הזכויות הבסיסיות הכלולות בחוקי העבודה במדינת ישראל, הזכויות האלה נלקחו מהם על-ידי הרשויות בצורה בלתי סבירה ומנוגדת לכל היגיון.
קבלני הדואר נאבקו, שבתו, ובסופו של דבר הנושא הגיע גם לכנסת... לכן, בעצם נותרה פתוחה רק הדרך של החקיקה. לכן מונחת לפניכם, חברי הכנסת, הצעת החוק, שקובעת רק משפט אחד: למחוק מסעיף 46 לחוק רשות הדואר את צמד המלים "מחלקי הדואר"."
(הדגשה שלי – מ' א' ג')
היינו, שלילת הזכויות והסיווג הלא ראוי כקבלנים יוחס רק למחלקי הדואר ולא לסוכני הדואר.
ח"כ שאול יהלום הוסיף וציין ביחס למחלקי דואר, כי:
"באיזה מקום הכנסת צריכה לשדר בהצעת חוק זאת כלפי הממשלה כולה, כלפי רשויות מעסיקות במדינה: דעו לכן, אם יתברר לכנסת, ואכן אנחנו רואים משרד ממשלתי שעושה זאת בריש גלי, שרשות ציבורית, ואולי אף פרטית, תעשה מעשים שמשמעותם להיאחז באיזה חוק... ובכך יימנעו מהעובדים זכויותיהם כאשר לא מדובר בקבלנים אמיתיים, אלא לצורך העניין הם קרויים קבלנים ועושים את עבודתם כעובדים לכל דבר, כשכירים לכל דבר - אם הממשלה עושה דבר כזה, תבוא הכנסת ותתקן זאת באופן חוקי כדי שהדבר יימנע."
(הדגשה שלי – מ' א' ג')
והוסיף ח"כ זנדברג, גם הוא ביחס לדוורים:
"אני רק רוצה לציין... כוונתי בהצבעה בעד הצעת החוק הזאת איננה להפוך את הדוורים למעמד של שכירים. רשות הדואר צריכה להחליט מה היא רוצה: האם היא רוצה דוורים, מחלקי דואר שכירים, או מחלקי דואר שהם עצמאים? אבל לא יכול להיות מצב, שהעצמאי הוא בעצם שכיר ואולי השכיר הוא בעצם עצמאי. זה מצב מעוות... אני חושב שבפיקציות כאלה אנחנו צריכים להילחם כיוון שהן אינן מועילות. יותר מכך, אני חושב שהן אינן ראויות כמדיניות של ממשלה."
המילים שחוזרות על עצמן הן סיווג "אמיתי" לעומת סיווג "פיקטיבי", כקבלן עצמאי. כלומר, הכל היו ערים לכך שסעיף 46 לחוק רשות הדואר כולל הן סוכנויות דואר הן דוורים או מחלקי
--- סוף עמוד 67 ---
דואר, וההתייחסות לשלילת הזכויות, לפיקציה שבצורת ההעסקה שחייבה תיקון החוק, הייתה רק לדוורים, שהמשיכו לעסוק באותה עבודה אלא ששללו מהם זכויות.
בדיון בקריאה שנייה ושלישית הציג ח"כ צחי הנגבי את החוק בשם ועדת הכלכלה והדגיש:
"התיקון בא לתקן עוול מתמשך שנים רבות, אשר במסגרתו הוגדרו עובדים של רשות הדואר כקבלנים. מחלקי הדואר עמלו משך תקופה ארוכה לשנות את מעמדם זה, שבעטיו נמנעו מהם זכויות סוציאליות בסיסיות.....