסוכנות אותה ניהלתי כבר ביום 28.2.06 כאמור לעיל, ובכך פירקה גם את מפעל חיי, וכל זאת רק בשל היותי חברה בוועד ארגון סוכני הדואר, כאמור לעיל, ועל מנת להרתיע את שאר סוכני הדואר, ולשבור את רוח ההתנגדות המאורגנת.
אפלייתי לרעה בשל היותי חברת ועד לא התבטאה רק במועד המוקדם בו פורקה הסוכנות בניהולי, אלא גם בעובדה כי חב' הדואר לא הציעה לי כלל את האפשרות לחתום על החוזה החדש ולהמשיך את עבודתי בסוכנות, וזאת בניגוד לסוכנים אחרים, להם הוצעה אפשרות זו.
כחברת ועד, הוצאתי הוצאות כספיות ניכרות לצורך ניהול המאבק המאורגן, ובכלל זאת שילמתי סך של כ-2,500 ₪ עבור שיחות שביצעתי לסוכנים מהטלפון הנייד שהיה ברשותי.
לאור האמור, הרי שסגירת הסוכנות פגעה קשות בפרנסתי. אני הסתמכתי על הכנסות הסוכנות העתידיות, ומפאת גילי המתקדם (72), לא היה באפשרותי למצוא עבודה חלופית, ונגרם לי נזק כלכלי כבד."
לגבי גב' פלד, העדר השימוע קשה במיוחד לאור הוותק שלה כסוכנת דואר, והגיל בו הייתה עת בוטל החוזה עמה. גם במקרה זה הסוכנות פורקה בלילה לעין כל.
בנסיבות שתוארו, אני פוסקת לתובעת מס' 31, גב' יהודית פלד, בגין הנזק הממוני סך של 59,000 ₪ ובגין הנזק הלא ממוני סך של 40,000 ₪.
התובע מס' 32, מר אליק פנגר
התובע מס' 32, מר אליק פנגר, יליד שנת 1947, ניהל את סוכנות הדואר בקרית עתידים במשך כ-10 שנים, משנת 1996 ועד לשנת 2006 (ראו סעיף 2 לתצהירו). התובע מס' 32 הצהיר, כי ביום 1.3.06 נותקה תקשורת המחשבים בסוכנות, ואולם הוא המשיך לספק שירותי מיון דואר ומסירת מכתבים עד לאמצע חודש מרץ (ראו סעיף 5 לתצהירו). עוד הצהיר, כי את המלאי העביר לחברת הדואר רק בחודש יולי 2006, בהתאם לדרישתה (סעיף 6 לתצהירו).
על האופן שבו השפיעה עליו סגירת הסוכנות הצהיר התובע מס' 32, כך (סעיפים 31-32 לתצהירו):
"במהלך שנות עבודתי, השקעתי ממיטב זמני ומרצי בשיפור איכות השירות בסוכנות ובהגדלת רווחיה. מאמציי נשוא פרי, ומחזור המכירות בסוכנות אכן הוכפל, מסך של 125,000 ₪ בממוצע במהלך השנים 1996-1997 לסך של
--- סוף עמוד 252 ---
300,000 ₪ בשנים 2001-2005. סגירת הסוכנות נפלה עלי, סוכן מקצועי ונאמן, כרעם ביום בהיר. כאמור לעיל, שנים ספורות לפני סגירת הסוכנות השקעתי סכום נכבד בשיפוץ הסוכנות, מתוך הסתמכות על המשך עבודתי בסוכנות ועל הכנסותיי העתידיות ממנה. סגירת הסוכנות גרמה לשבר כלכלי, וגרמה נזק כבד לי ולמשפחתי.
בין השאר, כתוצאה מהמצב הכלכלי הקשה אליו נקלעתי בעקבות סגירת הסוכנות, נאלצתי למכור רכב ששימש אותי להובלת דואר ואשר היה ברשותי משנת 2002. נאלצתי לשלם על הרכב מע"מ בסך 4,000 ₪, וכן למוכרו בסך של 30,000 ₪, על אף שהמחירון שלו היה 40,000 ₪.
והוסיף בחקירתו הנגדית (פרוטוקול מיום 1.11.12, עמ' 84 ש' 11-13):
".. אני הנדסאי אלקטרוניקה, מנהל מערכות, אבל שהסוכנות נסגרה הייתי בן 59 ולא מצאתי עבודה. לפני שלוש שנים וחצי מצאתי עבודה זמנית בבינתחומי בהרצליה כמשגיח בבחינות כחודשיים עבודה בשנה."
מר אליק פנגר החל להפעיל סוכנות דואר בגיל 49, גיל שגם בו קשה למצוא עבודה, אך סיים בגיל 59, כאשר הדבר כמעט בלתי אפשרי, כפי שמוכיח מצבו.
לאור האמור, אני פוסקת לתובע מס' 32, מר אליק פנגר, בגין הנזק הממוני סך של 68,000 ₪ ובגין הנזק הלא ממוני סך של 5,000 ₪.
התובעת מס' 33, הגב' שולמית פרלמוטר
התובעת מס' 33, הגב' שולמית פרלמוטר, ילידת שנת 1963, הפעילה את סוכנות הדואר בקרית ישראל בגבעת שמואל במשך כ-5 שנים, משנת 2000 ועד לשנת 2006. הסוכנות שכנה במבנה שאותה שכרה התובעת מס' 33 לצורך כך (ראו סעיפים 2-3 לתצהירה). התובעת מס' 33 הצהירה, כי ביום 5.3.05 הודיעו לה נציגי חברת הדואר כי בכוונת חברת הדואר לסיים את ההתקשרות עמה וכי מספר ימים לאחר מכן היא מסרה את דברי הדואר לנציגי חברת הדואר. עוד הצהירה, כי ביום 16.3.06 קיבלה הודעה על כך שביום 23.3.06 יגיעו נציגי חברת הדואר על מנת לפרק את הסוכנות ולקחת את יתרת הציוד. מאחר שביום 23.3.06 התקיים דיון בבית המשפט העליון, שבגדרו התחייבה חברת הדואר להקפיא את מצב הדברים, הוחזר הציוד שפורק באותו יום והוא פונה לבסוף רק ביום 16.10.07, בעקבות הסדר הפשרה עם חברת הדואר (ראו סעיפים 12-15 לתצהירה).