מונדלק, שביתה מעין פוליטית, דן בשאלה באילו שביתות להכיר ובהכרה בשביתה כנגד שינויים מבניים כשביתה כלכלית ומדגיש, כי אין זה משנה היכן שמים את קו הגבול, לכל קו יש השלכות כלכליות משמעותיות, ובלשונו (שם בעמ' 349):
"אין זה משנה היכן בית-הדין מעביר את קו-הגבול, אם בכלל. כל החלטה שלו מעצבת בהכרח את כוחות הצדדים ליחסי העבודה. במילים אחרות, אין "כללי משחק" ניטרליים, וכל בחירה של כללי משחק משפיה בהמשך על "תוכן המשחק."
בבגץ בר אילן נדונה השאלה האם להכיר בזכות השביתה של ארגון עובדים בגין זכויות גמלאי הארגון. כב' השופטת פרוקצ'יה עמדה על כך שיש לבחון שאלה זו על פי תכליתם של חוקי העבודה בפסקאות 62-63 לפסק דינה (בעמ' 254) היא קובעת:
"במבט ניסוחי-מילולי דווקני וצר נראה כי החוקים האמורים מכוונים עצמם להסדרת יחסי העבודה בין המעביד לבין העובדים הפעילים, באמצעות ארגון העובדים. כך לענין ההסכם הקיבוצי והגדרת נושאיו, תחום התפרשותו, ואופי הזכויות שהוא מעניק; כך ביחס להגדרת סכסוך עבודה, המתייחסת למערכת
--- סוף עמוד 56 ---
היחסים בין המעביד לעובדים הפעילים בהקשר לעניינים הקשורים בהסכם הקיבוצי, ולנושאים אחרים הקשורים במערכת יחסי העבודה הפעילים ביניהם.
עם זאת, המהלך הפרשני של ניסוח החוק אינו מסתיים בבחינה טכנית של לשון החוק. לביטויים המופיעים בחוק עשויה להיות משמעות שונה בהקשרים שונים. כדי לתהות על משמעות זו יש לבחון את ההקשר ואת זיקתו של הביטוי לנושא ההסדרה ולתכליתו."
בנקודה זו עברה כב' השופטת פרוקצ'יה לבחון את השאלה שעמדה באותו עניין על רקע תכלית חוקי העבודה הרלבנטיים (סעיף 57 לפסק דינה):
"האם בכוחו של ארגון עובדים לעשות שימוש באמצעי השביתה במאבקו להגנה על זכויותיהם של הגמלאים. המענה לשאלה זו נגזר מפרשנות תכליתית של חוקי העבודה הרלוונטיים לענייננו – חוק הסכמים קיבוציים וחוק יישוב סכסוכי עבודה, ומבחינת השאלה האם מתכונתם הקיימת של חיקוקים אלה שוללת או תומכת בכוחו של ארגון עובדים לעשות שימוש באמצעי השביתה למען קידום עניינם של הגמלאים. נפנה לבחינת סוגיה זו... השאלות העולות בענייננו הן, האם לשונם ותכליתם של חוק הסכמים קיבוציים וחוק יישוב סכסוכי עבודה מתיישבות עם האפשרות כי ארגון עובדים יהיה צד להסכם קיבוצי העוסק בתנאים סוציאליים של גמלאים, ומשכך גם בעל מעמד לנהל משא-ומתן קיבוצי בעניינם של הגמלאים; וכן, האם תפיסת החוק הקיימת ביחס ל"סכסוך עבודה", כמשמעותו של מושג זה בחוק יישוב סכסוכי עבודה, מתיישבת עם קיומו של סכסוך כזה בעניינם של גמלאים, או שמא מושגי החוקים הללו ותכליתם נועדו לעניינם של עובדים פעילים בלבד, וענייני הגמלאים מוצאים מתחומם לחלוטין. במילים אחרות: מהו עובי "השוליים הפרשניים" של מושגים כגון "סיום עבודה", "תנאי עבודה", "יחסי עבודה", "עובדים" ו"קביעת זכויות וחובות הנובעות מיחסי עובד ומעביד", המופיעים בחוק הסכמים קיבוציים ובחוק יישוב סכסוכי עבודה, בהקשר להגדרת "הסכם קיבוצי" והמושג "סכסוך עבודה", והאם הם עשויים לכלול בגדרם גם את עניינם של הגמלאים, או שמא מחייבות הלשון והתכלית של חוקים אלה את החלתן של הוראות אלה על הסכמים קיבוציים וסכסוכי עבודה המתייחסים לעובדים פעילים בלבד."