בסעיף 17 לתצהירו של מר בני כהן, יו"ר ארגון סוכני הדואר, מתאר מר כהן את תחומי עיסוקו ואחריותו של סוכן הדואר. דומה כי על כך אין מחלוקת:
"אחראי סוכן הדואר על ניהול הסוכנות ותפקודה השוטף, הכולל מתן שירותי דואר ושירותים בנקאיים לקהל, ובכלל זאת מיון הדואר ודיוורו, מסירת חבילות ודואר רשום, וביצוע תשלומים שונים. אחריותו של הסוכן משתרעת על כל הפעילות והתפעול של סוכנות הדואר אותה הוא מנהל, ולרבות ניהול מלאי המזומנים, הבולים והציוד המצויים בסוכנות, אחזקת המבנה בו שוכנת הסוכנות, תקינות הציוד, מתן השירותים, ניקיון, טיפול בתקלות, שיווקה של הסוכנות והגדלת היקף פעילותה."
אלו הם מאפיינים של בעל עסק לכל דבר ועניין. מאפיינים אלו, על הרצף שבין קבלן עצמאי לעובד, מחייבים למקם את סוכני הדואר כקבלן עצמאי, שאין להרחיב לגביו את זכות השביתה.
לו הסוכנים היו היחידים שהיו מפעילים שירותי דואר, היה אולי קשה יותר לקבוע את הדברים האמורים. אולם, לדואר יש עובדים, המאורגנים בארגון עובדים יציג ואף שובתים (לשביתה עוד בהיות הדואר משרד ממשלתי ראו: דבע (ארצי) ל/5-1 ארגון דוורי דואר ישראל נ' מדינת ישראל, משרד הדואר, פד"ע א' 7 (1969). לשביתות לאחר הסכסוך שלפניי, כנגד חברת הדואר בע"מ, ראו: ס"ק (חי') 14-02-3973 הסתדרות העובדים הכללית החדשה-הסתדרות עובדי המדינה נ' חברת דואר ישראל בע"מ (2014); לתביעות של עובדי דואר ראו: בגץ נקש; צו (נצ') 13-03-49567 סולימאן פרחאת נ' חברת דואר ישראל בע"מ (2013); סע (ת"א) 10-07-47450 שולמית ארביב נ' חברת דואר ישראל בע"מ (2015)).
כשבוחנים את פסקי הדין, ואת עניינם של אותם עובדים, ניתן לראות, כי הסוכנים אינם דומים להם במאפייניהם ואין להחיל עליהם את דיני העבודה הקיבוציים.
ג. חוק חוזה סוכנות
לשיקולים מהם עולה, כי אין להחיל על סוכני הדואר את זכות השביתה, שכן מאפייניהם אינם כשל 'מעין עובדים', יש להוסיף את חקיקתו, לפני כשלוש שנים, של חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק) תשע"ב-2012 (להלן: חוק חוזה סוכנות). החוק עוסק בחוזה סוכנות, דוגמת החוזים בין התובעים לנתבעת, ומסדיר היבטים מסוימים שלהם, שנדונו בפסיקה (ראו לעניין זה אורי בן-אוליאל, "הודעה מוקדמת על סיום חוזה הפצה: עמימות הדין והצורך בהסדר חקיקתי", חוקים
--- סוף עמוד 60 ---
ו', 171 (2014)). בהצעת חוק זכויות הסוכן המסחרי ומעמדו (ה"ח 404, עמ' 230, מיום 25.7.11), עמד המחוקק על הצורך בהגנה על סוכנים, תוך שצוין, כי על אף שמדובר ביחסים מיוחדים, הם נדונים במסגרת חוקי החוזים הכלליים. לצורך כך המחוקק סבר, כי יש לחוקק חוק חוזים ספציפי שידון במעמדם (עליו ארחיב להלן).