(הדגשה במקור מ' א' ג')
כב' השופט מ' חשין קיבל את עמדת בית הדין הארצי לעבודה, שלפיה מטרות חוק רשות הדואר מצביעות על המעבר לתחרות, הכולל Outsourcing, היינו – מסירת עבודה לגורמים שאינם עובדי רשות הדואר, וכי סעיף 46לחוק מיועד ליישם את המגמה הזאת (שם, בעמ' 4455):
"צדק אפוא בית-הדין הארצי לעבודה שעה שקבע – בהסתמכו על דברי ההסבר להצעת החוק (הצעת חוק רשות הדואר, תשמ"ג-1983) – כי "מטרות [החוק – מ' ח'] מצביעות על המעבר לתחרות, הכוללOutsourcing, היינו – מסירת עבודה לגורמים שאינם עובדי הרשות. סעיף 46 לחוק רשות הדואר מיועד ליישם את המגמה הזאת, הוא בא להתיר לרשות להזמין שירות חלוקת דואר ממחלקי דואר שאינם עובדי הרשות וכן להפעיל סוכנויות דואר באמצעות עובדים עצמאיים שאינם עובדי הרשות (סוכני דואר)". או, בלשון שר התקשורת, השר ציפורי, לעת
--- סוף עמוד 63 ---
הקריאה הראשונה של חוק הרשות: כוונת החוק היא ליצור "רשות [ש]תהיה עצמאית וגמישה יותר בדרכי ניהולה ותפעולה".
לצד זאת, הבהיר כב' השופט חשין, כי תכלית סעיף 46 לחוק רשות הדואר לא הייתה להסמיך את רשות הדואר להפוך "עובד" ל"לא עובד", וכי הקביעה לקיומם של יחסי עובד מעביד הינה בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה (שם, עמ' 447):
"אליבא דידי, הוראות סעיף 46(ב) לחוק הרשות לא נועדה אלא לחיזוק האמור בהוראת סעיף 46(א) באשר ליחסים שבין רשות הדואר לבין 'מחלקי דואר' שאינם עובדיה. המחוקק כמו ביקש להדגיש- למהססים ולמפקפקים- כי כוונתו היא, אמנם, לאפשר לרשות הדואר לפעול באמצעות מי שאינם עובדיה. קריאת סעיף 46 כהילכתו- וכמכלול אחד- תציג בפנינו הוראת חוק זו: הרשות רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר או מחלקי דואר שאינם עובדיה הקבועים, ואם כך תעשה כי אז היחסים בין הרשות לבין סוכני הדואר ומחלקי הדואר לא ייראו, לכל דבר ועניין (ביחסים בין הצדדים) כיחסי עובד ומעביד. ואולם, רחוקה מכאן הדרך למסקנה כי תכלית החוק הייתה להסמיך את רשות הדואר להפוך 'עובד' ל'לא עובד'... ".
ובהמשך:
"ההלכה יצרה מבחן עקרוני- מבחן גרעיני- לקביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד בתחום יחסי העבודה, והמבחן הוא מבחן מעורב המורכב ממבחני משנה אחדים עד ליצירתה של תמונה שלמה וכוללת. ... שאלת סיווגו של פלוני כ'עובד' הינה שאלה שבדין: נגזרת היא מן הדין ומוכרעת היא בדין; רצון הצדדים, באשר הוא, יכול שיהא אחד היסודות היוצרים אך אין הוא היסוד היוצר היחיד... ומכאן למוסר השכל לענייננו: ביודענו כי סיווגו של פלוני כ"עובד" הינו בחלק ניכר בו- נרחיק לכת: בעיקרו- פרי של מגמות חברתיות וכלכליות, קשה עלינו המסקנה שהסיק בית הדין לעבודה מהוראת סעיף 46 לחוק הרשות, ולפיה נתכוון החוק להעניק לרשות סמכות לשנות וליצור בהבל פה סטטוס: מחלק דואר פלוני הרשות תכנהו מחלק דואר שאינו עובד ומחלק דואר אלמוני הרשות תכנהו מחלק דואר עובד. 'ויאמר אלוהים, יהי אור ויהי אור'. הנעלה על המחוקק כי הסמיך את הרשות באותה דרך: ותאמר הרשות יהי עובד ויהי עובד? ותאמר הרשות לא יהי עובד ולא יהי עובד? הרשות תאמר- וזכויותיו של עובד תתעופפנה ותיעלמנה כמו לא היו? היכן שמענו שכוח כה רב, כוח של שרירות מוחלטת, ניתן לו למעביד על עובד לאורך זמן?".