מר צביקה דיאמנט עומת עם הדברים בחקירתו הנגדית והשיב, כך (פרוטוקול מיום 20.6.13, עמ' 276 ש' 1-9):
"ש. איפה החישוב של בית הדואר הסמוך. על מנת לטעון שהיה לכם הפסדים מסגירת הסוכנויות אתה חייב להראות שלא היה לך גידול בסניפים המקבילים באזור כי אם כל הפעילות עברה לסניף סמוך לא נגרם נזק.
ת. ... אפשר לקחת את הנתונים של 2006 ולעשות ניתוח, אני שלעצמי סבור כי יהיה קשה מאד להגיע למספר מאחר והשינויים בהכנסות של יחידה תלוי בהמון גורמים. אני מכיר טוב את נתוני הפעילות סגירת יחידה גורמת לנו נזק בהערכה זהירה של 50%. בהנחה שאני לא נותן לה חלופה טובה. במצב שנוצר לא יצרתי חלופה טובה. האנשים האלה הם לא עבדו בעמדות מול קהל, לא היה לי עמדות לתת להם."
ובהמשך (שם, עמ' 276 ש' 27 עד עמ' 277 ש' 14):
--- סוף עמוד 302 ---
"ש. .. איך אתה יכול לטעון שנגרם נזק בלי להראות את הרווחיות של חב' הדואר קצת אחרי סגירת הסוכנויות?
ת. באובדן הכנסות – זו הערכתי לא בדקתי את כל המסגרת.
ש. אז איך אתה יכול לטעון משהו לגבי אובדן הכנסות מבלי לבדוק את הרווחיות.
ת. צריך לזכור שמדובר ב-44 סוכנויות זו טיפה בים יש לנו 700 יחידות.
ש. דווקא בגלל זה אולי זה לא גרם נזק. שאתה צריך להראות שפעולה מסוימת גרמה לאובדן הכנסות איך אתה יכול לעשות את זה בלי להראות שבפועל היה אובדן הכנסות כלשהו. אם לא היה אובדן הכנסות אז איך אתה יכול לטעון שנגרם נזק.
ת. עובדתית סוכנות מסוימת הכניסה לי בשנת 2005 כסף ומיום שנסגרה היא הכניסה לי 0 כסף.
ש. את זה הבנתי אבל אתם תובעים על כוח אדם שלקחתם, ואתם גם אומרים ואתה אמרת היום שאין מונופול ולכל דבר יש תחליף, יכול להיות שסגירת הסוכנויות לא הביאה לאובדן הכנסות כי ההכנסות שהיו לה עדיין מגיעות לדואר מיחידות אחרות. בלי לבדוק את הכנסות של הדואר אתה לא יכול לדעת על זה.
ת. אני חושב שעצם פתיחת 34 סוכנויות מראה שאנו מובילים שהם הביאו לאובדן הכנסות.
ש. נגיד שזה נכון אז בערך רבע לא פתחו אז צריך לפחות להוריד רבע מהסכום שאתם תובעים בראש נזק זה.
ת. האובדן הכנסות נגעתי בו לגבי יחידה ויחידה, לגבי ה-10 שלא נפתחו אני סבור שהוחלט שהם לא יפתחו, אני סברתי ל-2008, בהערכות נכונה ידענו לטפל בבעיה. שנים לא טיפלנו בבעיה כמו שצריך."
הסברו זה של מר דיאמנט איננו משכנע. במצב דברים זה, ומאחר שהנתונים הכספיים ביחס ליחידות הסמוכות ולכלל הכנסות הנתבעת הם בידיעתה של חברת הדואר והאחרונה לא הביאה נתונים אלה, יש להניח כי מרבית ההכנסות אכן התקבלו בבתי דואר סמוכים או בסוכנויות שנותרו פתוחות.
עוד יש לציין, כי במהלך המו"מ שהתנהל בין הצדדים, כפי שפורט לעיל, רצתה הנתבעת להביא בהסכמה לסגירתן של 70 סוכנויות לצרכי התייעלות, כך שייתכן שלא רק שלא נגרם לה נזק, אלא שצעדים הללו הביאו להתייעלות.
הנתבעת, אמנם, טוענת, כי לצד המוצרים והשירותים הדואריים המסורתיים, סיפקו סוכנויות הדואר מוצרים ושירותים שניתן לרכוש באמצעות נותני שירותים אחרים, כגון בנקים וסוכנויות להמרת מט"ח, ועל כן חלק מאותם רווחים שנמנעו מהנתבעת בגין סגירת הסוכנויות לא התקבלו בידיה כלל. אכן, יש לשער, כי הצרכן רכש מוצרים ושירותים אלה מעסקים אחרים, אולם מהעדויות עולה, כי אין מדובר בשיעור ניכר.
בכתב התביעה שכנגד חישבה הנתבעת את אובדן ההכנסה שנגרם לה בגין סגירת הסוכנויות על בסיס אובדן רווחים בסך 20% בשירותים הדואריים ואובדן רווחים בסך 50% בשירותים הבנקאיים, וזאת לאור העובדה שככל שמשך הזמן של סוכנות סגורה עולה כך יורד בהתאמה הפסד הרווחים הנגרם מסגירתה וכן בהתחשב בעובדה שחלק מהכנסות הסוכנויות אינן אובדות באופן מלא, אלא זולגות לסוכנויות או לסניפי דואר סמוכים. הנחה זה השתנה בגדרי החישוב שנערך במסגרת תצהירו של מר דיאמנט, כאשר בשני סוגי השירותים הועמד אובדן הרווח על
--- סוף עמוד 303 ---
אותו שיעור, היינו הושת על התובעים אובדן רווח בשיעור כולל של 50% (ראו סעיף 125 לכתב התביעה שכנגד ונספח י' לכתב התביעה שכנגד לעומת הטבלה שצורפה כנספח 1 לתצהירו של מר דיאמנט).
בחקירתו הנגדית התבקש מר דיאמנט להבהיר פער זה ואז עמד על החלוקה בין הכנסות הנתבעת משירותים דואריים לבין הכנסותיה משירותי בנק הדואר, כך (פרוטוקול מיום 20.6.13, עמ' 270 ש' 31 עד עמ' 271 ש' 3):
"ש. ..איך סה"כ של הבטלה צמח ב-10 מיליון. סה"כ בנספח י' הוא 28 מיליון בקירוב, הטבלה שצורפה לתצהיר היא 38 מיליון ₪.
ת. ישבנו והתחבטנו והתייעצתי עם חבריי באגף התפעול, כולל המנהלת שלי באותה תקופה, טל אמיד, מה הנזק שנגרם. ההכנסות שלנו מתחלקות לשניים דוארי ובנקאי, שהגשנו את התביעה סברנו שהדוארי אנו משמשים מעין מונופול לכן אין בכוונתנו להשית על התובעים סכומים שהם לא גרמו לנו נזק, והתייחסנו להפסד בדוארי כ-20%. עם הזמן התגבשה אצלנו הבנה שאין לנו מונופול גם על הדוארי והנזק שנגרם הוא נזק גדול מאד, והשתנו נזק של 50% על התובעים. זה ההבדל לפער מעבר לתיקונים שאמרתי קודם.".
והבהיר בהמשך (שם, עמ' 271 ש' 12-15):
"ת. שאמרתי מונופול לא התכוונתי בהיבט החוקי, אנו סברנו שבמידה ולא יינתן ללקוח שירות דוארי במקום מסוים מכיוון שלא תהא לו חלופה אחרת הוא יאלץ להגיע ליחידה אחרת שלי לקבל שירות זה ומשכך לא אתבע את מה שלא מגיע לי מכיוון שהשירות יישאר אצלי וההכנסות יישארו אצלי.
ש. איפה אפשר לקבל דואר לא בדואר.
ת. אי אפשר לקבל, עיקר ההכנסות הוא לא מהדואר, אלא ממשלוח ומשירותים אחרים כמו תשלומים."
לאור האמור, מששוכנעתי כי נזק אכן נגרם ומאידך לא הוצגו נתונים ביחס לבתי הדואר הסמוכים, מצאתי לנכון לקבוע, כי בגין שירותים דואריים יילקח בחשבון רק 20% מהסכום לו טענה הנתבעת, שכן 80% מהתובעים הצהירו בתצהיריהם על סוכנות או סניף דואר אליהם פנו לקוחותיהם. רק 20% מתוכם לא הצהירו על קיומם של סניף או סוכנות סמוכים (תובעים מס' 4, 7, 9, 20, 21, 33, 35, 41 ו-42 לא הצהירו על סניפים או סוכנויות אליהם יכלו הלקוחות לפנות). בנוסף, יילקחו בחשבון 10% נוספים בגין שירותי מטבע, שכן, הנתבעת לא הראתה מה היחס בין שני סוגי השירותים. בנוסף, בהחלט יתכן כי גם חלק משירותים אלו נרכשו בסוכנויות או בבתי דואר סמוכים.
על כן, מהסכום שתבעה חברת הדואר בגין אבדן רווחים יפסקו לה 30%.
באשר לתקופת ההפרה, כאמור, חלק מהתובעים קיבלו הודעות ביטול עוד ביום 28.2.06, כשבד בבד עם האמור נותקה תקשורת המחשבים בסוכנות, לחלק מהתובעים נותקה תקשורת המחשבים מבלי שנשלחה להם הודעת ביטול מסודרת ולרוב המכריע של הסוכנים ניתנה הודעת ביטול רק במסגרת הבקשה לצווים זמניים שהגישה הנתבעת ביום 5.3.06.
--- סוף עמוד 304 ---
להלן אבחן את מספר הימים בהם הייתה כל סוכנות סגורה, בהתחשב, בין היתר, במועד הפסקת תקשורת המחשבים, או ההודעה על ביטול ההסכם, כאשר המועד האחרון לחישוב יהא יום 5.3.06, אז ניתנו הצווים הזמניים.
לאחר שאחשב את מספר הימים בהם כל סוכן סגר את הסוכנות, ואציין לצדם את הרווח של הנתבעת מכל סוכן וסוכן, אחבר את הנתונים, אפחית מהם 70% ואחלק אותם בין הסוכנים באופן שווה (לאחר ייחוס של 10% למר בני כהן בגין אשמו בגרימת הפרת החוזים כפי שיפורט להלן). זאת, כיון שאין זה סביר שסוכן שבמקרה בסמוך אליו אין סוכנות דואר יישא במלוא הנזק, בעוד שסוכן שיש לצדו סניף קרוב, יישא בחלק קטן מהנזק. בנוסף, אין זה סביר כי סוכנים שההסכם עמם בוטל בסמוך למועד ההפרה, וזאת בשל הפרות קודמות, בקיץ 2005, או בשל היותם חברי וועד, אשר, כאמור, עודדו את ההפרות, יצאו נשכרים מכך, בעוד שמי שלא קיבלו הודעת ביטול כלל, או מי שקיבלו הודעה רק בגדרי צו המניעה, יצאו בחסר. החישוב הסופי יופיע בטבלה שתופיע בסיכום התביעה שכנגד.
ג. הפסד ההכנסות
התובע מס' 2, מר חוסיין אבו חג'ול
כאמור, התובע מס' 2 הצהיר, כי הסוכנות הייתה פתוחה בימים 28.2.06 ו-1.3.06. עוד הצהיר, כי ביום 2.3.06 ניתקה הנתבעת את תקשורת המחשבים בסוכנות, כי באותו היום נלקחו מהסוכנות כל המלאי ודברי הדואר שהיו בה וכי ביום 7.3.06 הסוכנות פורקה באופן סופי (ראו סעיפים 6-9 לתצהירו). ואולם, ראינו לעיל, כי נתוני בנק הדואר מלמדים כי מיום 1.3.06 ואילך נותרו המאזנים סגורים (ראו הנתונים המתייחסים לאשנב מס' 974990, נספח 1 לתצהירו של מר מטלוב). מכאן, שמדובר בהשבתה מלאה ביום 1.3.06, היינו יום השבתה אחד.
בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי של הדואר מהסוכנות עמד על סך 1,077 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 1,077 ₪, בגין יום השבתה אחד.
התובע מס' 3, מר שם טוב אברביה
התובע מס' 3 הצהיר, כי בימים 28.2.06 ו-1.3.06 הסוכנות אכן נותרה סגורה בעקבות מאבק סוכני הדואר, ואולם החל מיום 2.3.06 הסוכנות הייתה פתוחה, וזאת עד ליום 9.3.06, כאשר ביום 8.3.06 התקבלה בידו הודעה על סיום ההתקשרות (ראו סעיפים 7 ו-10 לתצהירו). ואולם, נתוני בנק הדואר מלמדים, כי מיום 1.3.06 ואילך נותרו מאזני הסוכנות סגורים (ראו הנתונים המתייחסים לאשנבים מס' 499982, 499990, נספח 1 לתצהירו של מר מטלוב). מכאן, שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06, 2.3.06, 3.3.06 ו-5.3.06 (יום 4.3.06 חל בשבת), היינו 5 ימי השבתה.
--- סוף עמוד 305 ---
בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 2,042 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 10,210 ₪, בגין 5 ימי השבתה.
התובעת מס' 4, גב' אנג'לה אברמוב
התובעת מס' 4 הצהירה, כי בימים 28.2.06 ו-1.3.06 הסוכנות אכן נותרה סגורה בעקבות מאבק סוכני הדואר, ואולם החל מיום 2.3.06 הסוכנות הייתה פתוחה, וזאת עד ליום 8.3.09, שאז, בזמן הדיון לפני כב' השופט זפט, נפרצה הסוכנות, מבלי שנשלח מכתב על סיום ההתקשרות (ראו סעיפים 5, 8 ו-9 לתצהירה). ואולם, נתוני בנק הדואר מלמדים, כי מיום 28.2.06 ואילך נותרו מאזני הסוכנות סגורים (ראו הנתונים המתייחסים לאשנב מס' 739992, נספח 1 לתצהירו של מר מטלוב). מכאן, שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06, 2.3.06, 3.3.06 ו-5.3.06, היינו 5 ימי השבתה.
בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 2110 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 10,550 ₪, בגין 5 ימי השבתה.
התובע מס' 5, מר גיל אייזן
התובע מס' 5 הצהיר, כי ביום 28.2.06 נותרה הסוכנות סגורה בעקבות מאבק סוכני הדואר וכי עוד באותו יום קיבל הודעה על ביטול ההסכם. עוד הצהיר, כי הסוכנות המשיכה לפעול במתכונת מצומצמת (בעיקר מכירת בולים) עד ליום 5.3.05, אז נותקה תקשורת המחשבים בסוכנות (ראו סעיפים 6-8 לתצהירו). מכאן, שמדובר בהשבתה מלאה ביום 28.2.06 , היינו יום השבתה אחד.
בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 4,157 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 4,157 ₪, בגין יום השבתה אחד.
התובע מס' 6, מר אברהם אשכנזי
התובע מס' 6 הצהיר, כי ביום 28.2.06 עבדה הסוכנות כרגיל וכי ביום 1.3.06 נותרה הסוכנות סגורה בעקבות מאבק סוכני הדואר. עוד הצהיר, כי בפועל הסוכנות המשיכה לפעול גם לאחר יום 1.3.06 וכי רק ביום 13.3.06 התקבלה בידו הודעה על הפסקת התקשרות, נושאת תאריך 8.3.06 (ראו סעיפים 6, 7, 10 ו-11 לתצהירו). ואולם, נתוני בנק הדואר מלמדים, כי גם ביום 28.2.06 הייתה הסוכנות סגורה, וכי החל מיום זה ואילך נותרו מאזני הסוכנות סגורים (ראו הנתונים המתייחסים לאשנב מס' 737990, נספח 1 לתצהירו של מר מטלוב). מכאן, שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06, 2.3.06, 3.3.06 ו-5.3.06, היינו 5 ימי השבתה.
בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 1,447 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 7,235 ₪, בגין 5 ימי השבתה.
--- סוף עמוד 306 ---
התובעת מס' 7, גב' פנינה ביאלה לביא
התובעת מס' 7 הצהירה, כי עד ליום 1.3.06 עבדה הסוכנות כרגיל וכי החל מיום 1.3.06 עד ליום 6.3.06 עבדה הסוכנות באופן חלקי (ראו סעיף 5 לתצהירה). ואולם, נתוני בנק הדואר מלמדים, כי ביום 28.2.06 נפתחו מאזני הסוכנות בשעה 08:27 והם נסגרו בשעה 10:00, כי ביום 1.3.06 נותרו מאזני הסוכנות סגורים וכי בימים 2.3.06, 3.3.06 ו-5.3.06 נפתחו המאזנים לפרקי זמן קצרים ביותר בכל יום, של כשעתיים לערך (ראו הנתונים המתייחסים לאשנב מס' 198992, נספח 1 לתצהירו של מר מטלוב). יוער, עם זאת, כי התובעת מס' 7 צירפה לתצהירה גיליון ריכוז לקופה רושמת ליום ליום 1.3.06 (ראו נספח 7/א/1 לתצהירה, בעמ' 538), המלמד כי מאזני הסוכנות נפתחו ביום 1.3.06 שעה 09:33, היינו היו פתוחים באופן חלקי גם במועד זה. בחקירתו הנגדית, עומת מר מטלוב עם המסמך האמור והבהיר, כי ככל הנראה המאזן ליום 1.3.08 נשמט בשגגה (פרוטוקול מיום 24.6.13, עמ' 284 ש' 11-27).
מאחר שהתובעת מס' 7 אישרה, כי הסוכנות פעלה באופן חלקי בלבד ומאחר שנתוני בנק הדואר מלמדים, כי מאזני הסוכנות נפתחו לשעות בודדות בכל פעם, הרי שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06, 2.3.06, 3.3.06 ו-5.3.06, היינו 5 ימי השבתה.
בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 112 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 560 ₪, בגין 5 ימי השבתה.
התובעת מס' 8, גב' חנה בן דוד
התובעת מס' 8 הצהירה, כי בימים 28.2.06 ו-1.3.06 הסוכנות אכן נותרה סגורה בעקבות מאבק סוכני הדואר. עוד הצהירה, כי ביום 28.2.03 היא קיבלה הודעת ביטול, וכי ביום 16.3.06 קיבלה הודעה נוספת, שבגדרה היא נדרשה למסור את תכולת הסוכנות לידי חברת הדואר (ראו סעיפים 6-8 לתצהירה).
מכאן, שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06 ו- 1.3.06, היינו 2 ימי השבתה.
בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 2,435 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 4,870 ₪ בגין 2 ימי השבתה.
התובעת מס' 9, גב' שושנה בראון