פסקי דין

תא (ת"א) 1044/08 ארגון סוכני הדואר ו-44 סוכני דואר נ' חברת דואר ישראל בע"מ - חלק 63

25 ינואר 2016
הדפסה

התובעת מס' 9 הצהירה, כי בימים 28.2.06 ו-1.3.06 הסוכנות אכן נותרה סגורה בעקבות מאבק הסוכנים. עוד הצהירה, כי מיום 28.2.06 ועד ליום 16.3.06 המשיכה חלוקת הדואר כרגיל, על ידי עובדת מטעמה, וכי ביום 5.3.06 התקבלה בידיה הודעה על הפסקת התקשרות ודרישה להחזרת

--- סוף עמוד  307 ---

כל המלאי והציוד לחברת הדואר. ואכן, נתוני בנק הדואר מלמדים, כי החל מיום 28.2.06 נותרו מאזני הסוכנות סגורים (ראו הנתונים המתייחסים לאשנב מס' 888995, נספח 1 לתצהירו של מר מטלוב). מכאן, שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06, 2.3.06, 3.3.06 ו-5.3.06, היינו  5 ימי השבתה.

בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 608 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 3,040 ₪, בגין 5 ימי השבתה.

התובעת מס' 10, גב' מתי ברגרין

התובעת מס' 10 הצהירה, כי בימים 28.2.06 ו-1.3.06 הסוכנות אכן נותרה סגורה בעקבות מאבק סוכני הדואר (ראו סעיף 6 לתצהירה). התייחסות מפורשות לפעילות הסוכנות החל מיום 1.3.06 לא ניתן למצוא בתצהירה, זולת הצהרתה, כי הסוכנות נסגרה ביום 22.3.06 (ראו סעיף 10 לתצהירה). ואולם, נתוני בנק הדואר מלמדים, כי מיום 1.3.06 ואילך נותרו מאזני הסוכנות סגורים (ראו הנתונים המתייחסים לאשנב מס' 646995, נספח 1 לתצהירו של מר מטלוב). מכאן, שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06, 2.3.06, 3.3.06 ו-5.3.06, היינו 5 ימי השבתה.

בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 473 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 2,365 ₪, בגין 5 ימי השבתה.

התובע מס' 11, מר אשר ברעם

התובע מס' 11 הצהיר, כי בימים 28.2.06 ו-1.3.06 הסוכנות אכן נותרה סגורה בעקבות מאבק סוכני הדואר, ואולם גם כשהסוכנות הייתה סגורה לקבלת קהל בוצעה עבודה בסוכנות ומדי יום נפתחה הסוכנות לקבלה ולמסירה של דברי דואר. עוד הצהיר, כי ביום 7.3.06 קיבל הודעה על הפסקת התקשרות (ראו סעיפים 6 ו- 11 לתצהירו). ואכן, נתוני בנק הדואר מלמדים, כי מיום 1.3.06 ואילך נותרו מאזני הסוכנות סגורים, למעט ביום 5.3.06, שבו ראשון המאזנים של הקופות בסוכנות נפתח בשעה 08:48 בבוקר והאחרון שבהן נסגר בשעה 17:32 (ראו הנתונים המתייחסים לאשנבים מס' 676966, 676974, 676982, 676990, 679998, נספח 1 לתצהירו של מר מטלוב). כיוון שלא הובאו ראיות לפעילות הסוכנות ביום 5.3.06, לא כל שכן להיקפה, המדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06, 2.3.06, 3.3.06 ו-5.3.06, היינו 5 ימי השבתה.

בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 4,842 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 24,210 ₪, בגין 5 ימי השבתה.

התובעת מס' 12, גב' עמליה גור אריה

בעלה של התובע מס' 12, מר יהודה אריה, הצהיר, כי ביום 28.2.06 עבדה הסוכנות בין השעות 08:00-10:00 וכי ביום 1.3.06 נותרה הסוכנות סגורה, בעקבות מאבק סוכני הדואר. עוד הצהיר, כי

--- סוף עמוד  308 ---

ביום 3.3.06 התקבלה הודעה על סיום ההתקשרות, וכי ביום 6.3.06 נמסרה תכולת הסוכנות לידי חברת הדואר (ראו סעיפים 8, 9, 12, 13 ו- 15 לתצהירו). ואכן, נתוני בנק הדואר מלמדים, כי מיום 1.3.06 ואילך נותרו מאזני הסוכנות סגורים (ראו הנתונים המתייחסים לאשנב מס' 603997, נספח 1 לתצהירו של מר מטלוב). מכאן, שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.0 2.3.06 ו-3.3.06 היינו  4 ימי השבתה.

בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 1,959 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת  7,836₪, בגין  4 ימי השבתה.

התובעת מס' 13, גב' עיטאף (קזמוז) דראושה

כאמור, התובעת מס' 13 הצהירה, כי ביום 28.2.06 עבדה הסוכנות כרגיל וכך גם בין הימים 1.3.06-5.3.06, כאשר ביום 6.3.06 נחסמה תקשורת המחשבים בסוכנות (ראו סעיפים 8-9 ו- 13 לתצהירה). ואולם, ראינו לעיל, כי נתוני בנק הדואר מלמדים אחרת; ביום 28.2.06 (יום ג', בו אמורה הייתה הסוכנות לפעול בין השעות 08:00-13:30), נפתחו מאזני הסוכנות בשעה 07:59 והם נסגרו בשעה 12:39; ביום 1.3.06 נותרו מאזני הסוכנות סגורים למשך כל היום; ביום 3.3.06 (יום ו', בו אמורה הייתה הסוכנות לפעול גם אחר הצהריים), נותרו מאזני הסוכנות סגורים; ביום 4.3.06 (יום ש', בו אמורה הייתה הסוכנות לפעול בין השעות 08:00-14:00), נפתחו מאזני הסוכנות בשעה 08:40 והם נסגרו בשעה 12:30 (ראו הנתונים המתייחסים לאשנב מס' 951992, נספח מס' 1 לתצהירו של מר מטלוב). כאמור, התובעת מס' 13 הצהירה, כי רק ביום 6.3.06 נחסמה תקשורת המחשבים לסוכנות, מבלי שקדמה לכך הודעה על סיום ההתקשרות (ראו סעיפים 13-14 לתצהירה). מכאן, שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06, 3.3.06, ו-4.3.06 (יום 5.3.06 חל ביום א', שבו הסוכנות הייתה סגורה לפי תנאי ההסכם), היינו 4 ימי השבתה.

בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 696 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 2,784 ₪, בגין 4 ימי השבתה.

התובעת מס' 14, גב' ריטה הובר

התובעת מס' 14 הצהירה, כי בימים 28.2.06 ו-1.3.06 הסוכנות אכן נותרה סגורה בעקבות מאבק סוכני הדואר. עוד הצהירה, כי ביום 5.3.06 התקבלה הודעה על סיום ההתקשרות וכי ביום 6.3.06 התייצבו נציגי חברת הדואר בסוכנות על מנת לקבל את דברי הדואר (ראו סעיף 11 לתצהירה). ואכן, נתוני בנק הדואר מלמדים, כי מיום 1.3.06 ואילך נותרו מאזני הסוכנות סגורים (ראו הנתונים המתייחסים לאשנבים מס' 443981, 443999, נספח 1 לתצהירו של מר מטלוב). מכאן, שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06, 2.3.06 3.3.06 ו-5.3.06, היינו 5 ימי השבתה.

בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 3,941 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 19,705 ₪, בגין 5 ימי השבתה.

--- סוף עמוד  309 ---

התובע מס' 15, מר מוניר זבידה

התובע מס' 15 הצהיר, כי בימים 28.2.06 ו-1.3.06 הסוכנות אכן נותרה סגורה בעקבות מאבק סוכני הדואר. עוד הצהיר, כי ביום 2.3.06 התקבלה בידו הודעה על סיום ההתקשרות עמו וכי ביום 6.3.06 הסוכנות פורקה (ראו סעיפים 7, 10 ו-11 לתצהירו). ואכן, נתוני בנק הדואר מלמדים, כי מיום 1.3.06 ואילך נותרו מאזני הסוכנות סגורים (ראו הנתונים המתייחסים לאשנב מס' 797990 נספח 1 לתצהירו של מר מטלוב). מכאן, שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06 ו-2.3.06,    היינו 3 ימי השבתה.

בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 1,472 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת  4,416 ₪, בגין 3 ימי השבתה.

התובעת מס' 16, גב' פיבי זעפרני

התובעת מס' 16 הצהירה, כי בימים 28.2.06 ו- 1.3.06 הסוכנות אכן נותרה סגורה בעקבות מאבק סוכני הדואר. עוד הצהירה, כי ביום 1.3.06 נותקה תקשורת המחשבים בסוכנות, ללא כל הודעה בדבר סיום ההתקשרות, וכי ביום 6.3.06 מסרה לנציגי חברת הדואר את דברי הדואר שהיו בסוכנות (ראו סעיפים 6-8 לתצהירה). ואולם, הגם שהתובעת מס' 16 הצהירה, כי ביום 1.3.06, בו נותקה, לכאורה, תקשורת המחשבים בסוכנות, התייצבו כל העובדים בסוכנות, היא נמנעה מלהביא לעדות מטעמה איזה מבין העובדים, שהיו עדים לכך שאכן במועד זה נותקה תקשורת המחשבים בסוכנות (ראו, בהקשר זה, את חקירתה הנגדית, פרוטוקול מיום 31.10.12, עמ' 52 ש' 5-6). לא זאת אף זאת, התובעת מס' 16 אישרה בחקירתה הנגדית, כי לאחר שנותקה התקשורת לסוכנות, היא לא ניסתה לברר את פשר העניין ותחת האמור נסעה לכנס הסוכנים (שם, עמ' 52, ש' 7-8; עמ' 53 ש' 3-5).

מכאן, שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06 ו-1.3.06, היינו 2 ימי השבתה.

בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 3,557 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת סך של 7,114 ₪, בגין שני ימי השבתה.

התובעת מס' 17, גב' מלבינה טנוס

התובעת מס' 17 הצהירה, כי ביום 28.2.06 היא פתחה את הסוכנות לקבלת קהל למשך שעתיים וכי ביום 1.3.06 נותרה הסוכנות סגורה, וזאת בעקבות מאבק סוכני הדואר. עוד הצהירה, כי בימים 4.3.06, 6.3.06 ו- 7.3.06 הפעילה את הסוכנות כרגיל, עד לניתוקה מתקשורת המחשבים ביום 7.3.06 (ראו סעיפים 6-11 לתצהירה). ואולם, נתוני בנק הדואר מלמדים, כי בימים 4.3.06 ו-6.3.06 הסוכנות הייתה סגורה (ראו הנתונים המתייחסים לאשנב מס' 908999, נספח 1 לתצהירו של מר מטלוב). זאת ועוד. בחקירתה הנגדית אישרה התובעת מס' 17, כי הסוכנות הייתה סגורה

--- סוף עמוד  310 ---

בימים 2.3.06 ו-3.3.06 (ראו פרוטוקול מיום 19.11.12, עמ' 171 ש' 19-20). מכאן, שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06, 2.3.06, 3.3.06 ו-4.3.06 (הסוכנות עבדה בימי שבת והייתה סגורה בימי א', בהתאם להסכם ההתקשרות), היינו 5 ימי השבתה.

בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 153 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 765 ₪, בגין 5 ימי השבתה.

התובעת מס' 18, גב' דפנה טנצר

התובעת מס' 18 הצהירה, כי הסוכנות אמנם הייתה סגורה לקבלת קהל בימים 28.2.06 ו-1.3.06, אולם זאת לאור השתתפותה בהשתלמות "מאור", ולא כחלק ממאבק סוכני הדואר (ראו סעיפים 5 ו-6 לתצהירה). ואולם, גרסה זו של התובעת מס' 18 לא נתמכה בכל ראיה והיא הועלתה לראשונה בגדרי הליך זה. הדברים מקבלים משנה תוקף בענייננו, שעה שהתובעת מס' 18 אישרה בתצהירה, כי נטלה חלק בעיצומים החלקיים שהתקיימו בימים 26.2.06 ו-27.2.06, וכי ביום 1.3.06, שבו לשיטתה היא הייתה בהדרכה, נאמר לה בשיחה טלפונית עם נציגי חברת הדואר, כי במידה והיא תפסיק את העיצומים ותחזור לעבודה, היא תקבל את שכר חודש פברואר (ראו סעיפים 4 ו-10 לתצהירה). במצב דברים זה, ומאחר שהשתתפות בהדרכה ממילא אינה מאפשרת לסוכנים להותיר את הסוכנות סגורה, כפי שקובע ההסכם בין הצדדים, יש לראות בתובעת כמי שנטלה חלק בעיצומים שהתקיימו בימים 28.2.06 ו-1.3.06. מאחר שגם ביתר המועדים הרלבנטיים לענייננו נותרה הסוכנות סגורה, יש לקבוע, כי התובעת מס' 18 נטלה חלק בכל ימי העיצומים, היינו החל מיום 28.2.06 ועד ליום 5.3.06. אציין, לעניין זה, כי ניסיונה של התובעת מס' 18 לתלות את אי פתיחת הסוכנות בהתקנת המערכת החדשה נדון לכישלון, שעה שאף לגרסתה היא לא פנתה בעניין למי מנציגיה של הנתבעת האמון על הנושא, וכפי שעולה מחקירתה הנגדית (פרוטוקול מיום 12.11.12, עמ' 124 ש' 1-31):

"ש. מה עשית ביום 2.3.

ת. הגעתי לסוכנות ואי אפשר היה לעבוד לא פתחו את מערכת מאור ולא שלחו לי את הנציג שהיה אמור ללוות אותי בימים הראשונים.

ש. מה זאת אומרת לא פתחו לך.

ת. הייתה מערכת חדשה צריכים להרים אותה לא או סגרו אותה או לא הרימו אותה מלכתחילה, עובדתית שאי אפשר היה לעבוד. אותו יום לא דיברתי איתם, הבנתי שמה שהם עושים זה חלק מהמאבק נגד כל הסוכנים, התקשרתי לסוכנים אחרים והבנתי שאי אפשר לעבוד.

ש. עם מי דיברת.

ת. קרוב לוודאי עם יהודית פלד שהייתה איתי בקשר.

ש. מה יהודית פלד הציעה לך לעשות.

ת. היא לא ידעה מה להגיד לי. פשוט חיכיתי.

ש. את אומרת שלא השתתפת בכלל בשביתה הזו.

ת. לא הספקתי לשבות הם סגרו אותי עוד לפני שהספקתי לשבות.

ש. זה לא מסתדר עם מה שאת כותבת בסעיף 4 לתצהירך. שבימים 26.2 ו-27.2 לא פתחת את הסוכנות אחר הצהריים.

ת. זה היה עיצומים ולא שביתה.

ש. אם כך נטלת כמו שאת אומרת חלק במאבק והחלטת לא לפתוח את הסוכנות אחר הצהריים בימים 26 ו-27.

ת. על פי הוראות ועד סוכני הדואר.

--- סוף עמוד  311 ---

ש. מה קרה ביום שישי 3.3.

ת. אותו דבר, לא יכולתי לעבוד.

ש. רצית לעבוד. זה לא מובן לי, את משתתפת בעיצומים או לא, דיברת עם יהודית פלד, מה רצית לעשות, רצית לעבוד.

ת. רציתי לעבוד לפי החוזה הישן, לא חתמו אתנו על חוזה, לא פתחו לי, לא דיברו איתי, לא התקשרו אלי מהדואר, מעבר לעובדה שלא שילמו לי את הכסף סגרו לי את המערכת ולא שלחו לי נציג לעזרה הבנתי שנלחמים כמו עם כל שאר הסוכנים.

ש. עדיין את אומרת בתצהירך שאמרו לך שאם תשברי שביתה תחזרי לעבודה ותקבלי את הכסף.

ת. זה לפני אמרתי שאני שובתת, ועיצומים זה לא שביתה.

ש. הייתה לך האפשרות להגיד להם טוב אני לא נוטלת חלק במאבק אני חוזרת. אמרת למישהו את זה.

ת. לא, הם לא דיברו אלי, לא פנו אלי." (ההדגשות שלי – מ' א' ג').

כמדומני, כי דברים אלה מדברים בעד עצמם.

מאחר שהתובעת הצהירה, כי רק ביום 21.3.06 התקבלה בידיה הודעה על סיום ההתקשרות, הרי שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06, 2.3.06, 3.3.06 ו-5.3.06, היינו 5 ימי השבתה.

בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 1,797 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 8,985 ₪, בגין 5 ימי השבתה.

התובע מס' 19, מר בני כהן, יו"ר הארגון

באופן תמוה, אין למצוא בתצהירו של התובע מס' 19, הוא יו"ר הארגון, כל התייחסות לצעדים הארגוניים שהוא עצמו נקט במסגרת מאבק סוכני הדואר. ואולם, לנוכח מעמדו, ובשים לב לעדותו לפני, יש לקבוע, כי גם התובע 19 נקט בעיצומים במועדים הרלבנטיים לענייננו, מה גם שמנתוני בנק הדואר עולה, כי מאזני הסוכנות היו סגורים החל מיום 28.2.06 ועד ליום 5.3.06 (ראו הנתונים המתייחסים לאשנבים מס' 612970, 612988, 612996, נספח מס' 1 לתצהירו של מר מטלוב). התובע מס' 19 הצהיר, כי עוד ביום 28.2.06 קיבל הודעה על הפסקת ההתקשרות עמו (סעיף 15 לתצהירו) וכי הסוכנות פורקה על נציגי חברת הדואר ביום 6.3.06 (ראו סעיף 26 לתצהירו),  מכאן שמדובר בהשבתה מלאה ביום 28.2.06, היינו יום השבתה אחד.

בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 3,066 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת סך  3,066 ₪, בגין  שני ימי השבתה.

התובע מס' 20, מר יואל כהן

מאחר שהתובע 20 לא נתן תצהיר בגדרי הליך זה ולאור ההסכמות הדיוניות בין הצדדים מיום 19.11.12, יש לראות בתובע 20 כמי שהשבית את סוכנות הדואר בכל מועדים הרלבנטיים לענייננו, היינו 5 ימי השבתה.

בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 1,892 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 9,460 ₪, בגין 5 ימי השבתה.

עמוד הקודם1...6263
64...73עמוד הבא