עובדי רשות הדואר, מחלקי הדואר, עושים עבודה קשה בתנאי מזג אוויר בעייתיים, עם משקל פיסי רב.
הימנעות המדינה מלהכיר בחובתה לראות אותם כעובדים לכל דבר, יש בה פגיעה שהכנסת איננה יכולה להשלים עמה."
(הדגשה שלי – מ' א' ג')
הוסיף ח"כ זנדברג (ד"כ 134 (תשנ"ד) 2460, בעמ' 2462, ישיבה מיום 28.12.1993):
"אני שמח על שוועדת הכלכלה בחרה לתת לרשות הדואר את האופציה להעסיק קבלנים או עובדים. אני בעד מתן אפשרות לרשות הדואר להעסיק קבלנים או עובדים. מה שחשוב וקובע לעניין הזה הוא, שלא יהיה מצב פיקטיבי, שלא יועסקו אנשים כעובדים אבל ישלמו להם כקבלנים וימנעו מהם זכויות המגיעות להם. אם הרשות תבחר להעסיק קבלנים בלבד, זו זכותה. אני לא בא לנהל את ענייני הרשות. אם הרשות תבחר להעסיק עובדים, גם זו זכותה. אבל אסור שיהיה מצב פיקטיבי שבו אנשים ייהנו מתנאים פחות טובים וייחשבו כקבלנים, שעה שבפועל הם עובדים לכל דבר ועניין."
הדברים נאמרו רק על הדוורים, מחלקי הדואר, לאחר שהוקרא סעיף 46 במלואו. היינו, היה ברור שההתייחסות היא אך ורק למחלקי הדואר. בשום שלב במאבק מחלקי הדואר לא הצטרפו אליהם הסוכנים וטענו כי הם עומדים בפני אותה בעיה.
לסיכום, גם ההיסטוריה החקיקתית והתכלית של חוק רשות הדואר (כיום חוק הדואר) מלמדים כי סוכנויות הדואר פעלו מאז ומתמיד כעסק עצמאי, וככזה אין להחיל עליהם את זכות השביתה או המו"מ הקיבוצי.
ה. וויתור הסוכנים על מעמדם כעובדים
נימוק נוסף לכך שאין להכיר בזכות השביתה של התובעים הוא כי הם ויתרו ביודעין ובמפורש על מעמדם כעובדים, ואין לאפשר להם כעת, כשהדבר נוח להם, לטעון לאותן זכויות ממש בטענה כי הם "מעין עובדים", שכן הדבר הוא בניגוד לחובת תום הלב.
כאמור, חוק הדואר בסעיף 46 קובע במפורש, כי לא יהיו יחסי עובד מעביד בין הדואר לסוכנים. מכוח החוק נקבע ב"הואיל" הראשון לחוזה שבין הצדדים (ראו למשל נספח א' לתצהיר גב' רוזנר), כי:
"הואיל ובהתאם לסעיף 46 לחוק רשאית הרשות לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר, והיחסים שבינה לבין סוכני הדואר לא יראו, לכל דבר ועניין, כיחסי עובד מעביד."
--- סוף עמוד 68 ---
היינו, כל אחד מהסוכנים הסכים לסעיף זה הנמצא בעמוד הראשון של החוזה, ולמעשה פותח את החוזה. כפי שפירטתי בהרחבה לעיל, אין מדובר בקביעה פיקטיבית, אלא בקביעה אמיתית, הנובעת גם מהמבחנים הנהוגים לסיווג בין קבלן עצמאי לעובד.
אלישבע ברק, תום לב, סבורה, כי יש לומר כי עובד הוא כל מי שמקיים את מבחן ההשתלבות, כשבמקרים המתאימים יש לשלול תחולת חלק מחוקי המגן. עם זאת, היא מציינת, כי יש מקום להחריג מכך מקרים בהם התנו הצדדים על סטטוס של עובד, תוך שהמועסקים חתמו על חוזים לפיהם אין מתקיימים בינם לבין המעסיק יחסי עובד ומעביד, ותמורת זאת קיבלו שכר או תנאים הגבוהים מאלו שהיו מקבלים כעובדים (שם, בעמ' 126).