יש לציין, כי בקשתה של חברת הדואר לסעד זמני הוגשה עובר להגשת הליך עיקרי על ידה, וביום 12.3.06 הגישה חברת הדואר המרצת פתיחה, בה ביקשה סעד הצהרתי לפיו סוכני הדואר הפרו את ההסכמים בינם לבינה.
--- סוף עמוד 11 ---
יצוין עוד, כי ביום 2.3.06, בטרם הוגשה בקשתה של חברת הדואר למתן סעד זמני, הגישו שישה מבין סוכני הדואר שכנגדם הוגשה הבקשה, המרצת פתיחה נגד חברת הדואר, שבגדרה עתרו לאכיפת ההסכם בינם לבין חברת הדואר. המדובר בסוכנים אשר קיבלו הודעות פרטניות על סיום ההסכם בינם לבין חברת הדואר בימים 27.2.08 ו-28.2.08, לאחר שנקטו בעיצומים (סיום ההסכם עמם היה אחת הסיבות להחרפת העיצומים). תביעת זו אוחדה עם המרצת הפתיחה שהגישה חברת הדואר.
ביום 9.3.06 נערך דיון בבקשה לצו המניעה הזמני במעמד שני הצדדים. בעקבות דיון זה, החליט כב' השופט י' זפט, ביום 15.3.06, להותיר את הצו הארעי על כנו, ככל שהוא מורה לסוכנים להעביר לידי חברת הדואר דברי דואר וציוד. לעומת זאת, ביטל בית המשפט את הצו המתיר לחברת הדואר להיכנס לסוכנויות וליטול דברי דואר וציוד בעצמה.
כב' השופט זפט קבע, כי הוכח לפניו, לכאורה, כי סוכני הדואר הפרו את ההסכם בינם לבין חברת הדואר, משהשביתו את הסוכנויות שהם מפעילים. על כן, עמדה לחברת הדואר הזכות לבטל את ההסכם לאלתר. עם ביטול ההסכם קמה לחברת הדואר, על-פי הוראות ההסכם, זכות לכאורה לקבלת דברי הדואר והציוד המצויים בידי הסוכנים. כב' השופט זפט דחה את טענת הסוכנים, לפיה הוראות ההסכם שוללות את זכותם לשבות ומשכך דינן להתבטל בקובעו, כי בקשה למתן סעד זמני אינה האכסניה הנכונה לבירור טענה כגון דא וכי נקודת המוצא לדיון הינה תקפות ההסכם. לעניין מאזן הנוחות קבע כב' השופט זפט, כי משבוטלו ההסכמים על ידי חברת הדואר והודעה על כך נמסרה לסוכנים, אין הם זכאים להשתמש בפרטי הדואר או בציוד השייך לחברת הדואר. במצב דברים זה סבר כב' השופט זפט, כי לא ייגרם לסוכני הדואר כל נזק אם יעבירו את הציוד לידי חברת הדואר. מאידך, ציין כב' השופט זפט, כי שלילת אפשרות השימוש בפריטי הדואר ובציוד עלולה לגרום לחברת הדואר נזק ביחסיה עם לקוחותיה וכן נזק כספי, אם תאלץ לרכוש ציוד חלופי.
בקשתה של חברת הדואר לסעד זמני הוגשה במקור כנגד 178 סוכנים. 4 סוכנים נמחקו מהבקשה לבקשת חברת הדואר, בטרם ניתנה החלטת כב' השופט זפט, ולפיכך הצו הזמני חל על 174 סוכנים. בעקבות מתן הצו הזמני חתמו 111 מבין הסוכנים שכנגדם ניתן הצו הזמני על חוזה חדש עם חברת הדואר וכפועל יוצא חזרו להפעיל סוכנויות דואר. ארגון סוכני הדואר ו-65 הסוכנים הנותרים, ובכללם התובעים, הגישו ביום 19.3.06 בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופט זפט (רע"א 2479/06), אך שניים מהם נמחקו לבקשתם, כך שבסופו של יום ההליך התנהל ביחס ל-63 סוכנים וכן ארגון סוכני הדואר. ואולם, בהמשך, חתמו גם חלק מאותם סוכנים על חוזים חדשים עם חברת הדואר. חברת הדואר הודיעה, כי היא אינה מעוניינת לחתום על חוזה חדש עם הסוכנים הנותרים, בהם התובעים, שכן איבדה, לטענתה, את האמון בהם באופן מוחלט. בהמשך, החלה חברת הדואר לפעול למציאת מחליפים לסוכנים האמורים ופרסמה מכרזים להחלפתם, שבכולם הוגשו הצעות ובתשעה מהם הוכרז זוכה.