--- סוף עמוד 62 ---
אחד הנימוקים שעמדו מאז ומתמיד ברקע אספקת שירותי דואר באמצעות סוכנויות דואר במקביל לשירות הממשלתי, היה קיומם של שביתות חוזרות ונשנות של עובדי הדואר. מתן שירותי דואר באמצעות סוכנויות אפשר לרשות הדואר להמשיך לתת שירותים, בחלקם שירותים חיוניים ובסיסיים, באמצעות סוכנויות דואר (ראו, לעניין זה, סעיפים 9-10 לתצהיר מר הרצל בר-מג וכן חקירתו הנגדית, בפרוטוקול מיום 30.5.13, עמ' 197, ש' 9-11 ו-13-23, שם עמד על כך שאחת הסיבות להקמת סוכנויות דואר עוד בזמן משרד הדואר הייתה כיוון שבשנות ה-70 היו שביתות רבות בשירות שהוגדר אז כשירות חיוני או "קיומי", כלשונו).
בבג"ץ 6194/97 שלמה נקש נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד נג(5) 433 (1999, להלן: בגץ נקש), נדרש בית המשפט העליון (מפי כב' השופט מ' חשין ובהסכמת כב' השופטים י' זמיר וד' דורנר) לשאלה, האמנם סעיף 46 לחוק רשות הדואר יוצר הנחה חלוטה של היעדר יחסי עובד-מעביד בין הרשות לבין הסוכנים והמחלקים. באותו עניין התעוררה השאלה ביחס למחלק דואר, שבעקבות חקיקת חוק רשות הדואר הפך מעובד משרד התקשורת למחלק דואר ברשות הדואר. בית-הדין האזורי לעבודה קבע, כי סעיף 46 לחוק רשות הדואר יוצר הנחה חלוטה של היעדר יחסי עובד-מעביד בין הרשות לבין הסוכנים והמחלקים. ערעורו של העותר לבית-הדין הארצי לעבודה נדחה.
בבגץ נקש עמד כב' המשנה לנשיא, השופט מ' חשין, על מהות הוראת סעיף 46 בעניינו של דוור (להבדיל מעניינם של סוכנים), וציין, בפסקה 13 לפסק דינו (עמ' 444) כך:
"אחד מתפקידיה של רשות הדואר הוא ליתן "שירותי דואר" (סעיף 5(א)(1) לחוק), ו"שירותי דואר" הינם "השירותים להעברת דברי דואר בישראל, מישראל לארצות חוץ ומארצות חוץ לישראל" (סעיף 1 לחוק). מוסיף סעיף 46(א) לחוק הרשות ומורה אותנו, כי "הרשות רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות... מחלקי דואר". האם נתכוון המחוקק להודיענו כי רשות הדואר מוסמכת לבצע תפקיד מתפקידיה – לענייננו: שירותי דואר – באמצעות מחלקי דואר שהם עובדי הרשות? התשובה לשאלה היא בשלילה גמורה, והרי אין להניח שהמחוקק נתכוון להודיענו את המובן מאליו, לאמור: שהרשות רשאית לפעול באמצעות מי שהם עובדיה. אף אתה אמור: תכלית ההוראה אינה אלא זו, שהחוק הסמיך את הרשות לבצע את תפקיד חלוקת הדואר באמצעות מחלקי דואר שאינם עובדיה, קרא: באמצעות קבלנים עצמאיים או באמצעות שליחים שאינם עובדי הרשות."