ת. אני לא זוכרת את זה, אני אישית התקשרתי וביקשתי שיפנו את זה. גם היה צו שאסר לפתוח סוכנויות ופתחתם סוכנויות.
--- סוף עמוד 296 ---
ש. את יכולת באופן אישי לפנות לעורכת הדין שלך ולהגיד לה תסירי את הצו לגביי, אני לא רוצה לשלם את התשלומים, שהדואר יבוא עכשיו ויקח את הציוד.
ת. לא זוכרת, אבל פניתי בעל פה שיפנו לי את הדואר. לא נהניתי לשלם את כל ההוצאות, שכ"ד וכאלה."
יש לציין לעניין זה כי תובעת אחרת, התובעת מס' 33, גב' שולמית פרלמוטר, העידה כי החלו לפרק את הסוכנות שלה ביום בו ניתן צו עיכוב הביצוע ועל כן הציוד הוחזר (סעיפים 13-15 לתצהירה). היינו, הנתבעת לא פעלה לקחת ציוד לאחר צו עיכוב הביצוע שהוצא לבקשת הסוכנים.
עוד אציין גם, כי חלק ניכר מהאסמכתאות שהתובעת מס' 31 הציגה לתמיכה בטענותיה אינן מספקות אינדיקציה לכך שמדובר בתשלומים שאכן שולמו בגין אותן הוצאות, כנטען.
התובעת מס' 31 טוענת עוד, כי הנתבעת קיזזה מהתמורה המגיעה לה סכום כולל של 10,600 ₪ בגין חסרים בכספים שהועברו לגזברות מחוז תל אביב של חברת הדואר, ו"נעלמו" במסגרת מעילת גזבר מחוז תל אביב דאז.
כאמור, המדובר בטענה שלצורך ביסוסה יש להציג ראיות כבדות משקל. לתמיכה בגרסתה, צרפה התובעת מס' 31 מכתבים ששלחה בנושא, ובכלל זה מכתב התראה מיום 2.9.07 אשר נשלח על ידי עו"ד מטעמה, שבו דרשה את השבת הסכומים המגיעים לה, לטענתה, שאחרת תפתח בהליכים משפטיים (ראו נספחים 31 י"ז, 31 י"ז לתצהירה). מאחר שלאחר משלוח המכתב האמור לא פעלה התובעת מס' 31 בנדון, דומה כי התשובות שהתקבלו מרשות הדואר הניחו את דעתה, או לכל הפחות היא ויתרה על טענותיה כאמור. מכל מקום, מעבר למכתב האמור לא הוצג ולו בדל ראיה לתמיכה בטענותיה ומשכך נדחית תביעתה של התובעת מס' 31 בגין רכיב זה.
התובעת מס' 33, גב' שולמית פרלמוטר
התובעת מס' 33 טוענת, כי הציוד שפורק מהסוכנות ביום 23.3.06 הוחזר לסוכנות לאחר קבלת צו עיכוב הביצוע, וכי ציוד זה פונה בסופו של דבר רק ביום 16.10.07, בעקבות ההליך שנוהל בעניין זה. על פי הטענה, על חברת הדואר לשלם לה "דמי שמירה" בגין התקופה האמורה, שבמהלכה שמרה את הציוד בסוכנות וכן להשתתף עמה בהוצאות החזקת המושכר בתקופה זו.
כפי שכבר ציינתי, בעניין זה נוהל בין הצדדים הליך שהסתיים בהסדר הפשרה, הדברים שנאמרו לעניין הסדר החזרת הציוד, יפים גם למקרה זה. משכך, ומאחר שטענות התובעת מס' 33 הוכחשו על ידי הנתבעת, נדחית תביעתה בגין רכיב זה.
בנוסף, כאמור, התובעת מס' 33 אכן אישרה בתצהירה כי הציוד פונה מהסוכנות בסמוך למועד סגירתה, אולם הוא הוחזר לסוכנות בעקבות צו עיכוב הביצוע שניתן על ידי בית המשפט העליון לבקשת הסוכנים.
--- סוף עמוד 297 ---
התובעת מס' 35, גב' שרה יהלום קלוגס
התובעת מס' 35 טוענת, כי הגם שהיא הפעילה סוכנות דואר ביישוב תמרת, ניכתה חברת הדואר מהתמורה המגיעה לה דמי השתתפות בארנונה עבור נכס המצוי ביישוב תמרה. לשיטתה, המדובר בסכום שנגבה ממנה שלא כדין בין השנים 2005-2006 והוא מתמצה בסך 5,207 ₪. לתמיכה בגרסתה צרפה לתצהירה "אישורי חברת הדואר וחשבון הארנונה מתמרה" (נספח 35ה' לתצהירה)
עיון במסמכים שצרפה התובעת מס' 35 לתמיכה בטענתה מעלה, כי אין הם מהווים אסמכתא לניכוי סכומי ארנונה משכרה בגין נכס המצוי בישוב תמרה, כנטען.
אשר על כן, נדחית תביעת התובעת מס' 35 בגין רכיב זה.
פרק 11:
- סיכום התביעה העיקרית
לסיכום, במסגרת התביעה העיקרית, אני קובעת כי התובעים הפרו את ההסכמים עם חברת הדואר. במצב דברים זה, מונחת על כתפי התובעים האחריות המלאה לכל התשלומים או ההוצאות שנגרמו להם בגין ביטול ההסכמים והוצאות שנאלצו להוציא עקב סגירת הסוכנות. לפיכך, לא קמה לתובעים הזכות לפיצוי בגין אובדן רווחים ממועד מתן הצו ועד לביטולו, כנטען, וכן לא קמה להם הזכות לפיצוי בגין תשלומי שכירות או שמירת ציוד ובגין תשלומים שבהם נשאו בתקופה האמורה, ובכלל זאת מיסי ארנונה, חשמל, טלפון, דמי ניהול, מים, ביטוח, אחזקה שוטפת ומס מחסן. כמו כן, לא קמה לתובעים הזכות לפיצוי בגין עלויות מימון והלוואות שנטלו, תשלומים לעובדים, השקעות שבוצעו בסוכנות ובגין איבוד מוניטין שצברו במשך שנות עבודתם. בנוסף, התובעים גם אינם זכאים לפיצוי בגין הפסד השתכרות ממועד ביטול הצו ואילך. עם זאת, אני קובעת, כי חברת הדואר לא נהגה בתום לב כשהפעילה את זכות הביטול מבלי לקיים שימוע לתובעים, ועל כן תפצה חברת הדואר את התובעים, כל אחד על פי נסיבותיו, בסכומים שפורטו לעיל. בנוסף, תפצה חברת הדואר את התובעים, כמפורט, על נזקים פרטניים שנגרמו להם.
בטבלה המצורפת מרוכזים כל הנזקים שנגרמו לכל אחד מהתובעים (לפני קיזוז בעקבות התביעה שכנגד). כן מצויינים סכומי התמורה בגין החודשיים האחרונים להפעלת הסוכנות שאותם על הנתבעת לשלם לתובעים.
סיכום תביעת סוכני הדואר (בש"ח):
| מספר תובע/ת | העדר שימוע-
פיצוי נזק ממוני |
העדר שימוע-
פיצוי נזק לא ממוני |
שכר חודשיים אחרונים | פיצוי בגין פריצה לסוכנות | סה"כ פיצוי לסוכן (לפני קיזוז התביעה שכנגד) |
| 2 | 40,000 | 50,000 | 14,725.1 | 10,000 | 114,725 |
| 3 | 40,000 | 10,000 | 25,625.8 | 75,626 | |
| 4 | 25,000 | 15,000 | 34,647.1 | 74,647 | |
| 5 | 42,000 | 5,000.0 | 68,761.1 | 115,761 | |
| 6 | 53,000 | 5,000 | 26,708.7 | 84,709 | |
| 7 | 72,000 | 15,000 | 44,187.6 | 131,188 | |
| 8 | 47,000 | 5,000 | 38,622.4 | 90,622 | |
| 9 | 66,000 | 10,000 | 39,579.5 | 115,579 | |
| 10 | 26,000 | 10,000 | 8,174.4 | 44,174 | |
| 11 | 73,000 | 5,000 | 55,801.0 | 133,801 | |
| 12 | 49,000 | 10,000 | 20,167.0 | 79,167 | |
| 13 | 37,000 | 10,000 | 21,437.1 | 68,437 | |
| 14 | 32,000 | 0.0 | 27,566.4 | 59,566 | |
| 15 | 28,000 | 50,000 | 31,726.6 | 109,727 | |
| 16 | 95,000 | 50,000 | 16,059.5 | 161,060 | |
| 17 | 21,000 | 50,000 | 4,896.8 | 3,000 | 78,897 |
| 18 | 45,000 | 5,000 | 35,068.6 | 85,069 | |
| 19 | 0 | 0.0 | 52,076.0 | 52,076 | |
| 20 | 66,000 | 0.0 | 23,806.8 | 89,807 | |
| 21 | 93,000 | 10,000 | 69,823.7 | 172,824 | |
| 22 | 106,000 | 5,000 | 49,633.6 | 160,634 | |
| 23 | 40,000 | 0.0 | 24,196.2 | 64,196 | |
| 24 | 38,000 | 0.0 | 28,486.2 | 66,486 | |
| 25 | 30,000 | 20,000 | 40,272.7 | 90,273 | |
| 26 | 58,000 | 5,000 | 36,921.2 | 99,921 | |
| 27 | 75,000 | 15,000 | 33,922.3 | 123,922 | |
| 28 | 26,000 | 10,000 | 48,363.6 | 84,364 | |
| 29 | 80,000 | 0.0 | 55,529.7 | 135,530 | |
| 30 | 39,000 | 10,000 | 18,312.2 | 67,312 | |
| 31 | 59,000 | 40,000 | 28,497.4 | 127,497 | |
| 32 | 68,000 | 5,000 | 26,318.0 | 99,318 | |
| 33 | 47,000 | 5,000 | 40,286.4 | 92,286 | |
| 34 | 31,000 | 15,000 | 11,104.9 | 57,105 | |
| 35 | 39,000 | 5,000.0 | 14,312.7 | 58,313 | |
| 36 | 49,000 | 15,000 | 26,341.9 | 90,342 | |
| 37 | 51,000 | 5,000 | 22,498.5 | 78,499 | |
| 38 | 48,000 | 40,000 | 27,090.0 | 115,090 | |
| 39 | 136,000 | 25,000 | 139,072.3 | 300,072 | |
| 40 | 83,000 | 5,000 | 47,522.0 | 135,522 | |
| 41 | 44,000 | 50,000 | 16,245.0 | 110,245 | |
| 42 | 25,000 | 0.0 | 61,310.2 | 86,310 | |
| 43 | 79,000 | 5,000 | 33,345.2 | 117,345 | |
| 44 | 86,000 | 30,000 | 71,752.5 | 187,752 | |
| 45 | 92,000 | 50,000 | 70,887.0 | 212,887 |
אני דוחה את תביעת ארגון סוכני הדואר.
--- סוף עמוד 299 ---
כעת אעבור לדון בתביעה שכנגד.
- התביעה שכנגד
12.1 התביעה כנגד התובעים 2-44
12.1.1. עילות התביעה
אני סבורה כי בענייננו קיים מסד משפטי לחייב את התובעים בגין הנזק שנגרם לנתבעת, הן על בסיס דיני החוזים והן במישור הנזיקי, זאת בצד הפרת חובת תום הלב;
כאמור, ראינו לעיל, כי התובעים, כולם, הפרו את הסכמי ההתקשרות עם הנתבעת עת נקטו בעיצומים, וכי בהתאם להוראות ההסכמים, המדובר היה בהפרה יסודית של ההסכמים. משכך, קמה לנתבעת הזכות לתבוע מהתובעים פיצויים כתוצאה מההפרה ותוצאותיה, הן מכוח הוראת סעיף 23 להסכמים והן מכוח סעיף 10 לחוק התרופות.
אני סבורה, כי במעשיהם, כאמור לעיל, הפרו התובעים גם את חובתם לפעול בתום לב בקיום החוזה, כמשמעותה בסעיף 39 לחוק החוזים. זאת, שעה שבעיצומו של המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים מצאו הם לנכון לנקוט בפעולות חד צדדיות וכוחניות, כאשר לא קדמה לאותן פעולות חד צדדיות כל פרובוקציה מצדה של הנתבעת, שיכולה הייתה – אולי – להצדיק צעדים חריפים אלה שבהם נקטו, וכי גם מטעם זה זכאית הנתבעת לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה עקב חוסר תום הלב של התובעים.
זאת ועוד. במעשיהם גם עוולו התובעים כלפי הנתבעת בעוולת הרשלנות; התובעים, בהיותם סוכני דואר, חבים לנתבעת בחובת זהירות מושגית וקונקרטית, כמי שמעניקים שירותים חיוניים לקהל לקוחותיה. השיבושים וההשבתות שבהם נקטו התובעים מנעו מהציבור את אותם שירותים חיוניים, שאותם היה על הנתבעת לספק לקהל לקוחותיה באופן רציף וסדיר, וכן מנעו מהציבור קבלת דברי דואר, שלחלקם הוא נדרש בדחיפות. התארגנות התובעים במקובץ, ביחס עם עוד כ-140 סוכנים נוספים, אך העצימה את הפגיעה בנתבעת. הפרת חובות הזהירות בידי התובעים גרמו לנזקיה של הנתבעת. אולם, כפי שציינתי, לאור היחסים החוזיים בין הצדדים, אדון בכך במסגרת דיני החוזים.
עם זאת, התובעת שכנגד, חברת הדואר, לא הוכיחה את מרבית הנזקים שהיא טוענת להם בכתב התביעה שכנגד, כפי שיפורט להלן. בנוסף, התנהלותה הכוחנית של חברת הדואר תרמה גם היא לאותם נזקים שנגרמו לה, ועל כן אין לחייב את התובעים במלוא הנזקים שהוכחו. תחילה אעמוד על הנזקים שנגרמו, ולאחר מכן על התנהלות חברת הדואר ואשמה התורם לנזקים.
12.1.2. אובדן רווחים בגין השבתת סוכנויות התובעים בין הימים 26.2.06-5.3.06
--- סוף עמוד 300 ---
הנתבעת טוענת, ראשית, כי היא זכאית לפיצוי בגין אובדן הרווחים שהיו צפויים לה אילו התובעים היו פותחים את סוכנויות הדואר כרגיל ולא נוקטים בעיצומים חלקיים בימים 26.2.06 ו-27.2.06 ובעיצומים מלאים החל מיום 28.2.06 ועד ליום 5.3.06, שאז הודיעה הנתבעת בגדרי הבקשה לצווים זמניים שהגישה, על ביטול ההסכמים (כאמור, חלק מהסוכנים קיבלו הודעות ביטול עוד קודם לכן).
א. אובדן רווחים בימים בהם סוכנויות התובעים היו סגורות אחר הצהריים
כאמור, בימים 26.2.06 ו-27.2.06 לא נפתחו הסוכנויות בשעות אחר הצהריים ותחת זאת הן פעלו באופן רציף עד לשעה 14:30.
על פניו, אין כל הכרח כי נגרם נזק לנתבעת בגין שיבושים כאמור, שהרי הסוכנויות האריכו את שעות העבודה בבוקר, כך שהיקף שעות העבודה נותר זהה, ולקוחות שביקשו לקבל שירות בשעות אחר הצהריים יכולים היו לפנות לאחד מסניפי הדואר הסמוכים, או לדחות את ביקורם ליום אחר. ואכן, הנתבעת לא הציגה בהליך זה דוחות כספיים המוכיחים כי נגרם לה נזק בימים אלו. במצב דברים זה, לא מצאתי לנכון לפסוק לנתבעת פיצוי בגין ראש נזק נטען זה.
ב. אובדן רווחים בימים בהם סוכנויות התובעים היו סגורות
כאמור, החל מיום 28.2.06 סוכנויות הדואר נותרו סגורות ולא ניתנו השירותים שאותן סוכנויות סיפקו לקהל הרחב דרך קבע. בכך נמנעו מהנתבעת הרווחים שהיו צפויים לה מאותן סוכנויות, ככל שהן היו נותרות פתוחות לקהל הרחב. המדובר בנזק אשר נגרם כתוצאה מהפרת ההסכמים, וככזה הינו בר פיצוי, הן מכוח סעיף 23 להסכמים והן מכוח הוראות סעיף 10 לחוק התרופות. לאור האמור, על כל אחד מהתובעים לפצות את הנתבעת בגין הרווח שנמנע ממנה בימים שבהם סגר את הסוכנות שלא כדין.
כפי שכבר ציינתי לעיל, לעניין המועדים שבהן הסוכנויות היו סגורות, מקובלים עלי נתונים בנק הדואר בדבר המועדים והשעות של פתיחת וסגירת מאזני הסוכנויות שעליהם העיד מר יוסף מטלוב ושעותק מהם צורף לתצהירו. כאמור, וכפי שהוכח, כל סוכנות נדרשת, כחלק מתהליך העבודה הרגיל והשגרתי שלה, לפתוח מאזן עם פתיחת הסוכנות ולסגור מאזן עם סגירת הסוכנות. על כך העיד מר מטלוב, על כך גם העידו הסוכנים וכך גם קובע ההסכם בין הצדדים, בסעיף 17(ב):
"הסוכן מתחייב לסגור בכל יום פעילות את המאזן היומי ולהעביר את המאזן בסוף היום לשירות הבנקאית באופן ובמועד כפי שייקבע בידי המנהל."
מעבר לכך, וכפי שכבר צוין, כל התובעים, ללא יוצא מן הכלל, הודו בגדרי ההליכים הקודמים כי נטלו חלק בעיצומים ובשביתות, ולגבי אחרים כך נקבע לעיל, בפסק דין זה.
את תביעתה בראש נזק זה ביססה הנתבעת על מספר הימים בהם הייתה כל סוכנות סגורה ועל הרווח היומי הממוצע של חברת הדואר מאותה סוכנות.
--- סוף עמוד 301 ---
הרווח היומי הממוצע של חברת הדואר מכל סוכנות חושב על יסוד הכנסותיה היומיות הממוצעות של כל סוכנות בניכוי התמורה היומית הממוצעת של אותה הסוכנות, כשהחישוב האמור מתבסס על הנתונים הכספיים של אותה סוכנות לשנת הכספים 2005, כמפורט בנספחים 2-3 לתצהיר מר צביקה דיאמנט, שדומה כי הם אינם שנויים במחלוקת. אמנם, חישוב זה אינו מביא בחשבון את הסכום המשקף את עלויות התפעול של הנתבעת בגין הסוכנויות, שעל פניו אמור להיות מופחת מהסכום המתקבל, אולם יש להניח, כי בד בבד עם החיסכון בעלויות התפעול בגין הסוכנויות השובתות, נגרמו לנתבעת הוצאות תפעול עודפות, בשל הפעילות העודפת בסוכנויות שלא שבתו ובסניפי הדואר.
אשר למספר הימים שהסוכנות הייתה סגורה, נתוני הנתבעת (למעט מקרים בהם התברר כי הנתבעת היא זו שהפסיקה את תקשורת המחשבים או שביטלה את החוזים לפני המועדים הנזכרים) מקובלים עליי. שונים פני הדברים באשר לרווח שנמנע מהנתבעת. לעניין זה כל שהציגה הנתבעת הוא הרווח היומי שלה מכל סוכנות. נתון זה אינו מבסס כלל ועיקר את הנזק שנגרם לנתבעת, כיוון שלצד סוכנויות התובעים פעלו סוכנויות נוספות ואף בתי דואר וסניפי דואר נוספים אליהם יכלו אנשים לפנות.
היינו, ברי כי חלק מאותם רווחים שנמנעו מהנתבעת בגין סגירת הסוכנויות של התובעים, התקבלו בכל זאת בידיה, באמצעות סוכנויות וסניפי דואר סמוכים לאותן סוכנויות שנותרו סגורות, ומכאן שיש להביא נתון זה בחשבון. בהקשר זה מקובלת עלי טענת התובעים, שלפיה בנוסף לדוחות המעידים על הכנסותיהן של הסוכנויות והתמורה ששולמה להן, היה על חברת הדואר להציג גם דוחות כספיים המעידים על נתוני יחידותיה הסמוכות, או נתונים כוללים על הכנסותיה בימים בהם הסוכנויות היו סגורות לעומת ימים קודמים לסגירה. זאת, כדי להראות, כי הפעילות של אותן סוכנויות שנסגרו לא זלגה ליחידות אחרות, שאם כך הוא, הרי שלא נגרם לה כל נזק. כיוון שלעניין זה חברת הדואר היא התובעת, עליה הנטל להוכיח את נזקיה.