בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 519 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 2,595 ₪, בגין 5 ימי השבתה.
התובעת מס' 37, גב' אירנה (תהילה) קצ'נובסקי
התובעת מס' 37 הצהירה, כי בימים 28.2.06 ו-1.3.06 הסוכנות אכן נותרה סגורה בעקבות מאבק סוכני הדואר (ראו סעיף 6 לתצהירה). עוד הצהירה, כי ביום 28.2.06 התקבל בידה מכתב המודיע על הפסקת ההתקשרות, כי מכתב נוסף התקבל ביום 9.3.06 וכי ביום 19.3.06 היא מסרה את כל הציוד, המלאי, דברי הדואר והמזומנים שהיו בסוכנות לנציגי חברת הדואר (ראו סעיפים 7 ו-16 לתצהירה). מאחר שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06 ו-1.3.06, היינו 2 ימי השבתה.
בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 794 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 1,588 ₪, בגין 2 ימי השבתה.
--- סוף עמוד 318 ---
התובע מס' 38, מר מאיר רוזנר, ז"ל, חבר ועד הארגון
הגב' רוזנר, אלמנתו של התובע מס' 38, מאשרת בתצהירה, כי סוכנות הדואר הייתה סגורה בימים 28.2.06 ו-1.3.06 בעקבות מאבק סוכני הדואר (ראו סעיף 11 לתצהירה). עוד הצהירה, כי הודעה על סיום ההתקשרות התקבלה ביום 6.3.06 (ראו סעיף 14 לתצהירה). מאחר שאין חולק, כי עד ליום 5.3.06 לא הוחזרה תכולת הסוכנות ומאחר שנתוני בנק הדואר מלמדים, כי מאזני הסוכנות כלל לא נפתחו בין הימים 28.2.06-5.3.06 (ראו הנתונים המתייחסים לאשנב מס' 301993, נספח 1 לתצהירו של מר מטלוב), הרי שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06, 2.3.06, 3.3.06 ו-5.3.05, היינו 5 ימי השבתה.
בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 899 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 4,495 ₪, בגין 5 ימי השבתה.
התובעת מס' 39, גב' רוסה רוטנברג
מר אנדרס רוטנברג, בעלה של התובעת מס' 39, הצהיר כי ביום 28.2.06 עבדה הסוכנות חלקית עד השעה 14:00 (קבלת דואר, חלוקתו, ביצוע תשלומים ומסירת מכתבים רשומים) וכי ביום 1.3.06 עבדה הסוכנות עד לשעה 15:00, אך הייתה סגורה לקבלת קהל (ראו סעיפים 7-8 לתצהירו. כן ראו את חקירתו הנגדית, פרוטוקול מיום 31.10.12, עמ' 61 ש' 7-9). עוד הצהיר, כי ביום 2.3.06 התקבלה הודעה על הפסקת ההתקשרות מחברת הדואר. מאחר שנתוני בנק הדואר מלמדים, כי ביום 28.2.06 נפתחו מאזני הסוכנות בשעה 09:59 והם נסגרו בשעה 13:42 וכי בין הימים 1.3.06-5.3.06 מאזני הסוכנות כלל לא נפתחו (ראו הנתונים המתייחסים לאשנבים מס' 685981, 685999, נספח 1 לתצהירו של מר מטלוב), הרי שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06 ו- 2.3.06, היינו 3 ימי השבתה.
בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 7,277 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 21,831 ₪, בגין 3 ימי השבתה.
התובע מס' 40, מר עודד רזיאל
התובע מס' 40 הצהיר, כי עוד ביום 27.2.06 בשעות הצהריים ניתקה חברת הדואר את תקשורת המחשבים לסוכנות ובמקביל הודיעה על הפסקת ההתקשרות עמו, בעקבות העיצומים שנקט, וכי ביום 28.2.06 קיבל הודעה נוספת, שבה הובהר כי עליו להשיב את כל הציוד, המלאי והכספים המצויים בסוכנות (ראו סעיפים 6 ו-8 לתצהירו). עוד הצהיר, כי ביום 6.3.06 הגיעו נציגי חברת הדואר לסוכנות ונטלו ממנה את דברי הדואר, הכספים והמלאי שהיו מצויים בה (ראו סעיף 10 לתצהירו). מכאן, שאין לחייב את התובע מס' 40 בגין השבתת הסוכנויות בימים 28.2.06 ו- 1.3.06.
התובעת מס' 41, גב' נאדיה שאיב
--- סוף עמוד 319 ---
התובעת מס' 41 הצהירה, כי ביום 28.2.06 עבדה הסוכנות בין השעות 08:00-11:00 וכי ביום 1.3.06 הייתה הסוכנות סגורה, וזאת בעקבות מאבק סוכני הדואר (ראו סעיפים 6-7 לתצהירה). עוד הצהירה, כי ביום 5.3.06 קיבלה הודעה על הפסקת ההתקשרות עמה וכי ביום 19.3.06 נלקחו המלאי, הציוד והכספים מהסוכנות על ידי נציגי חברת הדואר (ראו סעיפים 10-11 לתצהירה). מאחר שאין חולק, כי עד ליום 5.3.06 לא הוחזרה תכולת הסוכנות ומאחר שנתוני בנק הדואר מלמדים, כי מתאריך 1.3.06 ואילך נותרו מאזני הסוכנות סגורים, למעט ביום 2.3.06, אז נפתחו המאזנים למספר דקות בודדות (ראו הנתונים המתייחסים לאשנב מס' 808995, נספח 1 לתצהירו של מר מטלוב), הרי שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06, 2.3.06, 3.3.06 ו-5.3.05, היינו 5 ימי השבתה.
בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 505 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 2,525 ₪, בגין 5 ימי השבתה.
התובע מס' 42, מר יוסף שבת
מר איל שבת, אחיו של התובע מס' 42, מאשר בתצהירו כי סוכנות הדואר הייתה סגורה בימים 28.2.06 ו-1.3.06 בעקבות מאבק סוכני הדואר (ראו סעיף 6 לתצהירו). עוד הצהיר, כי רק ביום 16.3.06 התקבלה בסוכנות הודעה על מסירת תכולת הסוכנות לידי חברת הדואר וכי ביום 21.3.06 הגיעו נציגי חברת הדואר, פירקו את הסוכנות ולקחו את המלאי והציוד. מאחר שאין חולק, הסוכנות הושבתה בימים 28.2.06 ו-1.3.06 ומאחר שנתוני בנק הדואר מלמדים, כי מתאריך 1.3.06 ואילך נותרו מאזני הסוכנות סגורים (ראו הנתונים המתייחסים לאשנבים מס' 629969, 629985, 629993 נספח 1 לתצהירו של מר מטלוב), הרי שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06, 2.3.06, 3.3.06 ו-5.3.05, היינו 5 ימי השבתה.
בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 3,765 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 18,825 ₪, בגין 5 ימי השבתה.
התובעת מס' 43, גב' מזל שטרולי
התובעת מס' 43 הצהירה, כי בימים 28.2.06 ו-1.3.06 הסוכנות אכן נותרה סגורה בעקבות מאבק סוכני הדואר (ראו סעיף 5 לתצהירה). עוד הצהירה, כי הודעה על סיום ההתקשרות ניתנה לה ביום 21.3.06 (ראו סעיף 8 לתצהירה). בחקירתה הנגדית, אישרה התובעת, כי סוכנות הדואר נותרה סגורה מיום 1.3.05 למשך כשבוע לערך (ראו פרוטוקול מיום 5.11.12, עמ' 97 ש' 29-32). ואכן, נתוני בנק הדואר מלמדים, כי מיום 1.3.06 ועד ליום 5.3.06 נותרו מאזני הסוכנות סגורים (ראו הנתונים המתייחסים לאשנבים מס' 616982, 616990, נספח 1 לתצהירו של מר מטלוב). מאחר שאין חולק, כי עד ליום 5.3.06 לא הוחזרה תכולת הסוכנות, הרי שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06, 2.3.06, 3.3.06 ו-5.3.05, היינו 5 ימי השבתה.
--- סוף עמוד 320 ---
בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 1,916 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 9,580 ₪, בגין 5 ימי השבתה.
התובעת מס' 44, גב' סופי תורג'מן, חברת ועד הארגון
התובעת מס' 44 הצהירה, כי בימים 28.2.06 ו-1.3.06 הסוכנות אכן נותרה סגורה בעקבות מאבק סוכני הדואר (ראו סעיף 6 לתצהירה). עוד הצהירה, כי ביום 6.3.06 בשעות הלילה, קיבלה לידיה את הצו הזמני (ראו סעיף 10 לתצהירה), וכי מיד עם מתן הצו הזמני כנגד הסוכנים, העבירה את דברי הדואר שהיו בסוכנות לבית הדואר המרכזי בעיר (ראו סעיף 7 לתצהירה). מאחר שאין חולק, כי התובעת מס' 44 נקטה בעיצומים בימים 28.2.06 ו-1.3.06 וכי מתאריך 1.3.06 ואילך נותרו מאזני הסוכנות סגורים, למעט פתיחתם לדקות ספורות בימים 5.3.06 ו-6.3.06 (ראו הנתונים המתייחסים לאשנבים מס' 572976, 572984, 572992, נספח 1 לתצהירו של מר מטלוב), הרי שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06, 2.3.06, 3.3.06 ו-5.3.05, היינו 5 ימי השבתה.
בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 4,731 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 23,655 ₪, בגין 5 ימי השבתה.
התובעת מס' 45, גב' ורד תורג'מן
התובעת מס' 45 הצהירה, כי בימים 28.2.06 ו-1.3.06 הסוכנות אכן נותרה סגורה בעקבות מאבק סוכני הדואר (ראו סעיף 7 לתצהירה). עוד הצהירה, כי ביום 2.3.06 קיבלה הודעה על הפסקת ההתקשרות עמה וכי ביום 7.3.06 פורקה הסוכנות (ראו סעיפים 10 ו-11 לתצהירה). מכאן שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06 ו- 2.3.06, היינו 3 ימי השבתה.
בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 4,156 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 12,468₪, בגין 3 ימי השבתה.
סיכום הרווח שנמנע מהנתבעת בגין ההשבתה וייחוסו לתובעים יופיע בטבלה שבסיכום התביעה שכנגד.
12.1.3. אובדן הכנסה ונזקים עד לפתיחת הסוכנויות החדשות
הנתבעת טוענת, כי כתוצאה מבקשתם של התובעים לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט זה (כב' השופט זפט), אשר דחה את בקשתם להורות לנתבעת שלא להתקשר עם סוכנים אחרים תחתיהם – בקשה שלא היה לה כל מקום וכל צידוק – נמנע ממנה להתקשר עם סוכני דואר חלופיים, או לפתוח סוכנויות דואר חדשות תחת אלו שנסגרו, וכי בכך נמנעו מהנתבעת ההכנסות שהיו צומחות לה לו היה מתאפשר לה לפתוח את אותן סוכנויות באמצעות סוכנים חדשים. נטען, כי בנוסף לנזקי אובדן ההכנסה נגרמו לנתבעת נזקים בגין הוצאות שהוציאה הנתבעת בתקופה שבה היו הסוכנויות סגורות והיא לא יכלה לפעול לפתיחתן מחדש, וזאת בגין הצורך לתגבר כוח אדם
--- סוף עמוד 321 ---
בסניפים סמוכים, ליתן שירותים חליפיים לשירותים שניתנו על ידי התובעים באמצעות עובדי הנתבעת, ועוד.
אינני סבורה כי יש לפצות את הנתבעת בגין אובדן הכנסה ונזקים עד לפתיחת הסוכנויות החדשות;
ראינו לעיל, כי ביטול ההסכמים לאלתר, ללא עריכת שימוע, היה שלא כדין ועל כן כל נזק שנגרם לנתבעת מאובדן הכנסות ממועד סגירתן הסופי של הסוכנויות, ביום 5.3.06, עד לפתיחתן המחודשת של הסוכנויות, רובץ לפתחה. ויודגש, ככל שהנתבעת אכן הייתה עורכת שימוע לתובעים, כמתחייב, הרי שבפרק הזמן עד לעריכת השימוע, יכולה הייתה הנתבעת להיערך לסגירתן של הסוכנויות, בין אם באמצעות תגבור כוח אדם בסוכנויות או בסניפים סמוכים, ובין אם באמצעות הפעלת הסוכנויות בידי עובדים מטעמה, באופן שהיה מאיין את הנזקים שנגרמו לה בפועל. אשר על כן, אין כל מקום לפסוק לנתבעת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מאובדן ההכנסות עד לפתיחתן המחודשת של הסוכנויות באמצעות סוכנים חלופיים.
מכל מקום, הנתבעת כלל לא הוכיחה את נזקיה בראש נזק זה;
ודוק. לתמיכה בטענותיה, באשר לאובדן ההכנסה והנזקים שנגרמו לה עד לפתיחת הסוכנויות החדשות, הגישה הנתבעת את תצהירו של מר יניב צוברי, מנהל תחום שירותי אשנב בחברת הדואר, אשר הצהיר, כי בתקופה שבה צו עיכוב הביצוע עמד בתוקפו, נמנע מחברת הדואר להתקשר עם סוכנים חלופיים לצורך הפעלתן של הסוכנויות (ראו סעיף 4 לתצהירו). הלה הצהיר עוד, כי אף לאחר ביטול צו עיכוב הביצוע חלף פרק זמן נוסף לא מבוטל עד שעלה בידי חברת הדואר לאייש בפועל חלק מהסוכנויות שהופעלו על ידי התובעים, לאור ההליך המורכב והממושך הכרוך באיתור סוכני דואר והכשרתם, כאשר ביחס לכל סוכנות וסוכנות של התובעים אשר נפתחה על ידי הנתבעת מחדש, נדרשה האחרונה לקיים הליך ממושך הכולל פרסום מכרזים לצורך איתור סוכנים חלופיים, עריכת ראיונות ומבחנים לשם מיון מועמדים פוטנציאליים, הדרכתם והכשרתם לתפקיד (סעיפים 5-6 לתצהיר). עוד הצהיר, כי בחלק מהמקרים נפתחו הסוכנויות מחדש באופן מדורג – תחילה באמצעות מפעיל זמני ובהמשך באמצעות מפעיל קבוע וכי במרביתם של המקרים אוישו הסוכנויות על ידי קבלנים עצמאיים ואילו ביתר המקרים, הופעלו הסוכנויות מחדש באמצעות עובדי חברת הדואר (סעיף 7 לתצהירו).
ואולם, מהראיות שהוצגו על ידי הנתבעת, בעצמה, עולה, כי הנתבעת כלל לא שעתה לצו עיכוב הביצוע;
מהמסמכים שצורפו לתצהירו של מר יניב צוברי עולה, כי גם בתקופה שבה צו עיכוב הביצוע עמד בתוקפו, היינו מיום 7.4.06 ועד ליום 9.7.07, הנתבעת פרסמה מכרזים לצורך איתור סוכנים
--- סוף עמוד 322 ---
חדשים להפעלת לחלק מהסוכנויות נשוא ענייננו (ראו נספח 1 לתצהירו, הכולל עותק מכרזים לבחירת סוכנים). כך, למשל, ביום 10.4.06 פורסמו מכרזים לאיוש סוכנות התובעת מס' 7 (סוכנות בית אל); סוכנות התובע מס' 21 (סוכנות הר נוף); סוכנות התובע מס' 36 (סוכנות נווה מונסון) וסוכנות התובעת מס' 44 (סוכנות שפינוזה-חולון), ואילו בחודש מאי 2006 פורסם מכרז לאיוש סוכנות התובע מס' 22 (סוכנות אזור התעשייה הרצליה).
בנוסף, גם במקום שבו פורסמו מכרזים לצורך איתור סוכנים חדשים לאיוש הסוכנויות נשוא ענייננו בטרם ניתן הצו, היינו במהלך חודש מרץ 2006, לא מנע הצו את המשך קיום הליכי המכרז ביחס לאותן סוכנויות, באמצעות כינוס ועדות בוחנים (ראו נספח 1 לתצהירו של מר צוברי, הכולל גם דוחו"ת ועדות בוחנים וכן ריכוז גיליונות הערכת מועמדים לניהול סוכנויות דואר); כך, למשל, ועדת בוחנים ביחס לסוכנות התובעת מס' 8 (סוכנות נחל הבשור) התכנסה ביום 19.7.06, הגם שלא נבחר סוכן; ועדת בוחנים ביחס לסוכנות התובעת מס' 9 (סוכנות רמת ישי) התכנסה ביום 16.5.06 ונבחר סוכן; ועדת בוחנים ביחס לסוכנות התובעת מס' 12 (סוכנות נווה נאמן) התכנסה ביום 19.7.06, הגם שלא נבחר סוכן; ועדת בוחנים ביחס לסוכנות התובעת מס' 13 (סוכנות איכסאל) התכנסה ביום 7.5.06 ונבחר סוכן; ועדת בוחנים ביחס לסוכנות התובעת מס' 17 (סוכנות מעיליה) התכנסה ביום 25.4.06 ונבחר סוכן; ועדת בוחנים ביחס לסוכנות התובע מס' 32 (סוכנות קרית עתידים) התכנסה ביום 20.7.06 ונבחר סוכן; ועדת בוחנים ביחס לסוכנות התובעת מס' 35 (סוכנות תמרת) התכנסה ביום 7.5.06 ונבחר סוכן; ועדת בוחנים ביחס לסוכנות התובע מס' 39 (סוכנות קריית מטלון) התכנסה ביום 19.7.06, הגם שלא נבחר סוכן; ועדת בוחנים ביחס לסוכנות התובעת מס' 41 (סוכנות דבוריה) התכנסה ביום 16.5.06 ונבחר סוכן; ועדת בוחנים ביחס לסוכנות התובע מס' 42 (סוכנות הרצל) התכנסה ביום 20.7.06, הגם שלא נבחר סוכן.
ואם לא די בכך, הרי שחברת הדואר פתחה חלק מהסוכנויות נשוא ענייננו מחדש בתקופת הצו, וזאת באמצעות סוכנים שאותם הגדירה "זמניים" (ראו נספח 2 לתצהירו של מר צוברי, הכולל ריכוז נתונים בדבר מועדי פתיחתן המחודשת של סוכנויות הדואר ומכתביהם של מנהלי המרחבים בנושא); כך, למשל, סוכנות התובע מס' 2 (סוכנות אל מידאן) הופעלה מחדש על ידי מפעיל זמני ביום 27.11.06; סוכנות התובע מס' 6 (סוכנות נווה גנים) הופעלה מחדש על ידי מפעיל זמני ביום 21.2.07; סוכנות התובעת מס' 13 (סוכנות איכסאל) הופעלה מחדש על ידי מפעיל זמני ביום 5.10.06; סוכנות התובעת מס' 23 (סוכנות סוקולוב) הופעלה מחדש על ידי מפעיל קבוע ביום 6.7.06.
מר יניב צוברי עומת עם האמור בגדרי חקירתו הנגדית והשיב, כך (פרוטוקול מיום 13.6.13, עמ' 257 ש' 9-29):
"ש. כיצד אתה מסביר את הטענה שלך בסעיף 4 לתצהיר לפיהם כביכול נמנע מחב' הדואר להתקשר [עם] סוכנים חדשים בשל צו ביהמ"ש שניתן ביום 7.4.06 והיה בתוקף עד 9.7.07 עם האמור בטבלה שלך במס' 6 למשל, שבכל זאת פתחתם בפברואר 2007.